והרשות נתונה

כמה הרהורים על השידור הציבורי, בעקבות ההצהרות על רפורמה ברשות השידור

כל מי שמתארח מדי פעם באולפני טלוויזיה, מכיר את התסריט הבא. בערוצי השידור המסחריים אתה מתקבל על-ידי נערת הפקה אנורקטית שצורחת על השומר בכניסה שעיכב אותך, לא בגלל שהיא ממהרת אלא מפני שהוא האיש היחיד בבניין שמותר לה לצרוח עליו.

משם אתה מובל לחדר האיפור, שסביבו רוחשות עוזרות הפקה שנראות כאילו התפריט שלהן מורכב בעיקר ממרלבורו לייט. הן משוחחות איתך בחביבות מעושה, בעוד המאפר מסרק את גבותיך, עד שמגיע לאזור סלב אמיתי, כמו משה דץ נניח, ואז הן עוברות לכרכר סביבו. באוויר עומדת כל העת תחושה של פיטורים פוטנציאליים.

לעומת זאת, כשאתה מגיע לאולפני רשות השידור, נושא השיחה הוא המשחק האחרון של בית"ר ירושלים, המצב בוועד העובדים וריב על מי יכין קפה שחור, כמו בשירות מילואים אינסופי. הצילומים היו אמורים להתחיל לפני כחצי שעה, אבל אי-אפשר לצלם כי במרכז האולפן ניצב כיסא.

הבחור שהתפקיד שלו הוא להביא מים (יש תפקיד כזה, נשבע לכם) השאיר אותו שם מהסט הקודם. מסביב 5 גברים חסונים, שכל אחד מהם יכול להעיף עד לקסטל, באצבעו הקטנה, את הכסא הסורר, אבל הם מחכים לאיש הטכני שהוזעק מהבית בתעריף שבת ומונית ספיישל. שהרי אם חלילה יגע עוזר הצלם בכיסא, יהיה מדובר בפגיעה בתוקף ההסכם הקיבוצי שנחתם עם ועד הטכנאים בשלהי תשל"א.

מינימום יעילות

כאן אתה מתפצל לכמה דמויות משנה: הסוציאליסט שבתוכך טוען שזה דווקא נחמד לראות עובדים שאינם עבדים ושאינם חרדים כל העת לפרנסתם. מצד שני, מתקומם המבוגר הנרגן שהפכת להיות ואומר: לא ייתכן שכל אווירת "המסייעת" הזאת ממומנת מכספי האגרה שלי.

האמת, כרגיל, נמצאת באמצע: זה באמת נחמד לראות מקום עבודה שבו עובדים נהנים מזכויות שכוללות יותר מהפסקות עישון וזכות להסתחבק עם משה דץ. מצד שני, אפילו מגוף ממלכתי שבו המילה "ותק" שווה לפעמים ל"אבטלה סמויה", אתה מצפה למינימום של יעילות.

רשות השידור נמצאת במין תהליך התייעלות שלא מסתיים לעולם: איך יכולה המדינה לבוא בדרישות למכסות הפקות מקור לערוצים המסחריים, שכשהיא בכובעה כרשות השידור אינה עומדת בהן? מי ילין על שכרה של מיקי חיימוביץ', בידיים נקיות, כשערוץ שאמור ליהנות מיותר מחצי מיליארד שקל דמי אגרה בשנה, מוציא את רוב הכנסותיו (על-פי טענת הממונים על התקציבים והשכר באוצר) על משכורות לעובדיו?

אני מאוד אוהב את ערוץ 1 וחושב שרוב צופיו נטשו אותו יותר בגלל ה"לוק אנד פיל" ופחות בגלל התכנים, שלטעמי הם עדיין טובים. שידור ציבורי הוא נכס חשוב לחברה, ודווקא משום כך אני מייחל לתהליך התייעלות אפקטיבי בשורותיו. אחרת יבוא היום ופוליטיקאי פופוליסטי יוריד עליו את השאלטר, ביודעו שלמעט מדי צופים יהיה אכפת.

ואחרי כל זה, הנה 4 דברים שכדאי לראות הערב:

יובנטוס - מכבי חיפה

ד' 20:40, ערוץ 2

ההזדמנות של מכבי חיפה לצאת מההופעה בליגת האלופות עם משהו שהוא יותר מעצם ההשתתפות. בלי יניב קטן ותומר גולאסה, זה נראה בלתי אפשרי.

הישרדות

ד' 21:00, ערוץ 10

הקרב הופך לקרב בין המינים: מצד אחד, נשים בשלות עם מודעות עצמית מפותחת. מצד שני, בנים צעירים שבטוחים שהעולם שייך להם. הם צודקים.

האחות ג'קי

ד', 22:00, הוט 3

אידי פאלקו המעולה (כרמלה סופראנו) חוזרת למסך בסדרה חדשה, בתפקידה כאחות האחראית על חדר מיון. אל תחמיצו.

תיק שמחוני

ד' 22:00, "יס דוקו"

בדיקת הטענה לפיה קנוניה פוליטית עמדה מאחורי תאונת המטוס שבה נספה אל"מ אסף שמחוני, מפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות. האומנם אין דין ויש דיין?