קומבינות ההון ושלטון של האוליגרכים: לוקחים הלוואות ומתחמקים מהחובות בעזרתה האדיבה של הממשלה

מספר משקיעים חשובים טוענים כי כמה מהאוליגרכים הגדולים ברוסיה מנסים ליישם כעת שיטות פעולה דומות, כדי להשיג מזומנים ולשמור על השליטה בנכסיהם

כאשר בית משפט בסיביר הוציא בסוף אוקטובר צו להקפאת האחזקה בת 44% של מיכאיל פרידמן בווימפלקום, רשת סלולר רוסית, בדיוק כשנושים מערביים נכנסו לחברה, היו משקיעים שחששו שזו יכולה להיות חזרה לפרקטיקות שלוטשו ברוסיה לפני עשר שנים, במשבר הפיננסי של אוגוסט 1998.

אז, הטייקונים הגדולים יותר במדינה המציאו טריקים מורכבים כדי לשמור על נכסיהם מחוץ להישג היד של הבנקים המערביים, לעיתים בעזרתם של בתי המשפט ברוסיה.

אך בסימן לכך שהממשלה חוששת הפעם לדימויה של רוסיה כלווה בתקופה של משבר אשראי, הממשלה הרוסית מיהרה להפיג את החששות בכך שהעניקה לקבוצת אלפא של פרידמן חבילת חילוץ בסך 2 מיליארד דולר לתשלום מלא של חובותיה לנושים. הפעולה המהירה הזו הסירה את החשש שאחזקתו של פרידמן תיעלם, וכעבור זמן קצר הוסר גם צו בית המשפט.

ובכל זאת, כמה משקיעים חוששים עדיין שאנשי עסקים אחרים במדינה יחזרו לשיטות של 1998 על רקע התהדקות מחנק האשראי.

על רקע המחיקה של יותר מ-70% מערכו של שוק המניות הרוסי, משקיעים זרים ומקומיים חוששים מפני חזרה אל מזימות מורכבות כאלה.

מספר משקיעים חשובים טוענים כי כמה מהאוליגרכים הגדולים ברוסיה מנסים ליישם כעת שיטות פעולה דומות, כדי להשיג מזומנים ולשמור על השליטה בנכסיהם.

"אנשים יעשו הכל בשביל כסף"

משקיעים ומוסדות הלוואה בינלאומיים מעריכים שכמה מהתוכניות של האוליגרכים מעלות סימני שאלה ביחס לקדושתם של החוזים העסקיים במדינה ובאשר לאמון שאפשר לתת בערבויות של השוק הרוסי, במיוחד כאשר לכולם קשה יותר ויותר להשיג מימון. "כשאנשים זקוקים לכסף, הם יעשו הכל", אומר משקיע מערבי בולט במדינה.

חברת הפקת החשמל 3-TGK, למשל, רכשה באחרונה נכסים שהיו שייכים לוולדימיר פוטאנין, המיליארדר שהוא בעל השליטה בנורילסק ניקל. העסקה, בהיקף של 600 מיליון דולר, עוררה חשד בקרב המשקיעים, מפני שהחברה הרוכשת היא חברה-בת של נורילסק. לדעתם, העסקה הזו נראית כמו העברה ישירה של מזומנים לפוטאנין.

אינטרוס, חברת האחזקות של פוטאנין, הגנה על העסקה. לדבריה, העסקה שבה רכשה 3-TGK את חלקו של פוטאנין, 25%, בשדה הגז קוביקטה ואת חלקו ביצרנית תאי דלק אמריקנית (35%) היתה חלק מאסטרטגיה שמטרתה להפוך את 3-TGK לחברת חשמל עצמאית ומשולבת בצורה אנכית.

אך משקיעים רבים אינם רואים את ההיגיון שבעסקה, בייחוד את ההיגיון שברכישת האחזקה בשדה הגז קוביקטה, שעלתה לחברה 573 מיליון דולר.

גזפרום, ענקית האנרגיה שבשליטת הממשלה, נרתעה מרכישת 51% מקוביקטה מחברת BP-TNK (מיזם האנרגיה המשותף הרוסי-בריטי) תמורת 700 מיליון דולר, בטענה שהיא מעריכה שהאחזקה הזו "חסרת ערך" בגלל האיום המרחף מעל רישיון הניצול של השדה. ואכן, יומיים בלבד אחרי הרכישה של 3-TGK, חזר שר המחצבים הרוסי, יורי טרוטנייב, על איומיו לבטל את הרישיון בסוף השנה הזו.

"אינטרוס משתמשת ב-3-TGK כמו בקופת חיסכון שלה", אומר מטיאס ווסטמן, מנכ"ל פרוספריטי קפיטל מנג'מנט, שמחזיקה מניות של נורילסק. לכך משיבה אינטרוס שהעסקה לא הסבה כל נזק ל-3-TGK.

"לא ראיתי דבר כזה זה שנים", אומר רוב אדוארדס, מנהל תחום המתכות והכרייה ברנסנס קפיטל, בנק ההשקעות המוסקבאי.

האינטרס הנסתר לעסקה

במהלך אחר שהעלה את מפלס חששות המשקיעים, רכשו בסוף ספטמבר שלוש חברות-בנות של נורילסק כ-7.8% ממניותיה. העסקה היתה כרוכה בהעברה של 1.7 מיליארד דולר לכמה חשבונות, כולל בבנק רוסבנק, שגם הוא נמצא בשליטתו של פוטאנין. להערכת משקיעים, המהלך הזה יכול היה להעניק לפוטאנין את הנזילות שהוא עשוי להזדקק לה, כתוצאה מהקריסה של שוק המניות הרוסי.

ואסילי טיטוב, סגן יו"ר בנק VTB שבשליטת הממשלה, אמר ל"פייננשל טיימס" שפוטאנין היה "במצב קשה מאוד" עם חובות בסך 3.2 מיליארד דולר ל-VTB. מקורות יודעי דבר אומרים שפוטאנין ניצב אז בפני דרישות להגדלת הביטחונות על ההלוואות שלקח, שחלקן ניתנו בגיבוי של מניות נורילסק, שצנחו בכמעט 77% מהשיא שלהן במאי השנה.

טיטוב מסר רק שהבנק ניהל "דיאלוג" עם פוטאנוב, הלקוח שלו. נורילסק לא הסבירה את הסיבה לעסקה שביצעו שלוש חברות-הבנות שלה. אינטרוס מסרה שההחלטה התקבלה על-ידי הנהלת נורילסק.

משקיעים אחרים חוששים שאפילו מיכאיל פרוחורוב - האוליגרך שנראה שהרוויח הכי הרבה מן המשבר, מאחר שהוא מימש נכסים בכ-10 מיליארד דולר בתחילת השנה - מנסה לחזור בו מעסקה שכבר חתם עליה.

חברת פרוספריטי קפיטל מנג'מנט של ווסטרמן מובילה קמפיין של בעלי מניות מיעוט בחברת חשמל אזורית ברוסיה נגד פרוחורוב, סביב מה שהם רואים כניסיון להתחמק מעסקה לרכישת אחזקות המיעוט שלהם, בסך 500 מיליון דולר, שהוסכמה לפני כמה חודשים. "ב-12 שנות ההשקעות שלנו ברוסיה, זה אחד הביטויים הגרועים ביותר של התנהגות תאגידית שראינו", אומר ווסטרמן. בתחילת הקיץ הסכים פרוחורוב לקנות את מניות המיעוט ב-4-TGK, חברת החשמל האזורית, כאשר קבוצתו, אונקסים, העלתה את אחזקתה בחברת החשמל מעל ל-30% - הרף שמעליו צריך להציע רכישה של כל המניות לפי החוק הרוסי.

משחקים עם ההגדרות

אך באוקטובר, כאשר התקרב תאריך היעד של רכישת מניות המיעוט, אונקסים פרסמה הודעה שלפיה 4-TGK הוגדרה על-ידי ממשלת רוסיה כ"מונופול טבעי" וכחברה אסטרטגית. לטענת אונקסים, פירוש הדבר הוא, שהיא אינה יכולה להשלים את קניית המניות, מפני שאחזקתה ב-4-TGK היא באמצעות חברה-בת זרה, שפועלת מקפריסין. לפי החוק הרוסי, מונופולים טבעיים אינם יכולים להיות בשליטה זרה.

המשקיעים טוענים שפרוחורוב משחק עם ההגדרות של החברה רק כדי להשתמט מן העסקה שהוסכמה: הממשלה העניקה ל-4-TGK את מעמד המונופול הטבעי ביוני, אחרי שצינורות גז באורך 2.4 ק"מ שהיא החכירה לגורם אחר הוחזרו למאזניה.

כמה משקיפים גם מטילים ספק במעמדה של אונקסים כחברה זרה. קבוצת האחזקות אונקסים היא חברה רוסית, אך אונקסים מתעקשת שהיא רכשה את האחזקה המקורית ב-4-TGK באמצעות ישות קפריסאית זרה.

בשבוע שעבר הגישה אונקסים לבית משפט לבוררות במוסקבה תביעה נגד מוסדות זרים, ביניהם גולדמן זאקס, קלירסטרים ודויטשה בנק באשמת ניסיון להמשיך במכירת מניותיהם למרות השינוי במעמדה של 4-TGK. המזימות הללו, הנוגעות להגדרה מחדש של חברה אסטרטגית, מעוררות חששות לגבי ערכן של ערבויות רוסיות בקרב מוסדות בינלאומיים.

"רוסיה אפילו לא ברשימה"

"מנקודת המבט שלי כמלווה מוסדי, כאשר אני צריך לבחור בין ברזיל, טורקיה, הודו או רוסיה, בשלב זה רוסיה אפילו לא ברשימה. וזה מפני שהמסגרת המשפטית פשוט לא קיימת", אומר בכיר במוסד מערבי גדול. "כדי שנוכל לגשת לצלחת, אנו זקוקים לאישור מן הממשלה שאנשים אינם יכולים לנצל את חוק הנכסים האסטרטגיים כעילה לחמוק מהתחייבויות".

"אם אתה יכול פשוט להכניס את החברה שלך לרשימת הנכסים האסטרטגיים, זה אומר שחברות בינלאומיות אינן יכולות לראות נכסים רוסיים כביטחונות", מוסיף הבכיר. "בימים אלו, רוסיה באמת זקוקה להון, אך כל עוד הנושא הזה לא נפתר, היא לא תקבל הון".