ב
תל- אביב, יותר מאשר בערים אחרות בישראל,
שטחי המסחר ברחובות העיר תופסים את עיקר ההיצע - הרבה יותר מה
קניונים ומהמרכזים המסחריים - כך עולה מסקירה של חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי-בן שחר, שמתבססת על ספירה בפועל של כל שטחי המסחר בתל-אביב.
בתל-אביב קיימים 520 אלף מ"ר של שטחי מסחר קמעונאיים נטו וכ-30 אלף מ"ר של מסחר סיטונאי, כך נכתב בסקירה.
יותר ממחצית משטחי המסחר בתל-אביב (52%) הם שטחי "לא מזון", כשמחציתם בתחום האופנה. 15% משטחי המסחר בעיר הם בתחום המזון, 17% משטחי המסחר בעיר הם בתחום מזון מהיר והסעדה, 10% הם חנויות שירות, ו-6% הם שטחי מסחר ריקים.
פריסת מיקומי שטחי המסחר הקמעונאי בתל-אביב מעלה כי 56% מהשטחים ממוקמים ברחובות העיר, ואילו 21% מהם ממוקמים בקניונים. 11% מהם ממוקמים בשוק, 4% במרכזים שכונתיים, 4% במרכזים מסחריים שכונתיים, 3% באזורי תעסוקה ו-1% במרכזי מסחר נוספים.
שיעור שטחי המסחר ברחובות מסך ההיצע גבוה יותר בתל-אביב מאשר בערים אחרות בישראל. בהרצליה, חיפה, נתניה ורחובות תופסים שטחי המסחר ברחובות הערים 30%-40% מכלל ההיצע, ואילו באשדוד, נס-ציונה ופתח-תקווה הם תופסים 15%-30% בלבד מכלל ההיצע.
יותר מסעדות, המון בתי-קפה
בתל-אביב אחוז שטחי ההסעדה מכלל שטחי המסחר הוא הגבוה ביותר בהשוואה לערים אחרות. בתל-אביב ענף ההסעדה תופס 17% מכלל שטחי המסחר בעיר, ובחיפה הענף תופס 13%, בעוד שבהרצליה מדובר ב-11%, וברחובות ב-9%. באשדוד, בפתח-תקווה ובנתניה תופס הענף כ-7%.
לפי הסקירה, בתל-אביב קיימים 0.2 מ"ר שטחי הסעדה לנפש, כשהממוצע הארצי הוא 0.08 מ"ר לנפש. בהתאם לדימוי של העיר, שליש משטחי ההסעדה בתל-אביב הם בתי-קפה.
מהסקירה של צ'מנסקי בן-שחר עולה כי בישראל קיימים כ-7.5 מיליון מ"ר של שטחי מסחר. המשמעות היא כמ"ר מסחר קמעונאי לנפש. בתל-אביב עומד היחס על 1.3 מ"ר מסחר לנפש - ללא שטחי מסחר סיטונאי.
מדובר במ"ר לנפש הגדול ביותר בהשוואה לשאר הערים, למרות שהפער איננו משמעותי. "יחס זה שובר את המיתוס שבתל-אביב יש כמות 'אינסופית' של חנויות", נכתב בסקירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.