"מנהלים שלא דוגלים בסיעור מוחות ובשיתוף צפויים להיכשל"

אין אחד שלא טועה. אפילו המנכ"ל הטוב ביותר טועה מדי פעם. לפעמים מדובר בטעות הרת גורל, ולפעמים מדובר בטעות בת תיקון. בכל מקרה, ניתן למנוע טעות קריטית, שעלולה להוביל לכישלון קולוסאלי של חברה, ונעשתה על ידי מנכ"ל מצליח, בעל רקורד מוכח - כך טוען פרופ' סידני פינקלשטיין, מרצה בכיר למנהיגות ואסטרטגיה בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת דרמות' שבלונדון.

פינקלשטיין הגיע בשבוע שעבר לארץ לרגל השתתפותו בכנס ISC (רש"ת: Israel Strategy Conference), כנס בינלאומי על אסטרטגיה, המשותף לפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית והטכניון, שהתקיים השנה בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב. הכנס, שמתקיים זו השנה החמישית, מקבץ אליו חוקרים מרחבי כל העולם, המרצים על מנהיגות, אסטרטגיה, ניהול נכון וכד'.

פינקלשטיין אינו רק מרצה, ובדומה לאנשי אקדמיה אחרים הוא חוטא בכתיבה, ועד כה הוציא לאור 11 ספרים, ביניהם רב-המכר "מדוע מנהלים חכמים נכשלים" (Why Smart Executives Fail) - ספר המבוסס על מחקר בן 6 שנים של 51 חברות ועל מאות ראיונות של מנהלים בכירים. הספר מזהה את הסיבות העיקריות להתחוללות טעויות גדולות, מצביע על אותות אזהרה למשקיעים ולמנהלים ומציע לחברות רעיונות ללימוד מטעויות של אחרות.

מחקר שהחל בחנות ספרים

"החלטתי לעשות את המחקר הזה לאחר שנכנסתי לחנות ספרים וחיפשתי ספרים על מנהיגות ואסטרטגיה", מספר פינקלשטיין ל"גלובס". "בחנות היו שני סוגים של ספרים: הראשון, ספרים שכתב יועצים ואומרים מה נכון לעשות, והשני, ספרים של מנכ"לים מצליחים שפרשו וחולקים עם הקוראים את סודות ההצלחה שלהם. לעומת זאת, לא מצאתי ספרים שמציעים סיבות לכישלון חברות ולכך שמשהו משתבש", אומר פינקלשטיין.

לטענתו, "באופן אינטואיטיבי, כולנו טוענים כי 'אנחנו לומדים מהטעויות שלנו', אך בפועל זה לא ממש קורה. לכן, נכנסתי לעובי הקורה של הנושא".

פינקלשטיין כלל במחקרו חברות "שמשהו השתבש בהן, או שפשטו רגל או שהפסידו מיליארדי דולרים", כדבריו. "ובמיוחד בדקתי אם בחברות אלו המנכ"ל ו/או הדירקטוריון יכלו לדעת מה עומד לקרות, דהיינו יכלו לצפות את הנפילה". לדבריו, הוא לא כלל במחקר חברות שבהן התקבלו ההחלטות הנכונות לאותה נקודת זמן, אך התוצאה שלהן הייתה גרועה והזיקה להן. "במקרה כזה אי אפשר לכוון אצבע מאשימה כלפי מישהו, וקחי כדוגמה את IBM", הוא מדגים.

"בשנות ה-80, IBM הייתה ענק מוביל, והיא עברה תקופה קשה. החברה החליטה להוציא למיקור חוץ שתי פעילויות שבדיעבד היו מאוד מהותיות לעתידה: פעילות מערכות ההפעלה הוצאה למיקרוסופט, ופעילות השבבים הוצאה לאינטל. אלו היו שתי החלטות גרועות, אך כשמביאים בחשבון את מה ש-IBM ידעה באותו הזמן, אי אפשר להגיד שמדובר בהחלטות גרועות. להיפך, באותה נקודת זמן הן היו מאוד הגיוניות".

בגלל אסטרטגיה ותרבות דיון

אז מה לטענת פינקלשטיין גורם לחברות להיכשל, או כשם ספרו, למנהלים חכמים להיכשל? ובכן, יש לכך שתי סיבות עיקריות. "הראשונה היא אסטרטגיה עסקית שגויה. לדוגמה, מוטורולה, שהייתה בעברה מאוד חזקה בשוק הטלפונים הניידים. כשהשוק החל לעבור מטכנולוגיה אנלוגית לדיגיטלית, מוטורולה, אף שהיו ברשותה פטנטים של טכנולוגיה דיגיטלית, בחרה לדבוק בטכנולוגיה האנלוגית וכך פספסה הזדמנות ענק וחיזקה את מתחרותיה, נוקיה ואריקסון.

"הסיבה השנייה היא תרבות דיון שלא דוגלת ב'סיעור מוחות' וביצירת דיון פורה בין כל חברי ההנהלה", אומר פינקלשטיין. "ברוב החברות שבדקתי, הרבה מאוד מנהלים חששו להגיד מה באמת הם חושבים, ומה באמת הם יודעים מהפחד שיפוטרו או לא יקבלו את הבונוס השנתי. המקרה של אנרון הוא דוגמה טובה לכך. מנהלי החברה, שידעו שמשהו לא כשורה, חששו לדבר".

לטענת פינקלשטיין, השילוב בין שתי סיבות אלו יכול להיות מאוד קטלני. "גם ללכת בדרך הלא נכונה, וגם לפחד להגיד שזו לא הדרך הנכונה".

פינקלשטיין, כאמור, קרא לספרו "מדוע מנהלים חכמים נכשלים", ואת המושג חוכמה - תכונה שאינה ניתנת למדידה - הוא מבסס בעיקר על הרקורד שהמנהל צבר. "מנהל שהוכיח את עצמו, שיש לו קבלות כמצליח, כאיש אינטליגנט, הוא לפי הגדרתי 'חכם'. ובכלל, כשמישהו אינו 'חכם', די קל להסביר את הכישלון שלו, ומכאן הבסיס למחקר שלי".

ומהן דרכי הפתרון שמציע פינקלשטיין, ויכולות למנוע כישלון? ובכן, בראש ובראשונה, הגדרת הנחות יסוד לאסטרטגיה. "יש חברות שאינן ממושמעות מספיק בבואן לבנות אסטרטגיה עסקית. להבדיל מחשבונאות, שבה יש כללים ברורים, דהיינו GAAP (Generally Accepted Accounting Principles), בבניית אסטרטגיה אין דבר כזה. כך קורה שאנשים חכמים, בעלי יכולת תקשור מאוד טובה, יכולים לגרום לכל אסטרטגיה להישמע מצוין. לכן, בעת בניית האסטרטגיה, צריך לייצר בסיס של הנחות יסוד, פועל יוצא של דיון פורה בין מנהלי החברה, הנחות שמטרתן לענות על שאלות כמו "מה יקרה אם...".

הדרך השנייה, לדברי פינקלשטיין, היא להקפיד לבקר את ההחלטות שהתקבלו לאורך זמן, דהיינו "לבדוק אם אכן אותן הנחות יסוד הוכיחו את עצמן".

"צוקרברג סובל מחוסר בגרות נפשית"

קשה לדבר עם פינקלשטיין מבלי לבקש את דעתו על מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, שהונפקה השנה בוול סטריט. צוקרברג, לטענת רבים, עשה השנה לא מעט טעויות, החל מבחירתו להנפיק את החברה לפי שווי מנופח וכלה בהתכחשותו לבעיה העיקרית של החברה: יצירת הכנסות ממשתמשי המובייל. פינקלשטיין טען באחרונה כי צוקרברג סובל מ"אגו מאסיבי" ומ"חוסר בגרות נפשית".

"מה שמדאיג אותי בפייסבוק הוא שלצוקרברג יש שליטה מוחלטת בחברה, וזאת דרך שיעור החזקתו בזכויות ההצבעה, שגבוה משמעותית משיעור החזקתו בהון. מי שמשקיע בפייסבוק, למעשה מהמר רק על צוקרברג, וזה לא מצב בריא".

ובכלל, אומר פינקלשטיין, "אני תוהה אם מישהו כמוהו, עם הניסיון שלו, הוא הבן האדם הכי מתאים להוביל את פייסבוק". לטענתו, נמוך הסיכוי שצוקרברג יפנה את כיסאו בזמן הקרוב, אך ככל שפייסבוק תתפתח, אולי עדיף שתעשה מה שגוגל עשתה בזמנו, כשמינתה את אריק שמידט למנכ"ל, ולשני מייסדיה לא היו תפקידי ניהול בחברה. "צוקרברג הוא גאון, ומגיע לו כל הקרדיט על מה שעשה עד כה, אך כמנכ"ל הוא עדיין לא הוכיח את עצמו, וזה צריך להדאיג את המשקיעים בחברה".