לא כל הנוצץ נגיד

מי שלא יהיה הנגיד הבא, הוא יהיה חייב פחות לרה"מ ולשר האוצר

יש להניח שבעוד כמה ימים או שבועות במקרה הרע, כאשר פארסת המינוי של נגיד חדש לבנק ישראל תגיע לסיומה, יתיישבו בנימין נתניהו ויאיר לפיד כדי לבדוק את הנזקים שנגרמו מאופן התנהלותם בפרשה כולה. בראש הבדיקה תהיה מידת הנזק הפוליטי שנגרם להם, והאם מדובר בעניין זמני שיישכח במהרה או בעניין קבוע. ספק רב אם מי משניהם יעצור לשנייה כדי לבחון האם נגרם נזק לבנק ישראל ומה חומרתו.

למעשה, נתניהו שכל כך רוצה נגיד "נוצץ", הוא האיש אשר גרם לבעיה תדמיתית לא פשוטה למי שיעמוד, בסופו של דבר, בראש הבנק המרכזי. מי שלא יהיה הנגיד הבא הוא תמיד יהיה האיש, או האישה, שנתניהו בחר בו כמפלט אחרון, כצעד של מבוכה ציבורית וכדי לסתום את החור שהותירו אחריהם יעקב פרנקל וליאו ליידרמן.

יש להודות שלאופן שבו ייבחר הנגיד הבא עשוי להיות תוצאה חיובית אחת. הנגיד אשר ימונה יוכל להרגיש עצמאי יותר וחייב פחות לראש הממשלה ולשר האוצר. אלא, שזה לא יכול לפצות על הפגיעה בסמכות ובמעמד של מי שאמור להיות המצפן של המדיניות הכלכלית, האיש שאמור להיות המבוגר האחראי במשק הישראלי כאשר ממשלות ישראל חדלות מלתפקד.

מעידה של פוליטיקאים?

דברים דומים ניתן לומר על השפעת הפרשה על מעמדה הבינלאומי של ישראל. אין להכחיש שתמיד הייתה התייחסות מיוחדת לסטנלי פישר במוסדות כלכליים בינלאומיים. מעמדו אפשר לו, למשל, להנהיג מדיניות של התערבות בשוק מטבע החוץ בישראל, כאשר הדבר לא היה מקובל עדיין על הכלכלנים של אותם מוסדות. ביקורת, אם הייתה, לא הושמעה בקול רם מדי על ידם.

לו היו נתניהו ולפיד מצליחים להביא את יעקב פרנקל ללשכת הנגיד תמיד היה אפשר לשאול האם זה המהלך אשר יגדיל את משיכתו של המשק הישראלי ויטשטש כל ביקורת כלפי המדיניות הכלכלית. אלא שזה לא מה שקרה, ותחת זאת אנו חייבים לשאול האם ההתנהגות של ראש הממשלה ושר האוצר לא תיפגע באופן שבו מתייחסים גופים בינלאומיים לקובעי המדיניות הכלכלית של ישראל.

לאמיתו של דבר, כל זמן שלא יהיו סיבות ממשיות להתחיל לשאול שאלות קשות על המדיניות הכלכלית, סוגיית מינוי הנגיד תישאר בגדר קוריוז, מעין מעידה רגילה של פוליטיקאים עם בעיות בשיקול הדעת. כל עוד שיעורי הצמיחה, נתוני מאזן התשלומים, שיעור הגירעון התקציבי ושיעור האינפלציה יראו יציבות - פרשת הנגיד תזכה להתייחסות של טלנובלה לא מזיקה. אבל, אם הנתונים יחלו להראות הרעה, אזי יתעוררו השאלות על היכולת של הבנק המרכזי לסייע בהחזרת המשק לתוואי הנכון כאשר העומד בראשו אינו זוכה לאמון מצד ראש הממשלה.