מה מחפש גדעון סער במ' החינוך?

שנת הלימודים הנפתחת הבוקר היא שנה חשובה לשר החינוך גדעון סער, וקריטית לפוליטיקאי גדעון סער. כאיש שבנה בדקדקנות את הקריירה הציבורית שלו במשך שנים הוא יודע, שאם יצליח להראות בסופה הישגים ממשיים, אף אחד לא יוכל לעמוד בדרכו לראשות הממשלה.

סער, איש חריף ושקול, תכנן את צעדיו הרבה לפני שהפך למספר שתיים בפריימריז של הליכוד. הוא השכיל להיות אמיץ כשצריך, לעומתי כשצריך, להוריד פרופיל בזמן הנכון, ולנכס לעצמו עוד ועוד קהלים בדרך לקלפי.

הליכודניק הימני הזה נראה כמו שמאלני לפלף, גר במרכז ת"א, מטפח תדמית של ליברל פורץ דרך ולכן נוח לעיכול בקרב קהלים שנתניהו וליברמן הם לא רול הסושי שלהם. הוא היה השר הראשון שקרא לעצור את גירוש ילדי העובדים הזרים וסחף אחריו את הממשלה כולה והיה לגבר הראשון שעמד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה.

ייתכן שהוא פמיניסט אמיתי, אבל מותר לחשוד שבנוסף לאידיאולוגיה היה במעשה גם שיקול אלקטוראלי. בשעת פקודה תמיד יוכל להזכיר את הפרט הביוגראפי הזה לקהל הבוחרות, שכבר הוכיחו במקרה של ציפי ליבני בבחירות האחרונות, שהן יודעות להצביע למועמד המועדף עליהן, מבחינה זו.

גם את הקהילה הגאה כבש ברגע. יום אחרי הרצח במרכז בת"א, הוא לקח לשם את ראש הממשלה, לכאורה אקט צפוי לנוכח הזוועה. רק שבדרך כלל, לאירועים שקשורים להומואים ולסביות, מגיעים נבחרי ציבור חברי הקהילה, עוזי אבן בזמנו וניצן הורביץ עכשיו. סער התייצב מול המצלמות בלי להרגיש מאוים מהסכנה שמישהו יחשוב שהוא אוהב הומואים או הומו בעצמו, והבטיח לעצמו נתח חשוב נוסף ביום הבוחר.

הרגישות לנשים, זרים והומואים לא צריכה לבלבל אתכם. סער לא רכיכה. מדובר בפוליטיקאי משופשף, שהיה פעמיים מזכיר הממשלה וזכה ב-74% מקולות חברי המפלגה שלו, שחושבים כנראה שהוא מספיק ימני. מצד שני הוא היה בין הבודדים שעמדו נגד נתניהו בדיוני התקציב, לחץ, אבל לא יותר מדי, כדי שראש הממשלה לא יחשוש ממנו. בינתיים. הוא איש תקשורת מיומן, שצמח ב"העולם הזה" והיה ממקימי חדשות ערוץ 2, ומעבר לשליטה במטרייה הוא גם מכיר אישית לא מעט עיתונאים ועיתונאים לשעבר כמו שלי יחימוביץ', שמאוד מחבבים אותו. הרוח הגבית שהוא מקבל מהמדיה והקולגות במשכן, מקצרת לו טווחים בדרך לפסגה.

כעיתונאי לשעבר וכעורך דין בהכשרה, סער יודע שמי שעולה למעלה, עלול לחטוף הנחתה לרצפה. לכן הצלחת כהונתו כשר חינוך היא המבחן הגדול של הקריירה שלו. פרשת התלמידים האתיופים בפתח תקווה אומנם משחקת לטובת תדמיתו ההומאנית והצהרותיו על אפס אלימות בבתי הספר עושה להורים נעים בלב, אבל רף ההבטחות שהציב עלול לדרדר אתו לתהומות של תיעוב, או להפוך אותו לראש הממשלה הבא.

בין אם האפשרות הראשונה תתגשם, ובוודאי שאם השנייה - אנחנו, על הדרך, נזכה במערכת חינוך טובה יותר.