הלאמה - המודל הבריטי

קשה מאוד לראות כיום פתרון שיוציא את הבנקים האמריקאיים מהבוץ, ולא יכלול את הלאמתם במודל זה או אחר. בריטניה ואירלנד כבר בחרו בפתרון זה.

אירלנד, שרק לפני זמן לא רב הייתה כלכלה בעלת קצב צמיחה מרשים, ודוגמה להתנהלות כלכלית נכונה. בחודש שעבר הולאמו שני הבנקים הגדולים במדינה, אחרי שהשלישי בגודלו הולאם זמן קצר לפני כן. בכך, לקחה על עצמה ממשלת אירלנד אחריות מלאה למערכת הפיננסית במדינה. אם בתקופה שלפני ההלאמה עוד ניסו הרשויות להזרים הון, הרי שבסופו של דבר הן נאלצו להיכנס פנימה.

נמשיך לבריטניה. שם התחילו בהזרמת הון לבנקים תמורת מניות בכורה, שהן ניירות ערך שאינם מדללים את בעלי המניות הקיימים אך מחייבים תשלום תקופתי של דיבידנד, ולכן דומים יותר לאג"ח. בחלוף הזמן התברר שזה לא מספיק, ואז חשבו על הקמת "בנק רע" שינוהל על ידי הרשויות, ושאליו יועברו הנכסים ה"רעילים". בסיכומו של דבר רעיון זה לא יצא לפועל, והממשלה הבריטית המשיכה את הזרמת ההון, ומחזיקה כיום בנתח משמעותי מאוד בבנקים הגדולים המקומיים.

בסופו של דבר, כנראה שלאמריקאים לא יהיה מנוס מלאמץ את מודל ההלאמה האירי, הבריטי, ואולי את המודל האמריקאי שהוצע בשבוע שעבר תחת הכותרת "מבחני עמידות לבנקים". במסגרתו, הרשויות יבדקו באופן תכוף את מצב הבנקים באמצעות בדיקות רגישות למצבי קיצון, ויזרימו הון למוסדות הפיננסיים שיזדקקו לסיוע, תמורת הון מניות בכורה בשיעור גבוה של 9%.

גורל מחזיקי המניות

בהנחה שהממשל האמריקאי יחליט להלאים את הגופים הפיננסיים, האם המשמעות היא שמניותיהם ירדו לשווי אפס? סביר שלא.

במקרה של AIG, הממשל הלאים את רוב החברה, 80%, והביא את מחיר מנייתה כיום קרוב מאוד ל-0. אבל, ייתכן שסיפור AIG שימש כפרק לימודי עבור הרשויות הפדרליות, והם יחדלו מלעשות טעות זו בעתיד. לפיכך, במקרה של הלאמה בסגנון דבריו של ברננקי, מניית הגוף הפיננסי המולאם צריכה כמובן לגלם את דילול בעלי המניות הקיימים, אך לא למחוק לחלוטין את השקעתם.

גורל המחזיקים באג"ח

אם נשענים על אירועי העבר - בהלאמתם של פאני מיי, פרדי מק ו-AIG מחזיקי האג"ח לא נפגעו, לכן סביר שגם בהלאמות עתידיות לא תהיה הפחתה בזכויות בעלי האג"ח.

אז מדוע שבעלי המניות ייפגעו ובעלי האג"ח לא? בשנים האחרונות פעלו הגופים הפיננסיים בוול סטריט בצורה אגרסיבית חסרת רסן על מנת להגדיל עוד ועוד את הכנסותיהם, וזה כמובן שירת את בעלי המניות. בדיעבד, זה גם היה על חשבון עתיד הבנקים האמריקאיים. לעומתם, בעלי האג"ח שסיבסדו אותם לא זכו למאומה מעבר לתשלומי הריבית הנקובה - השקעתם באיגרות החוב של הבנקים האמריקאיים הייתה מבוססת על אמונה שתהיה להן פירעון מלא.

דין אג"ח צריך להיות דין פיקדון בנקאי לא מובטח (מעל 250 אלף דולר כיום), משמעות תוצאה אחרת היא העמקת משבר האמון במערכת הבנקאית.

עוד סיבה להעריך שמחזיקי אג"ח של הגופים הפיננסיים בארה"ב לא יינזקו, ניתן למצוא במסר של הילארי קלינטון לסינים. מזכירת המדינה האמריקאית קראה להם להמשיך ולרכוש אג"ח של ממשלת ארה"ב, על מנת לעזור במימון תוכנית התמריצים של הנשיא אובמה.

"שתי המדינות קשורות זו בזו, לסין יש אינטרס שארה"ב תעמוד בחובותיה", אמרה. ככל הידוע, הסינים הם המשקיעים הזרים שמחזיקים בהיקף הנכסים האמריקאיים הגבוה ביותר - בעיקר אג"ח של ממשלת ארה"ב ואיגרות חוב של מוסדות פיננסיים אמריקאיים.