גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמסביר: האיראנים החליטו לתקוף, אז למה הם מחכים

בחצי השנה האחרונה איראן החליטה שלא להתערב ישירות במלחמה בעזה, אלא באמצעות שלוחותיה במזרח התיכון, עד לחיסול של מפקד כוח קודס בסוריה ● מה אפשרויות התקיפה שעומדות בפניה כעת והאם וושינגטון תצליח בכל זאת לצמצם את הנזק? ● האיום האיראני

חברי משמרות המהפכה שורפים את דגל ארה''ב ודגל ישראל בטהרן, בשבוע שעבר / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl
חברי משמרות המהפכה שורפים את דגל ארה''ב ודגל ישראל בטהרן, בשבוע שעבר / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הכותב הוא חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי

עם תחילת המלחמה בעזה, נראה שההנהגה בטהרן קיבלה החלטה אסטרטגית, שעיקרה הפעלת השלוחות ברחבי המזרח התיכון (חיזבאללה, החות'ים, המיליציות השיעיות בעיראק). זאת, במטרה להפעיל לחץ על ישראל וארה"ב לעצור את המערכה, ולשמור תוך כדי על חמאס כישות צבאית ופוליטית ברצועת עזה.

 

לצד זאת, מהתנהלותה האופרטיבית עולה בבירור שאיראן קיבלה החלטה חשובה נוספת, והיא שהיא איננה מתכוונת להתערב ישירות במערכה, אלא להמשיך ולסייע לשלוחות שלה (מודיעינית וצבאית) כדי להשיג את היעד של הפסקת המלחמה. את זה היא עושה מחשש שמעורבות ישירה שלה עלולה להוביל להתנגשות בינה לבין הכוחות האמריקנים הנמצאים באזור המפרץ.

ההנהגה בטהרן החליטה להגיב

במהלך חצי השנה האחרונה איראן השתדלה מאוד שלא להפר את ההחלטות שהתקבלו בתחילת המערכה. לאור זאת, ולמרות תקיפות משמעותיות נגד נוכחותה בסוריה - כולל חיסולי בכירים כגון סיד ראזי מוסאווי, שהיה אחראי על העברת האמל"ח לחיזבאללה - היא העדיפה תגובות מדודות. אלו התבצעו בעיקר באמצעות תקיפות נגד אוניות באזור האוקיאנוס ההודי, שאיראן העריכה שהן בבעלות ישראלית, או נגד "אתרים בשימוש המוסד", לכאורה בעיראק.

אך נראה שחיסולו של חסן מהדוי, מפקד גיס סוריה ולבנון בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, הוביל לשינוי עמוק ביחס למדיניות התגובה האיראנית. למרות הזהירות המופלגת שטהרן הפגינה מאז תחילת המערכה, ההצהרות של בכירי המשטר - כולל המנהיג העליון עלי ח'אמינאי בעצמו - מעידות כי היא החליטה להגיב בצורה ישירה לעבר ישראל, אותה היא תופסת כאחראית לחיסול. ההנהגה בטהרן מבהירה פומבית כי דרגתו של מהדוי ובעיקר מיקום החיסול - שהוא בראי איראן הקונסוליה האיראנית בדמשק, קרי תקיפה גלויה על "אדמת איראן" - מחייבים אותה בתגובה קשה.

מה איראן יכולה לעשות? מנסיון עבר, כולל מהחודשים האחרונים, ברור כי איראן מסתמכת בראש ובראשונה על כוח האש שלה (טק"ק, כטב"מים, טילי שיוט), כדי להגיב למי שהיא תופסת כאחראי לפגיעה בביטחון הלאומי שלה. מחיסול סולימאני, דרך פיגועי דאעש במדינה ועד תקיפות נגד גורמים איראנים בגבול הפקיסטני על־ידי המחתרת הבלוצ'ית - איראן מגיבה תמיד באש על אותם אירועים, ולכן סביר שזו האופציה הראשונה שלה. ההערכה זו גם נתמכת לכאורה בעקבות פרסומים בתקשורת האמריקנית, המבוססים על מודיעין אמריקני, בדבר הנכונות של איראן להגיב לעבר ישראל באמצעות מטח משולב של כטב"מים וטילי שיוט.

איראן גם יכולה במקביל לתקוף את ישראל בעולם הסייבר. מאז תחילת הלחימה, ולאור הערכתה כי פעילות בממד הסייבר מאפשרת לה לתקוף באופן ישיר את ישראל מבלי לשלם על כך מחיר, איראן תוקפת באופן רציף אתרים שונים בישראל - כפי שחשף רק השבוע ראש מערך הסייבר הישראלי. לצד זאת, איראן מאוד פעילה במבצעי השפעה בישראל, בעיקר ברשתות החברתיות. לכן שסביר שלצד התקיפה נראה גם נסיון איראני להדהד את התקיפות שלה לצורך הפחדת הציבור הישראלי, זאת באמצעות אותם נכסים שהיא מחזיקה ברשתות החברתיות בישראל.

לכאורה, איראן גם יכולה "להעניש" את ישראל על־ידי התקדמות בתוכניתה הגרעינית. יחד עם זאת, הרפובליקה האסלאמית בדרך כלל מנתקת בין תוכניתה הגרעינית לבין ההתרחשויות האזוריות, ונוהגת להתקדם בתוכניתה הגרעינית כמענה למהלכים שבוצעו נגדה ישירות. לכן ספק רב אם התגובה האיראנית לחיסול מהדוי תתקיים בתחום זה.

החשש מוושינגטון עדיין מהווה שיקול מרכזי

ההצהרות של ראשי המשטר באיראן כובלות אותה לתגובה, אבל אין זה אומר שהיא מבקשת לדרדר את האזור למלחמה רחבה. סביר שהנוכחות האמריקנית במפרץ, והחשש מהתנגשות ישירה עם וושינגטון, מהווים עדיין שיקול מרכזי בעיני ההנהגה באיראן. המשטר האיראני מפגין זהירות מפליגה באשר לשימוש בכוח ישיר, ונראה כי מטרתו המרכזית בתקיפה הקרובה היא בעיקר לשקם את הרתעתה מול ישראל, ולהענישה על החיסול. אולם הרפובליקה האסלאמית גם מבינה היטב את ההשלכות ההרסניות של מלחמה אזורית על ביטחונה.

לאור ההצהרות באיראן לגבי נקמה בישראל, ברור שמעולם לא היינו קרובים יותר לעימות ישיר בין ירושלים לטהרן. גם אם איראן תבחר להגיב שלא מאדמתה אלא ממדינה אחרת במזרח התיכון, וגם אם היעדים יהיו חסרי חשיבות אסטרטגית, התגובה האיראנית מקרבת אותנו צעד משמעותי לעבר הרחבה דרמטית של גבולות המערכה. נראה כי איראן חשה שהחיסול בדמשק הגדיש את הסאה, והיא חייבת להגיב לכך אחרת מכפי שהגיבה בעבר.

ועדיין, גם אם איראן תגיב, מלחמה ישירה בין המדינות היא איננה גזרת גורל. לא מעט תלוי ביכולת הסיכול של התקיפה האיראנית האפשרית, במענה הישראלי לה ובנכונות של הממשל האמריקני להיכנס לעובי הקורה ולהפעיל את כובד משקלו כדי למנוע החרפה דרמטית של המצב. היכולת של הממשל האמריקני להרתיע את איראן (בדומה לאמירת ה־Don't של הנשיא ביידן), עודנה משמעותית ביותר, ועל כן מחויבותו למניעת הסלמה היא קריטית.

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Manuel Balce Ceneta

סכנת ההסלמה והתרחבות מערכת חרבות ברזל

בשורה התחתונה, נראה שחיסולו של חסן מהדוי שינה את התחשיב האיראני. בניגוד לזהירות המופלגת של איראן ביחס להפעלת עוצמה ישירה באזור, הצהרות מנהיגיה מעידות שהיא מתכוננת ברצינות לתגובה חסרת־תקדים מול ישראל. עובדה זו מכניסה ממד חדש של אי־ודאות באזור, ומגבירה דרמטית את סכנת ההסלמה והתרחבות מערכת חרבות ברזל לזירות נוספות.

ועדיין, ספק אם איראן מבקשת להכניס את עצמה באופן ישיר למערכה שהיא מבינה שעלולה להוביל להתנגשות ישירה עם ארה"ב. ההיסטריה שאחזה בה לאחר מותם של שלושה חיילים אמריקנים בירדן מתקיפה של המיליציות השיעיות, שהובילה את מפקד כוח קודס להגיע במהירות לבגדאד כדי ללחוץ על אותן מיליציות לשנות את דפוס פעילותן מול הכוחות האמריקנים, מעידה כי הרתיעה הבסיסית של איראן ממלחמה עודה במקומה. לאור זאת, באם התקיפה האיראנית לא תגרום לנזקים משמעותיים, והתגובה הישראלית תהיה מוגבלת, והממשל האמריקני יהיה מוכן לעמוד לצד ישראל באופן גלוי - סביר שההסלמה תיבלם. כך או כך, ימים מתוחים לפנינו.

עוד כתבות

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

עליות בוול סטריט; קוואלקום ונובוקיור מזנקות לאחר הדוחות

נאסד"ק עולה ב-1% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צללו בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה