בזק: "ב-2008 השקענו 25 מיליון שקל בתשתיות אינטרנט במגזר הערבי בישראל"

35% מהמשתתפים בסקר שנערך בקרב ערבים ישראליים הצהירו כי הם מאמינים שהאינטרנט משפיע באופן שלילי על החברה

"אנחנו לא רק מספקים תשתית אלא גם מסייעים להקטנת הפערים", כך אמר היום (ב') יגאל ברקת, מנהל אגף שיווק פרטי בבזק, בכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי, בפאנל: "קידום האינטרנט במגזר הערבי". "השקענו 25 מיליון שקל ב-2008 בפרויקט תשתיות שעשינו בקרב המגזר הערבי בישראל, ולמעלה מ-30 אלף לקוחות חדשים הצטרפו בעקבות כך".

לדבריו, אין פער מיחשוב, שכן שיעור חדירת המיחשוב באוכלוסיה הערבית דומה לזה שבאוכלוסיה היהודית. אולם, בכל הנוגע לשיעור חדירת האינטרנט עדיין יש פער גדול מאוד 51% בהשוואה ל-77% במגזר הכללי. זאת למרות שמאז 2007 הוכפל מספר המשתמשים באינטרנט בקרב אוכלוסייה זו.

חוסיין אבו רוקון, איש דת דרוזי, אמר כי "יש אנשים במגזר הערבי שחושבים שהאינטרנט הוא כלי שיכול לקלקל אנשים, וזה כולל גם מיילים, צ'אטים ופורומים. אבל אני חושב שזה תלוי בשאלה איזה שימוש עושים באינטרנט".

רינא חנא, רכזת תקשוב מבי"ס אלגדיר שבסכנין, אמתיאז פאתום, מרצה למדעי המחשב במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה וד"ר נימר ביאעה, מרצה ומפקח במשרד החינוך, הציגו את פרוייקט קידום האינטרנט בקהילה הערבית בישראל. במסגרתו העוברו שאלונים להורים, היו סדנאות וניתנה למשתתפים הרצאה על יתרונות האינטרנט והאזרח המקוון.

"האינטרנט יכול לסייע בצמצום פערים חברתיים ותרבותיים", כך סבור ביאעה. פאתום סיפרה כי הפרוייקט פנה בעיקר להורים, על מנת לשכנע אותם שהאינטרנט בטוח ולהסביר להם מהם השימושים של האינטרנט. "יש הרבה פחדים אצל ההורים וצריך להסביר להם מה זו הטכנולוגיה הזו", אמרה.

ביאעה סיפר כי 83% מהמשתתפים בסקר, שנערך בקרב ערבים ישראליים שהגיעו ליום עיון בנושא האינטרנט, הצהירו כי יש להם חיבור לאינטרנט, ו-69% הצהירו כי הם גולשים באינטרנט עד 5 שעות בשבוע בממוצע. עוד עולה כי 18% בממוצע הצהירו כי הם מרגישים חרדה מעיסוק במחשב. לגבי השימוש באינטרנט, 36% הצהירו כי הם מרגישים חרדה מכך, ו-35% הצהירו כי הם מאמינים שהאינטרנט משפיע באופן שלילי על החברה.

"אני לא חושב שמדובר בבעיה תרבותית או דתית אלא שיש עמדות שליליות כלפי האינטרנט באופן ספציפי, בעוד שלגבי המחשב הם לא מרגישים כך", סבור ביאעה. לגבי השימושים באינטרנט, הרי ש-78% מהם העידו כי הם עושים זאת למטרות של חיפוש מידע, ורק 22% עושים זאת לשם תקשורת.