מה הסיכוי להיות מנכ"ל?

שוק העבודה מלא בסמנכ"לים מוכשרים שהסיכוי שלהם להתמנות לתפקיד מנכ"ל נמוכים מאד. בעלי מקצוע משכמם ומעלה עם שובל הצלחות מרשים, כולל בחברות גדולות ורציניות, שמנסים ללא הצלחה לממש את שאיפתם לעמוד בראש ארגון, בקושי מצליחים להגיע לראיונות עבודה לתפקיד הנחשק.

רובם לא מבינים מדוע ונוטים להאשים את חברות ההשמה בטענה שהן מתעלמות מהם לחלוטין או מסרבות להגיש מועמדותם לתפקידים הנ"ל. הם אינם ערים לכך שחברות השמה סך הכל משקפות את העדפות השוק, מה גם שהרוב המכריע של התפקידים הבכירים כלל לא עובר דרכן (שדה הציד העיקרי הוא בערבות הנטוורקניג ולא בשום מקום אחר, בטח שלא באינטרנט).

ברוב המקרים כשחברה מחפשת מנכ"ל ומחליטה לא לקדם מישהו מבפנים היא תעדיף לבחון מועמד חיצוני שכבר היה מנכ"ל של חברה בסדר גודל שווה לפחות, רצוי מנכ"ל מחברה גדולה יותר. לעיתים רחוקות היא תשקול לגייס בחוץ סמנכ"ל / ראש חטיבה מחברה הרבה יותר גדולה (פי 10 ומעלה), גיוס שברוב המקרים מהווה נסיגת קריירה עבור המגוייס, כפי שכבר כתבתי פה רבות בעבר.

לשאלה 'מי הסמנכ"ל שיזכה להתקדם לכס המנכ"ל?' רוב האנשים עונים 'סמנכ"ל הכספים'. רוב האנשים טועים. בעשור האחרון העדפת השוק גורפת - הוא רוצה מנכ"לים שצמחו מתחום המכירות. בין אם מגייסים אותם מתוך החברה ובין אם מחוצה לה, הראשונים בתור הם סמנכ"לי המכירות, בוודאי אם מדובר בחברה שמוכרת לחברות- ביזנס לביזנס (B2B). כנ"ל בחברות היי-טק שברובן הן חברות B2B, בהן ההעדפה עברה מסמנכ"לי הפיתוח אל סמנכ"לי המכירות (שאף הם כמעט תמיד מהנדסים). לעומת זאת כשהחברה היא חברת B2C, דהיינו חברה שמוכרת לנו הצרכנים, לעיתים ההעדפה היא לגייס סמנכ"ל שיווק, בעיקר כשמדובר בחברה עתירת שיווק הפועלת בשווקים תחרותיים במיוחד.

רחוק מהלקוח רחוק מכס המנכ"ל

אכן בעבר התפקיד המסורתי שהיווה מקפצה לתפקיד המנכ"ל היה מתחום הכספים, אך ככל שרמת התחרות בשוק התעצמה איבדו אנשי הכספים את ההגמוניה. אומנם בשווקים מסוימים כמו פיננסים למשל עדין אנשי הכספים שולטים בכיפה, אבל ברוב התחומים האחרים השוק מעדיף קטגורית את אלה שיודעים להביא את הכסף על פני אלה שיודעים לנהל אותו.

בדומה לאנשי הכספים גם סמנכ"לי התפעול (ומקביליהם סמנכ"לי פיתוח בהיי-טק) משלמים את מחיר התחרות למרות שהם שאחראים לליבת העסק, לייצור המוצרים שהחברה מוכרת. תפקיד שבחברות תעשייתיות שימש מקפצה טובה לראש הארגון הפך עם השנים לפחות ופחות אטרקטיבי, להוציא את תחום הקמעונאות בו סמנכ"לי התפעול הם הממונים על ארגון המכירות (סניפי הרשת) ועל כן בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לתפקיד מנכ"ל (ורק בעקבותיהם סמנכ"לי הסחר).

ומה על הסמנכ"לים האחרים? באשר לסמנכ"לי פיתוח עסקי הפוטנציאל שלהם להתקדם לתפקיד מנכ"ל תלוי במהות התפקיד שלהם בארגון ספציפי ועד כמה הוא משפיע על המכירות, אך לגבי כל האחרים - שירות, מערכות מידע, הנדסה, משאבי אנוש וכו'- הסיכויים נמוכים עד אפסיים, לא חשוב כמה הם מוכשרים. ככלל, ככל שהסמנכ"ל יותר רחוק מהלקוח הסיכוי שלו להתקדם לראש הארגון יורד, כולל סמנכ"ל השירות שלמרות קרבתו ללקוח אינו זוכה לרייטינג גבוה מספיק (שהרי במחוזותינו לקוח קיים חשוב הרבה מפחות מלקוח חדש).

פירמידת מיצוב סמנכ"לים

למען הסר ספק, אין בטור הזה כל המלצה לשאוף לתפקידי מנכ"ל. הוא סך הכל מתאר את פירמידת מיצוב הסמנכ"לים בשוק, פירמידה שבראשה סמנכ"ל המכירות ובתחתיתה סמנכ"ל משאבי-אנוש, כאשר השאר מתפזרים על פני הפירמידה בהתאם למרכזיותם בחברה וקירבתם ללקוח. הפירמידה לא קשורה כהוא זה לאיכותם של המנהלים והיא איננה מצביעה על יכולותיהם (לטוב ולרע), רק ממפה את המרכזיות שלהם בארגון ואת הפוטנציאל שלהם להתמנות לתפקיד מנכ"ל.

הכותבת היא יועצת לניהול קריירה. לתגובות: orna@rudi-cm.com