בין המדד לצרכן

מדד המחירים לצרכן הינו אחד האינדיקטורים המובילים והמוכרים ביותר בישראל, ומושך עיניים רבות העוקבות בעיון אחר השינויים בו. מדי חודש מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגוף האמון על איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, את השינוי במדד בחודש הקודם. הנתון, שמפורסם בשעה 18:30 ביום ה-15 בחודש, מרכז סביבו עניין רב גם בתקשורת, בשל חשיבותו.

קצת היסטוריה. מקורו של מדד המחירים לצרכן בישראל עוד בימי תקופת המנדט הבריטי, כשבשנת 1922 החל להימדד בארץ ישראל "סל" ששיקף את תצרוכתן של המשפחות העירוניות בארץ, שכונה מדד המחירים לצרכן. במהלך הזמן התפתחה ולו*טשה שיטת חישוב המדד, והשימוש בו התרחב מעבר לתחום מדידת האינפלציה גם לתחום יחסי העבודה, הצמדה של התחייבויות כספיות ומיסוי.

מטרתו של מדד המחירים לצרכן היא למדוד את השתנות המחירים של סל קבוע של מוצרים ושירותים, הנצרכים על ידי משק בית ישראלי ממוצע. עלייה במדד משמעותה התייקרות ממוצעת בעלות הצריכה שלנו, או לחילופין עלות זהה לרכישת סל נחות יותר מבעבר. מדד המחירים משמש גם אומדן לרמת האינפלציה במשק, שמשמעה שחיקת כוח הקנייה המקומי.

אינפלציה היא תהליך שבו רמת המחירים הכללית במשק עולה בהתמדה במשך תקופה ממושכת. חשוב להדגיש עם זאת, כי עליית מחירים חד פעמית אינה מקור לאינפלציה, אלא רק כאשר מדובר בעליית מחירים פרמננטית לאורך זמן.

מי ומה במדד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פונה ל-500 משקי בית בכל חודש, אשר מהווים מדגם מייצג של כלל משקי הבית בישראל. נבחרי הסקר מחויבים לתעד את כל פרטי ההוצאות שלהם במשך שבועיים, ולאחר מכן נערך עמם ראיון לבירור אופי הרכישות ולאיתור הוצאות שאינן יומיומיות. כך, מאפשר הסקר ללמ"ס לבנות את הרכב ההוצאות של משק בית ממוצע בישראל.

במקביל, פונה הלמ"ס ל-2,500 עסקים, ושולפת מהם את המחירים של המוצרים בתוך סל התצרוכת. צירוף נתונים אלו, יחד עם הוצאות משקי הבית, יוצרים את מדד המחירים לצרכן. הואיל והרגלי הצריכה שלנו משתנים עם הזמן, הלמ"ס בונה כל שנתיים סל חדש על מנת לשקף את השינויים הללו.

חשוב לציין כי ישנן מספר בעיות בחישוב המדד. ראשית, בשאלה האם סלי המוצרים והשירותים אכן משקפים כראוי את דפוסי הצריכה של משק בית ישראלי ממוצע. בנוסף, קיימת בעייתיות באופן הטיפול במוצרים ושירותים חדשים, וגם בנוגע לשינויים באיכות המוצרים. ונקודה אחרונה - סטטיסטיקה היא תמיד יפה בתיאוריה, אך במציאות מתקיימים פערים לא מבוטלים. בכל אופן, בלמ"ס מודעים לבעיות ומשתמשים בכלים שונים על מנת למזער את הטיית החישוב של המדד.

נכון לעכשיו עומד המדד הנוכחי על 106.4 נקודות, כאשר רמת הבסיס שלו בינואר 2006 הייתה 100. מאחר שמטרת המדד היא למדוד את השינוי ברמת המחירים, אין חשיבות לערכו המוחלט אלא לשינוי היחסי בערך זה.

אילו מוצרים ושירותים מרכיבים את המדד? בינואר 2007 עודכנו המשקלות בפעם האחרונה, וכיום שני הסעיפים העיקריים במדד, המהווים כל אחד כ-21% ממנו, הם "תחבורה ותקשורת" וסעיף הדיור. הראשון מורכב בעיקר מהוצאות תחבורה, דוגמת אחזקת רכב, הוצאות על נסיעות לחו"ל ושימוש בתחבורה ציבורית, ובנוסף הוצאות בגין שירותי טלפון, המהווים את חלק הארי בתקשורת. סעיף הדיור בוחן את עלות שכירת דירה ממוצעת בישראל, ומהווה כאמור חמישית מהמדד.

סעיפים בולטים עיקריים הינם סעיפי המזון, המחולקים לשניים: מזון ללא פירות וירקות (13.7%), וסעיף הכולל אותם בלבד ומשקלו 3.3%. הסיבה לכך היא עונתיות - מחירי פירות וירקות משתנים בתדירות גבוהה בשל שינויים בעונות השנה, ותלויים בתנאי האקלים. בנוסף, ניתן למנות בין סעיפי המדד את נושא החינוך, התרבות והבידור, המהווה כ-13%. סעיף זה כולל תשלומים עבור גני ילדים, בתי ספר ולימודים אקדמיים, הוצאות עבור טיולים ושירותי טלוויזיה ואינטרנט, וכן רכישת עיתונים וספרי קריאה.

שוק ההון עוקב בעניין

עבור מרבית הפעילים בשוק ההון הישראלי, מדד המחירים לצרכן הוא משני בחשיבותו רק לשיעור ריבית בנק ישראל. הסיבה היא שנתון זה משפיע משמעותית על שוק איגרות החוב הממשלתיות - השחר והגליל, ועל האג"ח הקונצרני. כידוע, איגרות מסוג שחר משלמות ריבית קבועה ואינן צמודות למדד המחירים, ומנגד איגרות מסוג גליל משלמות גם כן ריבית קבועה, אך הן צמודות למדד. מאחר ששתי האיגרות מונפקות על ידי מנפיק זהה (מדינת ישראל), הפער בתשואה בין שחר וגליל בעלות מח"מ (משך חיים ממוצע) דומה, נובע רק בשל הציפיות לאינפלציה בתקופה שעד לפירעון האיגרות.

ציפיות האינפלציה יכולות להיות חיוביות, או במצבים מסוימים כמו שראינו בתקופה האחרונה - שליליות, כלומר השוק צופה מדדים שליליים במהלך התקופה הקרובה. לציפיות יש משמעות מכרעת משתי סיבות עיקריות: ראשית, לציפיות יש נטייה להגשים את עצמן. כלומר, אם מספר רב של אנשים מאמינים בתרחיש מסוים, הם יפעלו לכיוון אותו תרחיש, ולכן יש סבירות גבוהה יותר שיתקיים משהייתה במצב המוצא. לדוגמה, אם הציבור צופה ירידת מחירים בשוק הדיור, כנראה שהוא ישהה החלטות רכישת דירה עד לצניחת מחירה. כך יזין התהליך את עצמו, ויוביל בסופו של דבר לירידת מחירים. ההשפעה השנייה של ציפיות האינפלציה על המשקיע היא האפשרות להרוויח מההשקעה באג"ח.

כיום, ציפיות האינפלציה לשנתיים הנגזרות משוק ההון עומדות על שיעור מזערי שנע סביב האפס. במילים אחרות, שוק ההון צופה שיעור אינפלציה בגובה 0% במהלך כל שנה מהשנתיים הבאות. במידה שמשקיע מעריך כי שיעור זה לא יתקיים בפועל, אם מעלה ואם מטה - יש לו האפשרות להשקיע לפי ציפייתו, ואם זו אכן תתממש בפועל - הוא עשוי לגרוף רווח, או כמובן להפסיד במידה שטעה.

למדד המחירים לצרכן יש מספר השפעות נוספות על שוק ההון: בנק ישראל עוקב אחר שינויים במדד ומגיב בהתאם; מדדים חיוביים מאלצים לעתים את נגיד הבנק, פישר, להעלות את הריבית, על מנת לדכא את הביקושים ולייצב את רמת המחירים במשק; המדד משפיע גם על חברות ישראליות, באופן שבו שינוי שלילי במדד מעיד כי קיימת ירידה במחירים שחברות גובות עבור מוצריהן ושירותיהן. כמובן שתהיה לכך השפעה שלילית על הדו"חות הכספיים של החברות. כמו כן, חברות רבות הנפיקו בבורסה אג"ח צמודות למדד, ולכן עלייה במדד מחייבת אותן לשלם יותר עבור החוב שנטלו. מהעבר השני, ירידה במדד מקטינה את תשלומיהן למחזיקי האיגרות.

אינפלציה זה שלילי?

בעשור האחרון התנהג מדד המחירים לצרכן בישראל באופן דומה יותר למשק מערבי מפותח, ורחוק מאוד מהספירלה האינפלציוניות שפקדה את ישראל במהלך שנות ה-80. אז, סבל המשק הישראלי מהיפר-אינפלציה - תופעה לא רצויה של סחרור מחירים ואינפלציה גואה בשיעור של יותר מ-20% בחודש -כאשר ב-1984 הגיעה האינפלציה לשיא של 445%. האינפלציה נבלמה בסופו של דבר בעקבות תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, וירדה לשיעור של 20% בשנה, אשר התמתן אף לרמה של כ-10% בשנה במהלך שנות ה-90. מאז 1999, האינפלציה בישראל שומרת על רמות של כ-2% בממוצע בשנה, המקובלות במדינות המתועשות.

השנה אמנם היינו עדים לעליית מדרגה קלה בשיעור האינפלציה, שהאמירה לקצב שנתי של כמעט 5%, אך כעת התמונה השתנתה בעקבות המשבר העולמי.

כיצד ייראה מדד המחירים לצרכן בשנת 2009? אמנם לא ניתן לדעת בוודאות, אך בכל זאת זהו נתון שנגזר מהפעילות הכלכלית במשק, וניתן להרכיב מודלים שינסו לחזות בקירוב לא רע את השינויים הצפויים. אנו בפסגות עוקבים אחר סל המוצרים שמרכיבים את המדד, ובנוסף מלווים מקרוב את השינויים הכלכליים במשק המקומי. לפי שעה, התחזית שלנו מורה על צפי למספר מדדים שליליים במהלך התקופה הקרובה, ובסך הכל אנו מעריכים כי במהלך 2009 נחזה בקצב אינפלציה שנתי שלילי. הערכה זו מבוססת על המשך החולשה בכלכלה המקומית, שתחלחל כמובן גם למחירי המוצרים והשירותים שאנו צורכים. ניתן להתנחם בעובדה שיש לפחות צד אופטימי בהערכה הפסימית שלנו על כלכלת ישראל - בממוצע, המחירים בארץ עומדים לרדת. *

הכותב הוא אנליסט בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך . במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ