כלכלה

הפרס ניתן השנה לזוכה יחידה, פרופ' קלודיה גולדין, שאיננה כלכלנית אלא היסטוריונית של הכלכלה, אם כי היא משויכת לבית הספר לכלכלה באוניברסיטת הרווארד • הפרס הוא עבור מחקריה על נשים בשוק העבודה

רשימת המועמדים לפרס הנובל לכלכלה אמנם לא מתפרסמת, אך במכון Clarivate מנסים מדי שנה להעריך מיהם פורצי הדרך בתחום שעשויים לזכות בפרס, שיחולק ביום שני הקרוב • בהימורים השנה: פרופסורים שעסקו באי־שוויון ובמוביליות חברתית

ערב הסעודית היא שוק ענקי וקרוב מאוד לישראל • נורמליזציה של היחסים המדיניים תאפשר את הרחבת הקשרים הכלכליים ותפתח עושר של הזדמנויות בתחומי הסחר, ההשקעות, התחבורה, התיירות ועוד • עולם בסחרור, פרויקט מיוחד 

עד כה, אקדמאים שחקרו את הקשר בין כסף ואושר לא הגיעו לקונצנזוס, ואף יצאו עם מסקנות מנוגדות • אך מחקר חדש יחסית של זוכה פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן, מציע פתרון שמתחיל במספר הקסם 100 אלף דולר

בזמן שהעולם עסוק באינפלציה, יכול להיות שהתופעה הכלכלית ההפוכה מתקרבת • לפי תחזיות, התוצר העולמי צפוי לזנק בשנים הקרובות בשל מהפכת ה-AI והאוטומציה, וספק אם האוכלוסייה המזדקנת תוכל להעמיד מספיק ביקושים לצמיחה הזו • כך, בתוך כמה שנים עלול להתפתח סחרור של ירידות מחירים חדות ואולי אף מיתון, שעשוי להתגלות כבעיה הרבה יותר מסוכנת מיוקר המחיה

ככל שתתקדם מהפכת הבינה המלאכותית והאוטומציה, היא תנגוס ביותר ויותר משרות בשוק העבודה, מאות מיליונים לפי הערכות שונות • אבל זה לא בהכרח אומר שייפלטו המוני מובטלים לרחובות • עידן ה־AI עשוי להתברר בתור לא פחות מנס. כזה שיפתור את המשבר הבלתי נמנע של האוכלוסייה העולמית המזדקנת, התרוקנות קרנות הפנסיה והתכווצות כוח העבודה • כך, שעון החול של הצמיחה העולמית יתהפך וכולנו נידרש לאתגר הבא • פרק שני ואחרון בסדרה

מרגישים שהבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום? זו רק ההתחלה • גופי מחקר וייעוץ מנסים כבר שנים לאמוד את ההשפעות של טכנולוגיות AI על האנושות, ואולי חשוב מכך את הקצב שלהן • מפיתוחים טכנולוגיים מצילי חיים, דרך זינוק בתוצר העולמי ועד להכחדה של מיליוני עבודות, כולל במקצועות היוקרתיים ביותר - למהפכה החקלאית נדרשו 200 שנה לעשות את כל זה, המהפכה הזו מהירה פי עשרה • פרק ראשון במאמר של שני חלקים

שתי הדוגמאות האחרונות מתורגמות בקלות לעברית: צרפת והונג קונג • הממשלות שם ניסו לשכנע את המדרגים שהבסיס הכלכלי שלהן הוא למופת, אבל הסוכנויות התעניינו ב"התפוררות פוליטית רבת-ימים וקיטוב פוליטי" - והענישו את המתפוררות

הטובים והמפורסמים שבכלכלני העולם מתווכחים כבר חודשים באופן אמוציונלי למדי • במוקד: הטענה כי גרידפלציה, תפיסה שלפיה תאגידי הענק ניצלו את ההזדמנות להקפיץ מחירים ולהתעשר, היא הגורם לעליית המחירים • נתונים חדשים מראים: אין מספיק ראיות לתיאוריה • אז מה באמת גרם לאינפלציה?

פרופ' מרטין אייכנבאום הוא אחד הכלכלנים הנחשבים בארה"ב • בראיון לגלובס הוא אומר שהרפורמות בתקציב עלולות להפוך את ישראל לענייה יותר ("חשבון פשוט"), ממליץ להציע לנגיד בנק ישראל אמיר ירון להמשיך לכהונה שנייה ("תקופה מאתגרת באופן לא יאמן"), ומסביר למה המהפכה המשפטית מדאיגה אותו בעיקר בטווח הארוך ("הסכנה האמיתית היא לא שער השקל מחר")

פרופ' לואיג'י זינגלס מודאג מהיחלשות הדמוקרטיה ומעליית הפופוליזם בעולם - אבל לא מהסס להפנות אצבע מאשימה אל "אליטה קטנה שהתנתקה מכל השאר" • הכלכלן הנודע, שביקר בישראל בשבוע שעבר, מסביר למה הוא תומך בהגבלת כהונה למנהיגים בצמרת, ולמה הוא חובב משאלי עם

ז'ורז' דה מסטרל הגה את רעיון הסקוץ' בזכות טיול רגלי בכפר, ווילפרדו פארטו גילה את עיקרון ה-20:80 שמשמש את העולם העסקי באמצעות גידול אפונים • הסקרנות היא המנוע לחקר, ללמידה ולגילוי מקרי של דברים טובים • אז מה אפשר וכדאי לעשות כדי לעורר את היצר הזה? • סרנדיפיטי 

בשנים האחרונות התפתח בטוויטר ז'אנר של "כלכלני רשת" • תחת זהות בדויה הם עונים על השאלות, מנתחים חברות, מציגים גרפים שונים ובעיקר מנגישים מידע מסובך בשפה פשוטה ובציוצים קצרים • כעת שלושה מהם הסכימו להתראיין ולספר על מאחורי הקלעים של העמודים הפופולריים, ולהעניק מספר טיפים למשקיעים

האזהרה החריגה של מודי'ס מערערת את האסטרטגיה של שר האוצר סמוטריץ' • כלכלן המאקרו הבכיר פרופ' קנת' רוגוף מתריע: "הרפורמה תוביל לעשור של אי ודאות כלכלית" • בנק ישראל בדרך להנהגה חדשה

מרטין וולף, הפרשן הכלכלי המשפיע של הפייננשל טיימס, חושש לעתיד הדמוקרטיה והשוק החופשי - אבל לא רק בישראל • בראיון לגלובס הוא מסביר איך הכלכלה בכל המערב "מערערת את יציבות הפוליטיקה - ולהפך" • מנסה להעריך מה יקרה להשקעות הזרות ביום שאחרי המהפכה המשפטית • וגם: הכישלון הגדול של האליטות

אירועי השבוע האחרון הפכו גם את התנודות בבורסה ובשערי המטבע ל"אירועים פוליטיים" • אבל מה באמת הקשר בין מבנה המשטר למצב הכלכלה, מדוע מייחסים משמעות כה גדולה להכרעות של חברות הדירוג, והאם יכול להיות שמשקיעים מעדיפים בכלל מדינות לא דמוקרטיות? • המשרוקית של גלובס