"החמרת הבידוק בטיסות לארה"ב מדגישה את איכותו בישראל"

החלטת הממשל האמריקאי להדק את הליכי הבידוק הביטחוני לפני טיסות ישירות לארה"ב ממדינות מסוימות באירופה, אפריקה והמזה"ת, מזכירה לרפי רון, מומחה ישראלי לביטחון טיסות ונמלי-תעופה, את ההבדל הבסיסי בין הגישה האמריקאית לגישה הישראלית לבידוק נוסעים: האמריקאים מנסים להדביק את קצב ההתקדמות הטכנולוגית של טרוריסטים פוטנציאליים; הגישה הישראלית מגדירה, בראש ובראשונה, את רמת הסיכון של הנוסעים, ומתמקדת רק באלה שמראים פוטנציאל להיות טרוריסטים.

אנשי ביטחון ישראלים יבדקו בקפדנות האם נוסע חשוד נושא סכין או פצצה מתוחכמת נטולת רכיבים מתכתיים רק בשלבים המתקדמים של הבידוק, אומר רון, אך רק מעט מאוד נוסעים יעברו את שלבי הבידוק האלה.

בעיני הרשויות בארה"ב, כל הנוסעים שווים לפני הבודק הביטחוני. לעומת זאת, על פי הגישה הישראלית, הנוסע הוא טרוריסט או שהוא אינו טרוריסט. מכאן, אם נוסע אינו מפגין סממני התנהגות שמאפיינים טרוריסטים, כדאי להשקיע רק מינימום זמן ומשאבים בבידוקו במאמץ למצוא אם הוא נושא נשק או מטען חבלה.

רון היה הממונה על הביטחון בנתב"ג בין 1997 ל-2001. בעקבות פיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים ובפנטגון, הוא הוזמן על-ידי הנהלת נמל-התעופה לוגאן בבוסטון, שממנו המריא אחד מהמטוסים שנחטפו באותו יום, כדי לבנות מחדש את מערכת הבידוק בנמל.

הוא משמש עתה כנשיא חברת New Age Security Solutions, בווירג'יניה, שבונה קורסים להכשרת אנשי ביטחון בנמלי-תעופה ברחבי תבל.

הודעת המשרד הפדרלי לביטחון המולדת, מיום ד', על הידוק הליכי הבידוק, לא מסרה שום מידע ספציפי. אך פקידים אמריקאיים מסרו אחר-כך, שגורמי ביטחון חוששים ש"מהנדסי פצצות" בארגון אל קאעידה-חצי האי ערב, מצאו דרך להפוך סמראטפונים לפצצות קטלניות על-ידי שימוש בחומרי נפץ חמקניים, שאי אפשר לזהותם במכשירים בתחנות בידוק.

הפקידים אומרים, שבודקים בנמלי-תעופה יקדישו מעתה תשומת לב מיוחדת לאיי-פון של אפל ולגלקסי של סמסונג, אך כל מכשיר אלקטרוני ברשות נוסעים יהווה דגל אדום פוטנציאלי. גם נעליים יוסיפו להיבדק בקפידה. הפקידים האמריקאיים אמרו, שתישלל הזכות לטוס לארה"ב מחברות תעופה או נמלי-תעופה שלא ימלאו אחר תקנות הבידוק החדשות.

בראיון ל"גלובס" אמר רון, כי על רקע הקדחתנות שבה הנחיתו הרשויות בארה"ב את התקנות החדשות, אין ספק שקיים מידע מודיעיני על סבירות גדולה יותר לפיגוע. העובדה שמושם דגש על נמלי-תעופה מחוץ לארה"ב מצביעה אולי על חשש, שנושאי דרכונים אמריקאיים או מערב-אירופיים, שהשתתפו בלחימה בסוריה או בעיראק, ינסו לחדור לארה"ב כשעל גופם מטעני חבלה חמקניים.

רון אמר, כי חומרי נפץ נטולי רכיבים מתכתיים אינם חדשים בשוק הטרור. חודשיים אחרי פיגועי 11 בספטמבר ניסה ריצ'ארד ריד, אזרח בריטי שטס מצרפת לארה"ב, לפוצץ את נעליו במהלך הטיסה. לפני חמש שנים נלכד נוסע מאפריקה עם מטען נפץ בתחתוניו במטוס בשמי מישיגן.

רון טוען, כי אנשי ביטחון ישראלים היו מאתרים, קרוב לוודאי, את מחבל הנעליים ומחבל התחתונים לפני עלותם למטוס. לדבריו, המערכת הישראלית קרובה ל-100% הצלחה באיתור מפגעים פוטנציאליים בעודם בנמל-התעופה.

אבל בארה"ב הדגש עודו על טכנולוגיה, לא על סינון אנושי. התקינות הפוליטית מוסיפה להכתיב התנגדות לפרופיילינג - סימון אנשים על פי מוצאם או דתם. רון אומר, כי השיטה הישראלית אינה מבוססת על פרופיילינג, אלא רק על דפוסי התנהגות שאי אפשר לטעות בהם. הוא סיפר כי ריד, מחבל הנעליים, אכן טס "טיסת דמה" לישראל. הוא זוהה כבעל דרגת סיכון גבוהה לפני העלייה למטוס, ועבר הליכי בידוק חמורים, אך כשלא נמצא עליו כל חומר נפץ הוא הורשה לעלות למטוס והיה נתון להשגחה קפדנית בכל משך הטיסה.