מומחים כותבים

סכסוכים רחבי-היקף, בהם למשל מלחמת רוסיה-אוקראינה, הם הזדמנות לתעשייה הביטחונית הגלובלית • בד-בבד עם הצמיחה המואצת של התעשייה, משקיעים ברחבי העולם נוהרים ומצטרפים ל"מרוץ החימוש" האינטנסיבי • אילו חברות ותעודות סל צמחו כתוצאה מהמתיחויות?

נכסי התעשייה הפסיבית עומדים על 154 מיליארד שקל בעוד שבתעשייה האקטיבית (ללא הקרנות הכספיות) מנוהלים כיום 152 מיליארד שקל • לכך הובילו שינויים בטעמי הציבור והעדפה גוברת של יועצי ההשקעות לקרנות פסיביות • נכסי הקרנות האקטיביות ברמה של סוף 2013

ההחלטה מהווה היפוך תקדימי של סדרי הנשייה, וצפויה להקפיץ את פרמיית הסיכון במכשירי קוקו AT1 ולייקר את עלויות ההון בבנקים בעולם • הבנקים צפויים לאגור הון ונזילות, לצמצם את האשראי ולהגדיל את הסיכון למיתון • ומדוע הסיכון לא רלוונטי לבנקים בישראל?

מלחמת רוסיה–אוקראינה הובילה לזינוק מחודש במעמד ובמחיר של הנפט והגז • כתוצאה מכך הציגו חברות האנרגיה ב–2022 רווחי שיא, והן מגדילות את הפקת האנרגיה המזהמת, במקום אנרגיות מתחדשות • מהם הסיכונים הנובעים מכך למשקיעים ומהי המשמעות למשבר האקלים?

ב־24 בפברואר 2020 היכתה הקורונה בשוקי ההון וב־24 בפברואר 2022 היכתה בהם הפלישה הרוסית לאוקראינה (וגם פברואר 2023 לא האיר פניו למשקיעים) • מה עשו שוקי ההון בתגובה מיידית לכל אחד משני המקרים האלה, מה הם עשו לאורך זמן ומהן התובנות שמתקבלות מכך

קוריאה הדרומית היא אחת מהכלכלות שמגיבות ראשונות למגמה העולמית, והעלייה המפתיעה של שוק המניות שלה עשויה לבשר על הבאות • מי שמאמין ביכולת הניבוי הזו צפוי למצוא ערך רב במעקב אחר מדד 200 KOSPI, הן כהשקעה והן כמידע מועיל לגבי הכלכלה העולמית

אחד הטרנדים הגדולים ביותר של שוק המניות בשנה הנוכחית הוא סקטור הזהב, ששוב מוכיח את עצמו כחוף מבטחים בתקופות של טלטלה • המתכת הזהובה רשמה כמה מהלכים חזקים מאז סוף השנה החולפת והיא מספקת למשקיעים שוק יציב יחסית עם פוטנציאל תשואות מרשים

תנועות הכספים אל תעשיית הקרנות, ממנה ובתוכה, משקפות פעמים רבות את נטיות הציבור ואת חששותיו • כיצד מבטאות קרנות הנאמנות את החששות מהמציאות הפוליטית, מה עומד מאחורי היפוך היחסים בין אג"ח מדינה ואג"ח קונצרניות ולאן מתקדמות הקרנות הכספיות

דוח התעסוקה שפורסם בסוף השבוע בארה"ב הציג צמיחה מפתיעה במשרות החדשות ולחצים אינפלציוניים מוגברים משוק העבודה • הדוח סותר את ציפיות השווקים לבלימה קרובה בהעלאות הריבית ומעבר לירידות בסוף 2023 • מהם האינדיקטורים לניתוח כיוון האינפלציה והריבית?

שוק איגרות החוב השתנה לאחרונה מן היסוד, יחד עם טעמי המשקיעים, והאג"ח הממשלתיות והקונצרניות בדירוג גבוה מציבות אתגר למניות • האם גם ב–2023 שוקי האג"ח ושוקי המניות ימשיכו לעלות ולרדת ביחד, כמו בשנים האחרונות - או שאולי השנה דווקא נראה אותם נפרדים?

זה עשוי לקחת זמן, אבל ישנם סימנים רבים שמראים כי החל מאמצע השנה הנוכחית, סביבת ההשקעות תהפוך הרבה יותר נוחה וידידותית - עם התמתנות האינפלציה ועצירת העלאות הריבית • אז איך הכי כדאי לנצל את ההזדמנויות שייפתחו השנה, וממה הכי כדאי להיזהר

השווקים שואפים ל"נחיתה רכה" של כלכלת ארה"ב, שבה הפד מצליח לרסן את האינפלציה אך לא נגררים למיתון • אולם מיתון קל עשוי לסייע להורדת האינפלציה ולהקנות לפד ביטחון להתחיל להוריד ריבית • מה המשמעויות לשוקי המניות והאג"ח ואיך להיערך עם תיק ההשקעות

מבט על לוח המשחק הפיננסי החדש יראה עשרות חברות, בנקים, ושחקנים גדולים אחרים רוקדים - כל חברה - את הריקוד שלה • אבל במבט בוחן מקרוב נוכל לזהות כמה מלצרים, המחזיקים בידיהם מגש - המגש שעליו יעמיסו את כל שוק הפינטק המקומי

השנה שחלפה הייתה מסלול מכשולים במניות ובשוקי החוב, אבל מי שהחזיק בנכסים אלטרנטיביים נהנה פעמים רבות מעליות ומתנודתיות נמוכה • מכיוון שקרנות השקעה לא סחירות נוטות לתשואות עודפות בשנים שלאחר משבר - כדאי יהיה לבצע השנה השקעות חדשות בתחום

בפעם הקודמת העלינו שאלות (ותשובות) בנוגע ל"חשודות המיידיות" של 2023: סוגיות כמו ריבית, אינפלציה ומיתון • הפעם נדבר על מה שצפוי לשוקי הטכנולוגיה והנדל"ן, ועל "חופי מבטחים" למשקיעים במקרה שאירועים גלובליים ימשיכו להכות • כתבה שנייה משתיים

מהו הסיכון הכלכלי הגדול ביותר שאורב לשווקים הפיננסיים בעולם בעתיד הקרוב, האם "כיבוי" האינפלציה יבוא במחיר של מיתון וכיצד ייראה המשק הישראלי ב–2023? • הנה כמה שאלות מרכזיות שיעסיקו את השווקים בשנה שהחלה השבוע • כתבה ראשונה מתוך שתיים