תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

"חוק הנגישות נכנס לתוקף וכבר מוגשות תביעות בגינו"

תקנות נגישות אתרי אינטרנט עסקיים בישראל נכנסו לתוקף ואי-ציות להם עלול לגרור סנקציה פלילית וקנס כספי. למרות זאת, ישנם אתרים שאינם מיישמים אותן • "בעלי עסקים אומרים לעצמם: 'רק אם מישהו יפנה אליי, אתחיל להנגיש את האתר'. זו מחשבה מוטעית. אותו בעל עסק חשוף לתביעות, וחשוב מכול, הוא לא מאפשר לאנשים עם מוגבלויות לגלוש באתר"

נגישות באינטרנט/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נגישות באינטרנט/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף נגיש בקליק

באוקטובר 2017 נכנסו לתוקפן באופן רשמי תקנות נגישות אתרי האינטרנט בישראל, המחייבות כל עסק בעל מחזור של יותר מ-300 אלף שקל להנגיש את אתר האינטרנט שלו לאנשים עם מוגבלויות. למועד זה קדמו שלוש שנים של "התאקלמות", תקופה שבה יכלו בעלי האתרים להנגיש את האתר שלהם בהדרגה ובזמן המתאים להם, מבלי להסתכן בסנקציות או בעונשים. כמו כן, נדחה המועד שבו נכנסו התקנות לתוקף (מאוקטובר 2016).

למרות זאת, אתרים רבים בישראל, קטנים כגדולים, עדיין לא מונגשים או שאינם עומדים בתקן העולמי, WCAG 2.1 (web content accesability guideline), במלואו. "רוב האתרים בישראל עדיין לא נגישים, ואפשר לראות כי מאז שהחוק בנושא נכנס לתוקף כבר מוגשות תביעות בגינו כנגד בעלי עסקים", מספר אדם איכר, מנכ"ל חברת "נגיש בקליק", המתמחה בהנגשת אתרי אינטרנט. "הוגשו תביעות פרטניות רבות, ומתחילת שנת 2018 כבר ישנן שמונה תביעות ייצוגיות בנושא, על סך של כ-50 מיליון שקל כל אחת. בעלי אתרים רבים מדווחים כי הוגשו כנגדם תביעות שעילתן היא חוסר נגישות האתרים שלהם".

הדין מגדיר סנקציות מנהליות, אזרחיות ואף פליליות על הפרה של הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובכלל זאת החובה לבצע התאמות נגישות באתרי אינטרנט. מבחינה מנהלית ופלילית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מוסמכת להוציא לעסק 'צו נגישות', שבו מפורטות ההתאמות שהוא נדרש לבצע ולוח הזמנים לביצוען. מדובר בצו מנהלי, שהפרתו עשויה להביא להגשת כתב אישום פלילי וכן קנס פלילי (בסך 75,300 שקל וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס האמור לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות). כמו כן, במקרה כזה ניתן להגיש כתב אישום נגד נושאי משרה בכירים בעסק. מבחינה אזרחית, אדם עם מוגבלות רשאי לתבוע את החייב בנגישות על הפרה של חובת הנגישות. "בתביעה בנושא נגישות, ובין היתר נגישות של אתרי האינטרנט, בית המשפט רשאי לפסוק לאדם עם מוגבלות פיצוי בסך שלא יעלה על 50 אלף שקל, ללא צורך להוכיח את הנזק שנגרם לו", מציין איכר, "כלומר, החשיפה הכספית בגין הפרה של חובת הנגישות של אתרי האינטרנט היא ממשית, שכן התובע אינו צריך להוכיח את מידת או שיעור הנזק שנגרם לו".

תקנות מעודכנות - שאינן פוטרות את בעל האתר מאחריות

כאמור, נושא הנגשת אתרי האינטרנט נמצא גם על סדר היום הציבורי, ברמת מודעות כזו או אחרת, כבר כמה שנים. עם הזמן התעדכנו התקנות, חודדו ושונו, שכן חשוב לזכור שעולם האינטרנט הוא דינמי. אחד העדכונים החשובים ביותר הוא מתן ארְכָּה בת 60 יום לבעל העסק לתקן את הליקויים ולהציג אתר מונגש על פי הקריטריונים שנקבעו בחוק.

אדם איכר, מנכ"ל נגיש בקליק/צילום: נגיש בקליק
 אדם איכר, מנכ"ל נגיש בקליק/צילום: נגיש בקליק

"בא המחוקק ואמר: אתרים הם דינמיים מטבעם ויכולים להשתנות ולהתעדכן, וכך גם התקנות בנושא הנגישות", מסביר איכר על הרציונל שעומד מאחורי התוספת לחוק. "אתר מונגש הוא לא כמו מדרגה מונגשת, שאם נבנתה היום היא תשאר אותה מדרגה גם עוד 20 שנה. באתרי אינטרנט חלים שינויים רבים - עדכון תכנים, הוספת דפים, שינוי רכיבים ותבניות, הוספת תמונות ועוד. יכול להיות גם עדכון חיצוני שלא קשור לאתר עצמו, אלא לדפדפן שבו משתמש הגולש או לתוכנת קורא המסך המיועדת לעיוורים. על כן, מאוד הגיוני וריאלי שיהיו ליקויים, לכן המחוקק מעניק 60 יום לתיקון בעיות נגישות, ורק לאחר תקופה זו אפשר להגיש תביעה - אם הליקויים לא תוקנו, למרות הפנייה אל בעל האתר".

בעל עסק, אל תחכה לתביעה, הנגש את האתר שלך כבר עכשיו>>>

הכול טוב ויפה, ואפילו הגיוני, אך מעצם העדכון הזה נוצרת בעיה חדשה: בעלי אתרים רבים מנצלים את אותה ארכה בת 60 יום, ולמעשה לא עושים דבר לפני שמוגשת נגדם תביעה. במילים אחרות, הם נמנעים מלהשקיע מיוזמתם בהנגשת האתר במלואו. הגישה הזו פסולה מסיבות רבות, וגם אינה יעילה כלל, כפי שמייד תבינו.

"בעלי עסקים כאלו אומרים לעצמם: 'אוקיי, אם יש לי 60 ימים להנגיש את האתר, אז לא אשקיע כסף ומשאבים בכך. רק אם מישהו יפנה אליי, אתחיל להנגיש את האתר'", מסביר איכר. "זו מחשבה מוטעית. ראשית, אותו בעל עסק חשוף לתביעות במצב כזה, מאחר והגנת 60 הימים אינה רלוונטית למקום בו לא בוצעו התאמות כלשהן. זאת מכיוון שמדובר בזמן מועט מדי לשם כך. שנית, וחשוב מכול, הוא לא מאפשר לאנשים עם מוגבלויות לגלוש באתר - והרי זו המטרה העיקרית של התקנות הללו. יש אוכלוסייה גדולה של אנשים עם מוגבלויות - עיוורים, אנשים עם בעיות מוטוריות, בני הגיל השלישי, ואפילו עיוורי צבעים, שמתקשים בגלישה. בעלי האתרים צריכים להציע להם נגישות מלאה, על מנת לסייע להם ולאפשר להם לגלוש באתר אינטרנט בצורה יעילה ונוחה".

אם כל זה לא ישכנע את בעל האתר, העובדה שנציג כעת בוודאי תעשה זאת: "בארץ ובעולם מדובר על יותר מ־15 אחוז מהאוכלוסייה המוגדרים כאנשים עם מוגבלות כזו או אחרת", מציין איכר, "ואלו לקוחות פוטנציאליים, כמו כל גולש אחר. לדוגמה, אדם עם מוגבלות שרוצה לעשות קניות באינטרנטוייתקל באתר שלא נגיש עבורו, פשוט יעבור לאתר אחר. על פי נתונים שנאספו לאחרונה, 71% מהגולשים עם מוגבלויות נוטשים את האתר אם הוא לא נגיש.

ישנה תופעה נוספת שחשוב להזכיר כאן: בעלי אתרים רבים שמעוניינים להנגיש את האתר שלהם במינימום השקעה, מורידים מהרשת רכיב חינמי כלשהו המיועד להנגשתו כביכול, או כזה שעולה כמה מאות שקלים לכל היותר. הרכיבים הללו לרוב לא עומדים בתקן ה-WCAG 2.1, כלומר גם במצב כזה הם יהיו חשופים לתביעות. "חשוב להבין, הנגשת אתר גדול ומורכב יכולה להימשך כמה חודשים", אומר איכר, "רכיב פשוט לא יכול לתת מענה כולל לעניין - וגם 60 הימים שמעניק המחוקק לטובת תיקון התקלות, עשויים שלא להספיק, אם האתר אינו מונגש כלל ברגע שבו נעשתה הפנייה מצד הגולש".

רוצה לעמוד בתקנות הנגישות? זה נוגע לכל התוכן הדיגיטלי שלך

עניין חשוב נוסף, שרבים מבעלי האתרים לא מודעים לו, הוא ההתייחסות המקיפה של תקנות הנגישות, הנוגעות למעשה לכל תוכן דיגיטלי באשר הוא. כלומר אדם אשר מנגיש את האתר שלו, אך לא את הטפסים שנמצאים בו או את דפי הנחיתה שהעלה לרשת, עושה רק 'חצי עבודה'. "עולם הנגישות בדיגיטל מכיל המון אלמנטים והכול צריך להיות נגיש מאותו תאריך שבו נכנסו התקנות לתוקף - כלומר החל מאוקטובר 2017", מציין איכר. "כוונת המחוקק הייתה שכל תוכן דיגיטלי צריך להיות מונגש, כולל מסמכים, דפים, טפסים ועוד - בין אם זהו אתר ישן ובין אם זהו אתר חדש.

לדבריו, "העולם של אנשים עם מוגבלויות היה קיים מאז ומתמיד. זה לא דבר זר והסטטיסטיקות נותרו אותן סטטיסטיקות במשך שנים. לצערי, זה לא גרם לבעלי עסקים להנגיש את התוכן הדיגיטלי שלהם, עד שנחקק החוק שגרם לכולם להתעורר. אין ספק שמדובר במהלך שכופה על בעלי העסקים צעד מסוים, ויש כאלו שלא מרוצים, בעיקר בשל ההוצאה הכספית הכרוכה בעניין. צריך לזכור שהמטרה היא, בסופו של דבר, להקל על אנשים עם מוגבלויות שרוצים לגלוש באתרי אינטרנט כאחד האדם".

כעת, אחרי שהשתכנעתם בחשיבות העניין, נסכם ונאמר: כי גם את ספק הנגישות שלכם צריך לדעת לבחור. "חשוב שהספק יהיה מקצועי, אמין, עם תיק לקוחות גדול, שאושר בעבר על ידי מורשי נגישות, שמעודכן כל העת בתקנות החדשות ביותר ושמתחייב בחוזה העבודה להנגשה על פי 'תקן 5568 רמה AA'", מציין איכר. "כמו כן, יש לבדוק שהוא יכול לתת מענה ושירות לאורך זמן ובאופן שוטף, שכן כפי שכבר אמרנו - תמיד ישנם שינויים ועדכונים".

השורה התחתונה ברורה כעת: אם תקפידו על בחירת ספק הנגישות המתאים, ותימנעו מהמתנה 'עד לדקה ה־90', תרוויחו, ואף תגלו שהתהליך כולו פשוט וקל משחשבתם, ללא סיבוכים מיותרים וללא חשיפה לתביעות.

בעל עסק, אל תעבור על החוק, הנגש את האתר שלך כבר עכשיו>>>