25 מיליון קורבנות - ונגיף האיידס ממשיך לתעתע בחוקרים ולהישאר בגדר תעלומה

בשבוע שעבר צויין יום האיידס הבינלאומי, שהדגיש את כישלון המאבק בנגיף ; סצנת המחקר ממשיכה לבעבע ולהרחיב את הידע הקיים בנוגע לנגיף - אך למרבה הצער, החיסון נראה עדיין רחוק למדי

יום האיידס הבינלאומי, שצוין ברחבי העולם ב-1 לדצמבר, חידד את תחושת הכישלון במאבק במחלה. בניגוד לאופטימיות שאפיינה את סוף המאה הקודמת, המחלה לא הודברה והחיסון המובטח נראה רחוק מתמיד.

33 מיליון אנשים היו נגועים בנגיף ב-2007, 22 מיליון מתוכם חיים דרומית לסהרה. בחלק מהאזור, יותר מרבע מהאוכלוסייה נגועה בנגיף, ואחד מכל שלושה ילדים איבד מהמחלה לפחות את אחד מהוריו. במערב המתיקו התרופות האנטי-ויראליות את עונש המוות לחיים עם מחלה כרונית קשה.

אליזבת פיזאני, עיתונאית, אפידמיולוגית ומחברת הספר The Wisdom of Whores: Bureaucrats, Brothels, and the Business of AIDS מתחה ביקורת על מדיניות חלוקת התקציבים לטיפול באיידס בעולם המערבי בהרצאה שנשאה ב-MIT.

מסיבות של יחסי-ציבור הוצג האיידס בשנים האחרונות כמחלה של כולם, מחלה שיכולה לפגוע בכל אחד באופן זהה, בעוד שבמציאות עיקר ההדבקה נעשית על-ידי קיום יחסי מין לא מוגנים, מין אנאלי לא מוגן, ושיתוף במחטים בין משתמשי סמים.

לדבריה, הספין עבד ומיליוני דולרים נשפכו לטובת מיגור המחלה. אלא שהם נשפכו במקומות הלא נכונים, ובקרב האוכלוסיות הלא נכונות.

מצידה השני של סקאלת הפוליטיקלי-קורקט, פורסם באתר החדשות של Nature כי באינדונזיה, הסובלת מהעלייה התלולה ביותר במספר הנדבקים באסיה, הוגשה הצעת חוק הקוראת לסמן במיקרו-צ'יפים נשאי HIV "תוקפנים מינית", כדי שניתן יהיה לעקוב אחר מיקומם.

על-פי ההצעה, יוחדר מיקרו שבב שכזה מתחת לעורם של נשאים שיש סיכון להדבקה מכוונת מצידם, כ-1%-2% מאוכלוסיית הנשאים במדינה. ההצעה צפויה ליפול, לאחר שעוררה תגובות זועמות בקרב פעילי זכויות אדם.

נגיף בן מיליונים

בינתיים, סצנת המחקר ממשיכה לבעבע ולהרחיב את הידע הקיים בנוגע לנגיף. שני זני HIV מצויים בבני אדם, האחד מקורו (כנראה) בשימפנזות והשני מקורו בקופי מנגבי, יצורים חביבים וארוכי זנב החיים במערב אפריקה. קופי המנגבי נמצאים במגע קרוב עם בני-אדם כי בשרם משמש למאכל אדם והם נשמרים גם כחיות מחמד. אך מקורו של הנגיף, במחלה שפלשה לבמה הציבורית ב-1981 וגבתה מאז 25 מיליון קורבנות, הוא עדיין בגדר תעלומה.

ד"ר רוברט גיפורד, חוקר מחלות זיהומיות מבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, פרסם בכתב העת המדעי PNAS בשבוע שעבר כי אבות אבותיו של ה-HIV רחשו באבות אבותינו הרבה לפני מה שנהוג היה לחשוב, כבר לפני 14-85 מיליון שנה.

גיפורד ועמיתיו, שחקרו קופי למור ממדגסקר, גילו בגנום שלהם קרובי משפחה רדומים של נגיף האיידס (הנגיף יכול להחדיר את החומר התורשתי שלו לתוך הגנום של הנשא, ולהישאר רדום ומוגן מפני מערכת החיסון למשך תקופה ארוכה).

להפתעתם של החוקרים, התברר כי הלמורים נדבקו בנגיפים הללו לפני יותר מ-14 מיליון שנה, היות וזאת הייתה ההזדמנות האחרונה בה התקיים גשר יבשתי בין אפריקה למדגסקר, שאיפשר את ההדבקה על-ידי קוף אחר.

ייתכן אפילו שהנגיפים הללו הדביקו את המשפחה כבר לפני 85 מיליון שנה, כשהלמורים התפצלו משאר הקופים. האפשרות השנייה היא שהלמורים הודבקו בתקופה אחרת על-ידי יונק מעופף (מישהו אמר ערפד?), שחצה את 400 הקילומטרים המפרידים בין מדגסקר לאפריקה - אך החוקרים מניחים שזו אינה אפשרות סבירה.

החיפוש המתמשך אחרי מקור הנגיף

שאלת מקורו של הנגיף מעניינת לא רק את מי שעוסק בהכנת עבודות שורשים מושקעות במיוחד, אלא גם מבחינה מעשית. בין הקופים יש מינים החיים בשלום עם הנגיף מבלי שמערכת החיסון שלהם תוטרד מכך. הכרות עם האבולוציה של הנגיף תעזור לחוקרים להבין טוב יותר איך זה קורה, ולמנוע מעבר של נגיפים דומים בעתיד.

גם Scientific American הקדיש מאמרים ארוכים להתפתחויות במחקר ובטיפול במחלה ב-25 השנים האחרונות, כולל ניסיונות חדשים בבני-אדם למניעת המחלה על-ידי נטילת גלולה יומית ותפקיד המילה במניעת הדבקות בגברים הטרוסקסואלים.

בתחילת שנות ה-80 העריכו חוקרי האיידס באופטימיות מרובה כי חיסון למחלה יהיה בידנו לפני תום העשור. זה לא קרה. למעשה, בשנה האחרונה נסגרו שני ניסויים בבני-אדם, כיון שהחיסון שנבדק בהם לא הועיל. עד עתה הצליח הנגיף להתל בחוקרים.

באופן מסורתי, חיסונים מציגים לגוף, ובאופן ספציפי למערכת החיסון, את הנגיף או החיידק המוחלש או חלק ממנו, כדי שבמקרה של אזעקת אמת המערכת תתארגן נגדו במהירות. אלא שקצב המוטציות הגבוה של ה-HIV גורם לנגיף לשנות את מבנהו והחיסון שפותח נגד הנגיף של אתמול כבר אינו יעיל נגד הנגיף מהדור החדש.

היות שהדרכים המסורתיות ליצור חיסון מתגלות כלא יעילות, החוקרים ייאלצו לחזור לבסיס ולנסות לחשוב על דרך חדשה ויצירתית לחיסון מפני המחלה. *

הכותבת היא מרצה להוראת המדעים בטכניון