איך לאתר השקעה באג"ח של בנקים וחברות ביטוח?

גם מי שמחפש אג"ח סולידיות של בנקים וחברות ביטוח, חייב להכיר את ההבדלים בין הסדרות השונות ■ איתן עציוני מהלמן אלדובי עושה סדר בניירות

זה לא סוד, עבור מי שעוקב אחר שוק האג"ח, כי מכאן ואילך לא יהיה קל, ומי שמצפה לראות תשואות כפי שנרשמו בעבר, נכונה לו אכזבה.

- מה יעשה, אם כן, משקיע שבכל זאת רוצה להפיק תשואה סבירה משוק ההון, אך מבלי לסכן את כספו יתר על המידה?

"האפיק המועדף עלינו עבור החלק הסולידי של התיק הוא איגרות חוב של בנקים וחברות ביטוח, שנותנות אחוז או שנים מעל הממשלתיות", אומר איתן עציוני, מנכ"ל הלמן אלדובי ניהול תיקים. "זה לא המון, אבל בכל זאת משהו, והסיכון להערכתנו נמוך".

אג"ח של הבנקים הגדולים וחברות הביטוח הגדולות מדורגות סביב ה-AA, ועציוני מסביר כי ההעדפה נובעת בין היתר מכך שלגופים אלו יש רגולטור, בניגוד לחברות אחרות המנפיקות אג"ח, בדמותם של בנק ישראל-יחידת הפיקוח על הבנקים והמפקח על הביטוח במשרד האוצר.

"הרגולטור לא מאפשר לבנקים ולחברות הביטוח להתמנף ללא סוף", מציין עציוני בראיון ל"גלובס". "דרישות הלימות ההון - ההון המינימלי אשר בנקים חייבים להחזיק כנגד סיכוני אשראי וסיכונים אחרים, רק הולכות וגדלות".

לדבריו, אפשר להניח ברמה גבוהה של ביטחון שבנק ישראל לא ייתן לבנק מקומי לקרוס, לנוכח ההשלכות הקטסטרופליות שיהיו לכך על הכלכלה.

- יחד עם זאת, נראה לעיתים כי תחום האג"ח של בנקים וחברות ביטוח סבוך מדי ולא מובן בקרב המשקיעים, והדבר נובע בין היתר מהמגוון הרחב של הסדרות השונות.

"לצערי, יש הטעיה של ממש בשמות של ניירות הערך הללו, מה שללא ספק גורם לבלבול אצל ציבור המשקיעים, שאינו מתעמק בתשקיף", מאבחן עציוני.

משום כך, ביקשנו ממנו לעשות סדר בבלגן, באמצעות מתן כלים למשקיעים שיסייעו בזיהוי הניואנסים והסיכונים הגלומים בכל אחד מסוגי הני"ע הללו.

מדרגות הביטחון

עציוני מקטלג את איגרות החוב של הבנקים וחברות הביטוח לפי חמש קבוצות:

א. אג"ח שהן שוות ערך לפיקדונות בבנק, הנהנות מרמת הביטחון הגבוהה ביותר.

ב. כתבי התחייבות נדחים (הון משני תחתון) - כשמם כן הם, נדחים או בעדיפות נמוכה ביותר בפירוק לעומת פיקדונות, המהווים התחייבות מוחלטת של הבנק לתשלום.

ג. מכשירי הון מורכבים (הון משני עליון) - המתאפיינים באפשרות החוקית לדחות את הפירעון למועד רחוק ביותר, אם הבנק נקלע לבעיה.

ד. שטרי הון, שנחשבים לחלק מההון הראשוני, בהם יש לבנק אופציה לבצע המרה כפויה למניות, שהסיכוי להתרחשותה גבוה בעת משבר כאשר המניות בשפל.

ה. "צעד שכזה עלול לגרום למחיקה של חלק גדול מן ההשקעה", מציין עציוני.

אג"ח שאינה של המוסד הפיננסי עצמו, אלא של חברת החזקות המחזיקה במוסד זה - "אג"ח אלו הן ברמת סיכון גבוהה יחסית", מסביר עציוני, "כיוון שתשלום הריבית מבוסס על דיבידנדים המתקבלים מהמוסד הפיננסי".

עציוני מביא דוגמאות מהשטח: "התמורה מההנפקה של 'מנורה הון אג"ח 1' הופקדה במעמד של כתב התחייבות נדחה במנורה מבטחים ביטוח בע"מ, והינה התחייבות לגיטימית של חברת הביטוח.

אך מנגד, 'מנורה מבטחים אג"ח 1' הינה התחייבות של מנורה מבטחים החזקות בע"מ, שהיא לא חברת הביטוח עצמה אלא חברת החזקות אשר מחזיקה במניות של חברת הביטוח".

את הבלבול וחוסר ההבנה של ציבור המשקיעים ניתן לראות בתשואות: האיגרת הראשונה, הבטוחה יותר, נסחרת בתשואה צמודת מדד של 2.65% והשנייה, שהיא מסוכנת יותר, ב-2.15% בלבד. מידרוג מדרגת את הסדרות הללו ב-AA2 ו-AA3, בהתאמה.

"מבולבלים? גם אנחנו"

גם בבנקים חשוב לשים לב לגוונים המבדילים בין הסדרות השונות. "למשל, 'פועלים אג"ח 25' המדורגת AA פלוס, שהינה אג"ח במעמד שווה לפיקדון בבנק, נסחרת בתשואה של 1.73%", מדגים עציוני, "בעוד ש'פועלים התחייבויות 12' בדירוג AA, שהיא כתב התחייבות של הבנק למח"מ זהה של 3.9 שנים, נסחרת ב-1.92% - תוספת מינורית ביחס לגידול בסיכון".

דוגמה נוספת מענף הבנקאות היא הניירות "דיסקונט התחייבות 10" (A פלוס), כתב התחייבות לטווח של 8.5 שנים שנסחר ב-3.8%, בעוד ש"דיסקונט מנפיקים שטרי הון 1" (A מינוס), עם פירעון ממוצע של 7.3 שנים, מניב תשואה לפדיון של 3.9%. "זוהי פרמיה זעומה ביותר בשביל הון משני עליון, בו יש לבנק אפשרות לדחות את תשלומי הריבית ואת הפירעון לטווח של עד 50 שנה", מציין עציוני.