חיפוש עבודה / צילום: victures/Shutterstock.com א.ס.א.פ קראייטיב
"בפעם הראשונה שהתחלתי לעבוד בחברה שכל התכתובת בה הייתה באנגלית, בשבועיים שקדמו להתחלת העבודה, המוח שלי היה עסוק באיך אני הולך לכתוב אי מיילים באנגלית ולהתמודד עם כל כותבי האנגלית במשרד. האנגלית היא כמו פיל לבן גדול שעומד בחדר ואף אחד לא מעז להודות בקיומו. אתה מגיע למשרד ויש לך אחלה תנאים: כיסא הכי טוב, מחשב הכי טוב, חונך צמוד - אבל רק על האנגלית אף אחד לא מדבר. אין לי מכר או חבר שלי שלא עבר את זה".
הדובר הוא לא אחר ממעוז שכט, מנכ"ל חברת חברת ג'ינג׳ר (Ginger) הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לתיקון איות ודקדוק ולהעשרת טקסט בשפה האנגלית. גם עובדים אחרים מודים שהשקר הכי מוסכם בקורות החיים הוא סעיף ידיעת האנגלית, שנהוג לכתוב לידו "טובה מאוד" או "מצוינת", אבל בשטח מרבית הישראלים לא ממש שולטים באנגלית ורוב המראיינים אינם בוחנים את יכולותיהם, אלא מסתפקים בהצהרה שלהם.
גם מי שהאנגלית שלו סבירה, לא תמיד יודע איך להשתמש בה לצורכי עבודה. לדברי א', המחפש עבודה בקבוצת הפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון" (facebook.com/groups/no.experience), "בתור מישהו שיודע אנגלית אני יכול לומר לך שבראיונות עבודה, ברגע שנדרשתי לעבור ראיון באנגלית, ישנם בעיקר קשיים בכל הקשור לעולם העסקי. אלה מושגים שאנחנו לא משתמשים בהם באופן קבוע. אחרי סדרה של ראיונות באנגלית אני יכול לומר באופן ברור ששווה ללכת ללמוד אנגלית ברמה העסקית, שכן הדבר יכול לתת למועמד יתרון ברור בעת חיפוש העבודה".
דליה נרקיס, יו"רית ManpowerGroup בישראל ומנהלת מדינות אגן הים התיכון ב-Manpower העולמית, מסכימה שעיקר הבעיה הוא בשימוש בשפה העסקית. "הייתי מבחינה בין קריאת אנגלית לבין ידיעת אנגלית ברמה של כתיבה ודיבור. בוגרי אוניברסיטה בדרך כלל מסתדרים עם קריאה. הבעיה מתחילה כשאתה צריך לכתוב מייל או לנהל שיחה עסקית בטלפון או בסקייפ. ואז אנחנו לא מספיק מלוטשים. אפילו משפטים פשוטים עלולים לגרום לנו להישמע אידיוטים. היכולת להתבטא נכון על מנת לייצר אמון כשאתה עושה עסקים מבוסס על הקטע הבינאישי. צריך לדעת להתנסח כדי שיעריכו אותך, לדעת באילו באיזה מילים משתמשים ובאיזו אינטונציה. יש לנו חולשה מאוד גדולה גם בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
"אנחנו רואים את זה בקטע ההסברתי התקשורתי. כשאת שומעת את הישראלים מדברים בתקשורת, האנגלית שלהם מאוד חלשה לעומת דוברים אחרים, שהם רהוטים הרבה יותר מאיתנו. יש אמנם אנשים שהתחנכו במדינה דוברת אנגלית או למדו תואר שני במדינה זרה ויש להם מיומנויות מאוד גבוהות, אבל זה מיעוט האנשים. לאנשים שלמדו בארץ יש כבת דרך ארוכה מאוד לעבור".
- אז אנשים פשוט משקרים בקורות החיים?
"הרבה אנשים באמת מרגישים שהם יודעים אנגלית כי הם קוראים טוב, אבל מצד שני הם מתקשים להציג באנגלית אפילו מצגת קצרצרה על עצמם".
הפרטיקה הכי חשובה
חברות שמתנהלות באנגלית אכן לא תמיד מקיימות ראיונות באנגלית, אך מאמינות שהפרקטיקה מנצחת. יותם בנעטיה מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת הפרסום במובייל Takoomi, המפתחת כלים לפרסום יעיל, מניח שעובדיו - שכולם בעלי נתונים גבוהים מאוד, יודעים אנגלית מעל הממוצע וזה מספיק לו. "אנחנו לא צריכים אוקספורד, ואנחנו לא בוחנים אותם באנגלית, אבל מכיוון שאפילו התכתובת בינינו היא באנגלית ואפילו המקלדת היא באנגלית בלבד - אנשים נכנסים מהר מאוד לתלם. רוב השיחות הן לא פנים מול פנים, אלא באמצעות התכתבות במייל, וזה הרבה יותר קל. לא שומעים את המבטא וצריך לקרוא במקום להקשיב. ההתכתבות הפנימית בינינו גם מאפשרת לי לתקן עובד שיש לו בעיות. הדור שאנחנו מעסיקים בני 25-30 זה דור שהיה חשוף לטלוויזיה רב ערוצית ובינלאומית ויותר רגיל לאנגלית.
גם רון יניב, סמנכ"ל משאבי אנוש במרכז המו"פ של מארוול ישראל, מאמין בפרקטיקה: "בסופו של דבר, עובד שמגיע לחברה גלובלית, שבו רוב העבודה מתבצעת באנגלית ורוב התכנים באנגלית - הוא חייב שתהיה לו הבנה בסיסית, ואם חייבים אז מצליחים. אנחנו דואגים להשלים את הפער לעובדים שצריכים את זה באמצעות קורסים מותאמים אישית".
שכט מתגאה שהשירות שנותנת ג'ינג'ר, לעומת מנועים אחרים, הוא תלוי הקשר. "יש אנשים שיוצאים מקורסים באנגלית אבל נתקעים על השטויות ומתקשים בתרגום אמיתי לאנגלית. אחד החברים הטובים שלי, שנולד ברוסיה, אמר לי שהרוסים לימדו אותם אנגלית במטרה לשלוט באויב האמריקאי, שייפול בשבי. כשאתה לא מבין את הקונטקסט זה גורם לתפיסה שגויה ושלילית שלך בתור עובד - ולזלזול מצד הפרטנרים בחו"ל. תחשבי שאת מקבלת קורות חיים עם שגיאת כתיב בעברית. ובהרבה קורות חיים באנגלית יש שגיאות. דוברי אנגלית רגישים לזה מאוד, אפילו לזה ששכחת capital letter בתחילת משפט".
בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא רק בהייטק מתנהלים באנגלית. גם המשרדי עריכת הדין הגדולים צריך לשלוט היטב באנגלית ולעתים נדרשת אפילו אנגלית ברמת שפת אם. ליאת קינן, שותפה במשרד עורכי הדין "אפשטיין קנולר ושות'" ואחראית על גיוסי העובדים במשרד, אומרת כי "שוק עריכת הדין הולך לכיוון יותר ויותר גלובלי. ידיעת אנגלית ברמת שפת אם היא יתרון עצום. "אפילו במחלקה כמו מחלקת דיני עבודה שנתפסת כמחלקה מקומית, נדרשת אנגלית ברמת שפת אם. הסיבה לכך היא שכיום בכל עסקה גדולה כשבאים לעשות בדיקת נאותות, המשקל שיש למחלקת דיני העבודה הוא גדול מאוד, הם בודקים את הסכמי העסקה, האופציות והסכמים נוספים, שכתובים כולם בשפה האנגלית".
- איך בוחנים את רמת האנגלית של המועמד?
"קודם כל מסתכלים על קורות החיים שלו ורואים איפה הוא גדל, כמה שנים הוא חי במדינת דוברת אנגלית, באילו תפקידים קודמים הוא כיהן. לעתים אנחנו עורכים ראיון באנגלית ולעתים אף מבחן באנגלית".
- את נרקיס מרגיזה העובדה שמערכת החינוך לא שמה מספיק דגש על אנגלית.
"מדברים על מתמטיקה, אבל לא שמעתי על דחיפה לחמש יחידות אנגלית. צריך לבנות אסטרטגיה של לימודי אנגלית. ללמוד לדבר באנגלית ולא ללמוד לימודים תיאורטיים. הלימודים באקדמיה צריכים להכין את התלמידים לשוק העבודה, כולל באנגלית, ובמקום זה צמודים לאיזה סילבוס. בארה"ב לומדים הכנה לשוק העבודה במשך סמסטר לפחות. מדינות שאינן דוברות אנגלית התקדמו בשנים האחרונים התקדמות עצומה בתחום הזה. מי לא עובד בעולם המסחרי - ובעולם המסחרי חייבים אנגלית - זו כבר לא פריבילגיה. אם חסרה לך האנגלית זה בהחלט חסך, אפילו למישהו שהוא מצטיין. לעתים באים מגייסים מחו"ל לראיין מועמדים לעבודה ואז אין סלחנות. המסר לאנשים: תקראו באנגלית, תאזינו לתוכניות שמדברות אנגלית, אל תקראו את הכתוביות בעברית בקולנוע".