מדד יולי הצביע על עלייה חריגה של 1.1% בסל המחירים לצרכן - הרבה מעל התחזיות שצפו עלייה מתונה יותר • מחירי הדיור ממשיכים לדהור מעלה והשלימו עלייה שנתית החדה מזה עשור
דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה מנמק את העלייה החריגה בהיקף האשראי לענף הבינוי והנדל"ן במימון רכישת קרקעות, מתוך ציפיית היזמים והבנקים להמשך עליית המחירים • בין תרחישי הסיכון למשק: הבחירות שמונעות את העברת התקציב וקידומן של רפורמות חיוניות
כלכלנים בשוק מעריכים כי מדד המחירים לצרכן לחודש יולי טיפס ב-4.8% בחישוב שנתי, נתון נמוך בהשוואה למדינות שמעבר לים אך גבוה משמעותית מהיעד של בנק ישראל • מבצעי סוף העונה סייעו להוזלת הביגוד וההנעלה, אך רכיב הדיור ימשיך לטפס, וגם מחירי המזון צפויים להשפיע לרעה
העודף התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הוא 9.7 מיליארד שקל – 0.6% מהתוצר • סעיף אחד שבו נרשמה דווקא ירידה בהכנסות המדינה הוא במס הבלו על הדלק
לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע במאי ירד ל-11,753 שקל • גם השכר בהייטק ממשיך לרדת: מ-27.7 אלף שקל ברוטו בחודש באפריל השנה ל-26,878 שקל ברוטו בחודש מאי
הצריכה הפרטית נבלמה, ותשואות אגרות החוב מצביעות על אופק קודר • מצד שני, הישראלים ממשיכים לבלות, הגירעון בשפל, וגם האינפלציה הנמוכה יחסית מצביעה על איתנות המשק • מה צפוי לכלכלה הישראלית, והאם הסימנים המדאיגים בעולם ידביקו גם את ישראל
בלמ"ס לא מסבירים איזו התפתחות התרחשה לאחרונה שהצריכה שינוי בשיטת החישוב • עם זאת, בלשכה מכחישים כל קשר לביקורות על חישוב שכר הדירה שעלו לאחרונה
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר, אך מעט פחות מהצפי • האינפלציה במדינה בקצב שנתי של 4.4% • מחירי הפירות והירקות ירדו ב-8.5%, ומבצעי סוף העונה הוזילו את מוצרי ההלבשה וההנעלה, סעיף התחבורה קפץ ב-2.4% • מדד תשומות הבנייה עלה ב-0.6% והשלים עלייה שנתית של 6.6%
ביוני 2022 נשבר הרצף החיובי של חמשת החודשים הקודמים, בהם נרשמו עודפים תקציביים שהורידו את הגירעון לרמה של אפס • בחודש האחרון נמדד גירעון של כ-1.5 מיליארד שקל • למרות זאת, ב-12 החודשים האחרונים נרשמו עודפים תקציביים של 0.4% מהתוצר - לראשונה מאז 2007
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג: יחס החוב-תוצר הציבורי של מדינת ישראל הצטמק בשנת 2021 לרמה של 68.8%, לעומת 71.7% ב-2020 • מדובר בנתון טוב יותר מהאומדן הראשוני של האוצר שפורסם בינואר • רוטנברג: "הבעת האמון בכלכלה הישראלית באה לידי ביטוי בדוחות האחרונים של חברות דירוג האשראי"
הכלכלנים צופים העלאה של הריבית במשק בטווח שבין 0.25% ל-0.4% • החריגה של האינפלציה מהיעד, שוק העבודה ההדוק וההאצה במחירי הדיור תומכים בהעלאה גדולה של הריבית, השאלה איזה משקל יתנו בבנק ישראל להתכווצות שני מנועי צמיחה עיקריים של המשק
נתוני הצמיחה ברבעון הראשון מראים כי המשק הישראלי נכנס להאטה, אבל הבשורה המטרידה יותר היא היצוא בענף ההייטק שירד ב-17% • המשמעות העיקרית היא ירידה בהכנסות ממסים, אבל גם חשש שהאטה בסביבה של אינפלציה גבוהה עלולה לדרדר את המשק למיתון
אחרי עלייה יוצאת דופן ברבעון הקודם בקצב הצמיחה, האומדן הראשוני לצמיחה חושף תנודתיות בנתונים • הפגיעה בענף ההייטק מתורגמת בירידה של 1.6% ביצוא הסחורות והשירותים
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8% בחודש אפריל, בהתאם לציפיות • מדובר בקצב שנתי של 4% • מחירי הדיור לא עוצרים, ומשלימים עלייה שנתית של מעל 16%
המשק חזר למצב טרום הקורונה באופן מהיר מהצפוי • נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה בשיעור האבטלה ובשיעור האבטלה הרחב • עם זאת, שיעור הבלתי מועסקים נמוך ממספר המשרות הפנויות - מה שעשוי להשפיע על הצמיחה והאינפלציה
בנק ישראל דואג שיחס המינוף לא יהווה מגבלה למתן אשראי מצד הבנקים, ומאריך את הוראת השעה לגבי דרישות יחס המינוף • בנק ישראל: "השחיקה ביחס המינוף של המערכת נמשכה ברבעונים האחרונים" • מדד הבנקים נסחר בירידה של כ-4% בבורסה בשעה זו
אינפלציה ישראלאמיר ירוןבנק ישראלגירעון (עודף) תקציביישראל במלחמהכלכלת ישראלמדד המחירים לצרכןמט"חריבית בנק ישראלשקל