1. איכשהו יצא שרוב האנשים שממלאים בשנים האחרונות את הפונקציה של שותפים לשיחות ספורט בחיים שלי הם אוהדי ארסנל. אני ביטלתי בגיל יחסית צעיר את הקונספט של לאהוד קבוצה - שילוב של חרדה בסיסית מכל קולקטיב באשר הוא ומשיכה אינטנסיבית לגאונות של אינדיבידואלים - אבל ארסנל של ארסן ונגר היא הדבר הכי קרוב שיש לי לקבוצה אהודה בכדורגל, בעיקר משום המחויבות הפילוסופית של המנג'ר הצרפתי הפנטסטי לאסתטיקה. לכן חלק מהטקסט הזה ייכתב בשפה של אוהד. וזו עיקרה: ארסן ונגר, אתה מעצבן אותי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
