גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock
''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

מאיר סולובייצ'יק הוא מנהל מרכז שטראוס לתורה ולמחשבה מערבית ב"ישיבה יוניברסיטי", והרב של קהילת "שארית ישראל" בניו יורק. הוא מחבר הספר: Providence and Power: Ten" Portraits in Jewish Statesmanship".

הסצנה הזו מוכרת למיליוני אנשים: אדם בשם מורפיאוס יושב מול אדם אחר בשם ניאו ומודיע לו כי כל תפיסת המציאות שלו היא שקר. אם ניאו רוצה לדעת את האמת על הקיום האנושי, אומר לו מורפיאוס, כל מה שעליו לעשות הוא לבחור באחת משתי גלולות. "אתה לוקח את הגלולה הכחולה - ונגמר הסיפור, אתה תתעורר במיטה שלך ותאמין במה שתרצה להאמין. אתה לוקח את הגלולה האדומה... ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב".

הבינה המלאכותית חותכת עלויות ומעלימה את הפגמים של השחקנים על המסך הגדול
על הספר החדש של טרנטינו וההערצה שלו לאלימות פרועה

הסצנה הזאת היא נקודת המפנה ב"מטריקס", סרט המדע הבדיוני הקלאסי שיצא החודש לפני 25 שנים. ניאו, כמובן, בוחר את הגלולה האדומה ומגלה את האמת האיומה, שהופעתה של בינה מלאכותית, AI, איפשרה למכונות להשתלט על כדור הארץ. הוא מאמין כי השנה היא 1999, אך למעשה השנה היא 2199, וכל בני האדם ישנים לנצח במכלים, ומנוצלים על ידי אדוני הבינה המלאכותית שלהם כמקור אנרגיה. העולם שהם חושבים שהם חווים הוא בעצם מציאות מדומה הידועה כ"מטריקס".

מורפיאוס, שמשוחק על ידי לורנס פישבורן, הקדיש את חייו לשחרור אנשים מן המטריקס ולהובלתם אל מקום מפלט בשם "ציון". הוא מאמין כי ניאו, שאותו משחק קיאנו ריבס, הוא "האחד" המיועד להוציא את האנושות לחופשי.

"המטריקס", שביימו צמד האחים וצ'אוסקי, היה להיט בקופות בשנת 1999 והוליד שני סרטי המשך, אחד ב־2003 והשני ב־2021. הוא הפך גם להשפעה חשובה מבחינה תרבותית. במונח "נוטל גלולה אדומה" ("red-pilled") נעשה היום שימוש נרחב ברשת על מנת לתאר מישהו שפיתח גישה ספקנית בנוגע לאופן שבו מתוארת בדרך כלל המציאות הפוליטית.

יורשי אפלטון

כוחו של הסרט טמון באופן שבו הוא עושה שימוש באחד המשלים העתיקים ביותר בתולדות הפילוסופיה. בספרו של אפלטון, "המדינה", מתאר הפילוסוף היווני אסירים שבילו את כל חייהם כבולים במערה. אש שדולקת מאחוריהם מטילה צללים על הקיר שמולם, ומשום שהצללים הם הדבר היחיד שהם ראו מעולם, הם מניחים כי מה שמופיע מול עיניהם הוא המציאות.

יום אחד מצליח אחד האסירים לברוח, מפלס את דרכו אל פני האדמה, ושם הוא רואה את השמש ואת העולם האמיתי. בסופו של דבר הוא חוזר אל המערה ומבקש לשכנע את חבריו כי המציאות האמיתית נמצאת שם בחוץ. אפלטון טוען כי הפילוסוף הוא כמו האסיר הנמלט. תפקידו הוא לשחרר את האנושות מן האשליה, וללמדנו את האמת.

משל המערה הוא אחד מן הדימויים המכוננים של המחשבה המערבית, מטאפורה ליכולתם של בני האדם להשתחרר מכבלי השקר. מורפיאוס וניאו הפכו בעיני רבים ליורשיו של אפלטון, מלכי הפילוסופיה של העידן הדיגיטלי.

אך אפלטון מזהיר גם כי האסירים במערה יתנגדו לשחרורם וישנאו את הפילוסוף המנסה ללמד אותם את האמיתות הלא מוכרות: "אם ינסה אדם לשחרר אחר ולהובילו מעלה אל האור, הניחו להם לתפוס את העבריין, והם ימיתו אותו".

ב"מטריקס", מיוצגת הגישה הזאת על ידי סייפר, שאותו משחק ג'ו פנטוליאנו, שהשתחרר מן המטריקס אך משתוקק לחזור אליו. עבור סייפר, העולם האמיתי קודר וקשה מדי; הוא ביקש בחשאי מאדוני ה־AI להחזירו אל המכל, לאפשר לו להיכנס שוב אל עולם החלומות. "אני בוחר במטריקס!" הוא קורא בהתרסה, ומוסיף כי אם חוויותיו הדיגיטליות נעימות יותר מאלה של חייו המנותקים הנוכחיים, אז "המטריקס יכול להיות אמיתי יותר מאשר העולם הזה".

הציוויליזציה שלכם

צפייה חוזרת ב"מטריקס" מזכירה לנו כמה פרימיטיבית הייתה הטכנולוגיה שלנו לפני 25 שנים בלבד. אנחנו רואים שם מחשבים עם מסכים בעלי נפח, טלפונים סלולריים עם מקלדות, ומאפיין של החברה שלנו שפעם אפשר היה למצוא בכל מקום - הידוע כ"טלפון ציבורי", שהוא מרכזי בעלילת הסרט.

אולם באופן מוזר, הסרט הפך לרלוונטי יותר היום מאשר היה ב־1999. עם עלייתם של הטלפון החכם והמדיה החברתית, האינטראקציה האנושית האותנטית פחתה משמעותית. אנשים רבים היום, בדומה לסייפר, יעדיפו לבלות את זמנם בעולמות הדמיוניים שהטכנולוגיה מציעה, במקום לקחת חלק ביחסים אמיתיים עם בני אדם אחרים.

בסרט, אחד מנציגי ה־AI, הסוכן סמית' המרושע, שמשוחק על ידי הוגו ויבינג, אומר למורפיאוס כי המציאות השקרית של המטריקס מתרחשת בשנת 1999 משום ש"שנה זו הייתה שיא הציוויליזציה שלכם. אני אומר הציוויליזציה שלכם, משום שברגע שאנחנו התחלנו לחשוב עבורכם, היא נעשתה בעצם הציוויליזציה שלנו".

ובאמת, זמן לא רב אחרי הקרנת הבכורה של ה"מטריקס", חיברה את עצמה האנושות למטריקס משלה. אי אפשר להכחיש כי חיינו נעשו טובים יותר מבחינות רבות הודות לאינטרנט ולטלפונים החכמים. אך מגפת הבדידות והדיכאון שהתפשטה בחברה מגלה כי רבים מאיתנו מנותקים זה מזה, חסומים במכלים מעשה ידינו.

בספרו מ־2013, "המערה והאור" (The Cave and the Light), מציין ההיסטוריון ארתור הרמן כי מקור ההשראה למטאפורה המפורסמת של אפלטון היה מערה אמיתית. היא הייתה הפתח אל מקדש יווני באלאוסיס (Eleusis), שם ירדו המתפללים בחשכה אל "חלל פנימי מקודש" מואר. עבור היוונים הקדומים היה זה טקס פולחן, אך משל המערה הפך אותו למטאפורה להעצמה אנושית. "עבור אפלטון", כותב הרמן, "התשובה לאי־הוודאויות שבמערה לא נמצאת בטקסים אזוטריים או בלחשים וכשפים, אלא בתוכנו, הודות לשכלנו הישר".

עבור שוכני המערה הדיגיטלית של ימינו, הדרך בחזרה אל האור אינה כרוכה בנטילת גלולה, כמו ב"מטריקס", או בפילוסוף שיחלץ אותם. יש לנו הכוח להתנגד בעצמנו לקיצוניות של העולם הדיגיטלי, גם אם נישאר מחוברים אליו. אפשר למצוא רמזים ל"ציון" הלא־מחוברת בשולחנות השבת של יהודים דתיים, שם נאסר על שימוש במכשירים אלקטרוניים, ובסמינרים באוניברסיטאות שבהם השימוש במחשבים ניידים אסור כדי שסטודנטים יוכלו לעסוק בטקסט ולשוחח זה עם זה.

לפני 25 שנים, הציג לנו ה"מטריקס" גרסה מודרנית למערה של אפלטון. היום אנו שואלים שוב מה יידרש כדי שנמצא את דרכנו החוצה מן החשכה והבדידות, אל הזוהר שבנשמות אנושיות אחרות בעולם האמיתי.

עוד כתבות

תותח וולקן / צילום: ויקיפדיה Thomas Fedor

6,000 פגזים בדקה: הפתרון היצירתי של ישראל ליירוט הכטב"מים של חיזבאללה

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" שיגר חיזבאללה יותר מ־2,500 כטב"מים לעבר ישראל, וכעת צה"ל בוחן דרך חדשה להתמודדות ● נשק ההגנה שנשקל הוא תותח הוולקן הוותיק, שיורה תחמושת בקצב של 6,000 פגזים בדקה, ועלות היירוט שלו נמוכה מכיפת ברזל

הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס, היום (א') / צילום: ניצן שפיר

שופטי בג"ץ מאותתים: נחייב את המדינה לגייס חרדים לצה"ל

בג"ץ עומד להכריע בשאלת גיוס החרדים לאחר שנים של דחיות ● נראה כי השופטים תמימי-דעים שבהיעדר חקיקה ונוכח המצב יש להתחיל בגיוס בהתאם ליכולת צה"ל: "המדינה במלחמה, והצורך זועק" ● ארבע הערות על הסערה שמעסיקה את מקבלי ההחלטות מאז קום המדינה

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: אביב חופי

אבי נקש תובע את המנכ"ל אבי חורמרו: "נטל זכויות בשווי עשרות מיליוני שקלים תוך ניצול האמון"

נאמנות אבי נקש הגישה בקשה לתביעה נגזרת בשם שמונה חברות נגד אבי חורמרו, יו"ר וכמנכ"ל בחברות בקבוצה עשרות שנים, בסכום של "מעל 2.5 מיליון שקל" ● בבקשה נטען ל"התנהלות פסולה ומקוממת של חורמרו" באמצעות חברה בבעלותו ולניצול האמון שניתן בו ● חורמרו בתגובה: "טענות סרק מופרכות"

ביומד / אילוסטרציה: Shutterstock

טיפול חדש ללוקמיה צפוי להפוך את המחלה הקטלנית למחלה כרונית?

כנס הסרטן האמריקאי השנתי ASCO מתרחש בימים אלה בשיקגו, ובשני ימיו הראשונים כבר סיפק כמה כותרות משמעותיות ● וגם: חברת מודרנה קיבלה את אישור השיווק למוצר הראשון שלה אחרי תקופת הקורונה ● השבוע בביומד

אורי יהודאי, לשעבר נשיא ומנכ''ל פרוטרום / צילום: שלומי יוסף

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום המיתולוגי: "במשטרה אפילו לא טרחו להגיד טעינו, או סגרנו את התיק מחוסר אשמה"

6 שנים לאחר שהוביל את פרוטרום לאקזיט בשווי כ־7 מיליארד דולר, אורי יהודאי מספר בראיון ראשון ובלעדי על החקירה שנפלה עליו בהפתעה, עד לסגירתה לאחרונה: "אני שלחתי את המידע ל־IFF וצחקתי כמו מטומטם" ● וגם: על העסקים המוצלחים עם בן הדוד ישי דוידי והתסכול מהמצב במדינה: "אם היו קוראים לי להיות שר האוצר, הייתי הולך מחר בבוקר" ● הראיון המלא יפורסם בסוף השבוע

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

הכלכלן הראשי באוצר מאותת על הגזירות הצפויות בתקציב

תוך פחות מחודש ובאופן חריג, פרסם הכלכלן הראשי שמואל אברמזון שלושה מחקרים על סוגיות שעומדות כעת על שולחן הדיונים באוצר ● נתונים על תעסוקת בוגרי החינוך החרדי, רווחי השיא של יבואני הרכב והיקף הטבות המס במשק, מתכתבים עם שאיפות המשרד לקראת תקציב 2025 ● המהלכים עוד ייבחנו מול מציאות פוליטית מורכבת

קבינט המלחמה / צילום: קובי גדעון-לע''מ

נתניהו: ביידן הציג רק חלק מהמתווה, נכנסים למו"מ על תנאי ישראל להמשך

צה"ל איתר בניר עוז את גופתו של דולב יהוד ז"ל, שהוגדר כחטוף מאז 7 באוקטובר • דובר צה"ל עדכן כי מערכת "חץ" יירטה טיל קרקע-קרקע ששוגר מתימן למרחב ים סוף, אין נפגעים • הבוקר הופעלו אזעקות גם בחורפיש, 3 רקטות נפלו בשטחים פתוחים - אחת יורטה בהצלחה • דיווח: 12 חברי מיליציות פרו-איראניות נהרגו בתקיפת מפעל בסוריה הלילה • עדכונים שוטפים 

תחנת הכוח אשכול באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

סוף לסאגה: הושלמה העברת תחנת הכוח אשכול לדליה אנרגיה

אשכול היא הגדולה מבין התחנות שנמכרו ע"י חברת החשמל במסגרת מתווה הרפורמה שנחתם בשנת 2018 ● תמורת העסקה עמדה על סך כ-9.1 מיליארד שקל ותשלומים נוספים, לאחר שבמכרז הראשון הציעה דליה 12.4 מיליארד שקל אך חזרה בה

המלדיביים / צילום: Shutterstock

בגלל המלחמה: יעד התיירות הפופולרי שאוסר על כניסת ישראלים

החלטת הממשלה המלדיבית כוללת תיקון חוקים שיוביל לאיסור על בעלי דרכונים ישראלים ● בתוך כך, נשיא המלדיביים החליט למנות שליח מיוחד לנושאים פלסטיניים ולהקים קמפיין לגיוס תרומות באמצעות אונר"א

בן פסטרנק / צילום: ניר אלון

החברה הביטחונית שנמכרת בשווי של עד 100 מיליון שקל

קבוצת ה-IT אמן רוכשת את חברת אר.אס.אל, שלא נהנתה מהגאות בתחום התעשיות הביטחוניות, בעסקה במספר שלבים אשר משקפים לחברה שווי של עד כ-100 מיליון שקל

אייפון 15. הדור החדש צפוי לכלול שורה של שינויים / צילום: יח''צ

השמועות וההדלפות: איך ייראה אייפון 16 החדש?

בספטמבר הקרוב יושק האייפון החדש, אך כבר כעת יש מידע על האופן שבו הוא ייראה, יישומי הבינה המלאכותית שיכלול והשינויים הצפויים ● מהגדלת המכשירים ועובי המסגרת ועד שיפור בביצועים

בורסת הנאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock

הנתונים נחשפים: האח הקטן והתנודתי של S&P 500 סוחף את שוק הקרנות

בין ינואר למאי השנה גייסו קרנות הנאמנות העוקבות אחרי מדד נאסד"ק 100 כ־750 מיליון שקל - פי שניים מאשר בכל שנת 2023 ● המדד מוטה הטכנולוגיה מושך יותר ויותר ישראלים, אם כי עדיין מדובר בכסף קטן ביחס לנהירת המשקיעים לאח הגדול, מדד S&P 500 ● בשוק מסבירים כי מדובר בדרך טובה להשיג תשואות גבוהות, אבל גם מזהירים מפני הסיכונים

הישראלים שחוזרים, דווקא עכשיו / צילום: Shutterstock

‎"לא רוצה להגיע למצב שבו אני מרגיש מצורע": הישראלים שקיבלו החלטה גורלית דווקא עכשיו

רייזי עוזבת ג'וב חלומות בקנדה כדי לגדל את ילדיה בארץ, יניב מרגיש שאף אחד ברחוב שלו בלונדון כבר לא מבין אותו, את רם הכריעה העוינות מצד הסובבים אותו בסיליקון ואלי, ובינה ששבה ארצה אחרי עשור בצרפת בטוחה: "לכל מדינה יש את הבעיות שלה" ● אל מול הקולות שבטוחים שזה בדיוק הזמן להגר, יש מי שהחליטו לחזור לישראל

בנימין נתניהו וג'ו ביידן / צילום: ap, Alex Brandon

ביידן ונתניהו משתתפים במשחק מסוכן: ניצול הדדי של חולשות פוליטיות

נאומו של נשיא ארה"ב בסוף השבוע היה מחושב, נועז, רב–סיכונים — וערמומי ● הוא מעמיד את ראש ממשלת ישראל בפני בחירה: בין המשך המלחמה, קרע מדיני וזיהוי מלא של ישראל עם הרפובליקאים, לבין המשך התמיכה הדו–מפלגתית הרחבה, פוליסת הביטוח של ישראל באמריקה

השאלות החשובות בבדיקה לאחור / צילום: Associated Press, Seth Wenig

כאשר ביצועי העבר לא מנבאים אפילו את ביצועי העבר

וול סטריט אוהבת להתרברב בתשואות שהיא לא באמת הניבה ● יש לשאול על כך כמה שאלות חשובות

ראש ממשלת ספרד עם נשיא היצרנית הסינית צ'רי בברצלונה, באפריל. החברה מתכוונת להקים מפעל ייצור במדינה / צילום: Reuters, Stringer

מיתוג מחודש וייצור מקומי: כך ינסו הסינים לעקוף את מגבלות היצוא לאירופה

יצרנים סינים פועלים לשמור על נוכחותם באירופה, חרף מגבלות היצוא שמתכננת להחיל עליהם נציבות האיחוד ● בין השיטות: הקמת מפעלי ייצור בספרד ובטורקיה, ושיתופי־פעולה שימתגו אותם כ"אירופיים" ● וגם: מותג הרכב הסיני שמצליח למכור בישראל בהיקף דומה לכל אירופה

מכרו חברות ב־2 מיליארד דולר. האם המשבר הסתיים? / איור: גיל ג'יבלי

הושלם הגיוס הגדול ביותר והשכר בשיא: האם המשבר בהייטק הסתיים?

לאחר שנתיים קשות נראה שחל מפנה בהייטק הישראלי, כשבחודשים האחרונים יותר מעשר חברות נרכשו, ההשקעות עלו, ושכר העובדים הגיע לשיא של כל הזמנים ● אולם חלק מהמומחים לא ממהרים להגדיר זאת כהתאוששות, וטוענים: "יש פה שתי כלכלות נפרדות, אחת של 'כוכבי תעשייה' והשנייה של כל השאר"

ירושלים / צילום: Shutterstock

ירושלים הפכה לעיר הראשונה בישראל עם יותר ממיליון תושבים

לכבוד יום ירושלים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים שונים על עיר הבירה - בנשואי ילודה, בנייה, חינוך ואבטלה ● מהנתונים עולה בין היתר כי למרות גודלה ומיקומה המרכזי, ירושלים היא עיר בעייתית למדי מבחינת תעסוקה

טראמפ אכן הורשע במשפטו, אבל לא כל מה שאומרים על ההרשעה נכון

גזר הדין של נשיא ארה"ב לשעבר בפרשת דמי השתיקה יינתן רק ב־11 ביולי, אבל הרשת כבר חגגה - ולא תמיד עם העובדות ● המשרוקית של גלובס

הבניין ברחוב רחל אמנו 34 בשכונת קטמון הישנה בירושלים / צילום: אנגלו סכסון ירושלים

כמה שילמו זוג הייטקיסטים על דירה בשכונת קטמון בירושלים

בני זוג ראו את הדירה לפני ה־7.10 ועתה החליטו לרכוש אותה ● ב־2018 נמכרה דירת הפנטהאוז בבניין, תמורת 4.9 מיליון שקל ● קטמון הישנה היא שכונה במרכז ירושלים, ונחשבת לאחת מהשכונות היוקרתיות בעיר, לצד טלביה, המושבה היוונית ורחביה