אג"ח ממשלתיות

הפערים השליליים בין התשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל לאלו של אג"ח ארה"ב הגיעו לשיא חדש ■ האם הם עשויים עוד להתרחב בטווח הקצר?

קרב ראש בראש: למי היו ביצועים טובים יותר השנה ובשנים האחרונות, לקרנות נאמנות המתמחות באג"ח ממשלתיות או לאלה שמתמחות באג"ח קונצרניות? ■ למדריך קרנות נאמנות

הידיעות על עלייתה היו מוקדמות - האינפלציה נותרה נמוכה, וכך כנראה היא תהיה גם בטווח הקרוב ובמצב הנוכחי ■ האם זה אומר שלא כדאי להשקיע באגרות החוב הצמודות - לא בקצרות ולא בארוכות?

הנפקת חוב ארוך, כמו האג"ח ל-100 שנה שהנפיקה אוסטריה בשבוע שעבר, מהווה "תעודת ביטוח" מפני זעזועים ■ לנו כמשקיעים כדאי להבין שאם מדינות מנפיקות חוב כזה כדי להתמודד עם בעיית החובות - גם לנו כדאי לבצע התאמות ברוח זו בתיקי ההשקעות שלנו

נזקים של מאות מיליארדי דולרים שגרמו הסופות מעלים את הסיכוי שהפד לא יעלה את הריבית פעם נוספת עד סוף השנה

החשש מהמצב הגיאופוליטי גורם לכך שתלילות העקום הממשלתי בארץ, קרי הפער בתשואות בין אג"ח לטווחי זמן שונים, היא מהגבוהות בעולם ■ כיצד ננצל זאת?

סקטור הנדל"ן המניב בולט לאחרונה בעליות בת"א ■ לפני שנה הראינו שעדיף להשקיע במניות של חברות אלה לעומת האג"ח שלהן, האם זה עדיין נכון? ■ מדריך השקעה במניות

"גלובס" בחן היכן משקיעים הגופים המוסדיים את הכספים המנוהלים ■ כמה מהכסף שלנו מושקע בחו"ל, וכמה "נשאר בצד" במזומן? ■ וגם: מי חזק באג"ח ממשלתיות ומי בהלוואות?

עקומת התשואה בשוק האג"ח "משתטחת", וזו אינדיקציה כלכלית שלילית

מתרבים הסימנים לכך שגם בארץ הריבית תתחיל לעלות. זה יקרה לאט ומעט, אבל אולי מוקדם משצפו בעבר הלא רחוק ■ מה יהיו ההשלכות של כך על שוק איגרות החוב? ■ זהירות מהשקעות "מפתות"

בשנת 2016 וברבעון הראשון של 2017 הצליחו ברוב המקרים מנהלי קרנות אג"ח מדינה להכות את מדדי הייחוס ■ אז למה נפדו מקרנות אלה מיליארדים?

התשואות הגבוהות יותר, מרווח האשראי הגדול יותר והחשיפה לחברות גדולות - הופכות את אג"ח החברות בחו"ל להשקעה אטרקטיבית

קרן הסל iShares EURO Dividend, המתמקדת במניות גוש האירו בלבד, מספקת תשואת דיבידנד גבוהה יחסית ומתומחרת במכפיל רווח נמוך יחסית ■ בסביבה הנוכחית שבה תשואות האג"ח הממשלתיות יורדות, זוהי קרן אטרקטיבית להשקעה

סקר של מנהלי כספים ברחבי העולם מצביע על כך ש-36% מהם סבורים כי עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות היא הסיבה הסבירה ביותר לסיומו של השוק השורי בן 8 השנים, ו-67% מצביעים על רמת תשואה של 3.5%-4% שתביא לכך

מהודעת הבנק עולה כי בעקבות הכנסת ישראל למדד צפוי לחץ במסחר של הדולר-שקל, וזאת למרות שמשקלה של ישראל במדד יהיה שברירי אחוזים ■ מסחר בפורקס - סיכונים וסיכויים