רס''ן אלה ואויה, ראש מדור תקשורת ערבית וסגנית דובר צה''ל לעולם הערבי / צילום: יונתן בלום
היא התגייסה מאוחר, לא הכירה את העגה הצבאית וספגה תגובות זועמות ● אבל רס"ן אלה ואויה, סגנית דובר צה"ל בערבית, לא נתנה לשום דבר לעצור אותה: "חושפת את האמת על חמאס"
"בשבוע שעבר הסתובבתי בקלנסוואה לפני ארוחת אפטאר. אישה שפגשה אותי אמרה לי: אני כבר תקופה מחפשת אותך. אני רוצה שתדברי עם הילדה שלי, שתתגייס לצבא. תשכנעי אותה. הפכתי לכתובת לא רק לגבי גיוס, לגבי הכול. עוד מעט מי שרוצה לקנות בית, יפנה אליי", צוחקת רס"ן אלה ואויה, שעשתה מסלול מאוד לא צפוי והפכה לקצינה המוסלמית הבכירה ביותר בצה"ל. "קפטן אלה", כפי שהיא מוכרת לעשרות מיליוני גולשים, משרתת עשר שנים במערך דובר צה"ל, וממנפת את המסרים בעולם הערבי.
אז איך מוסלמית מקלנסוואה מוצאת את עצמה במדים?
"הגיוס נתן מענה על שאלות הזהות והשייכות שקיננו בי מגיל 12. עד היום אנשים מנסים להכניס אותי תחת הגדרות - את פלסטינית? את ערבייה־ישראלית? מבחינתי להיות ישראלית זה להיות במדים. מדינת ישראל היא הצבא".
בתחילת דרכה פנתה ואויה דווקא לשירות לאומי בבית חולים מאיר, ובסיומו התחילה תואר ראשון בתקשורת. "הייתי בכנס העיתונות באילת והיה שם פאנל על גיוס חרדים, בראשו ישבו רוני דניאל ז"ל ופולי מרדכי, שהיה דובר צה"ל. מישהו בקהל אמר שהוא מתנגד לגיוס חרדים, ואני התמימה ביקשתי רשות דיבור ואמרתי: תתבייש לך, כמוסלמית הלוואי שהייתי יכולה להתגייס.
"כולם מחאו כפיים. בסוף הפאנל רוני אמר שהוא מוריד בפניי את הכובע, ופולי אמר שהוא מצדיע לי. ככה הגעתי למיונים לדובר צה"ל. בכלל לא ידעתי מה זה, חשבתי שיש רק לוחמים ורציתי להיות לוחמת".
כך מצאה את עצמה ואויה בגיל 24 מגויסת. "התגייסתי כמו כולם אבל לי לא היו הורים שם. לא סיפרתי לאף אחד, כי ידעתי שינסו לעצור אותי. רק בשנתיים האחרונות התחלתי לחזור הביתה על מדים. לא רציתי להתגרות באנשים, לא באתי להכניס אצבע לעין".
ואויה מציינת את עצם הגיוס כמשוכה הגדולה שלה. "זה היה אתגר ענק. לא היה מי שינגיש לי את זה, שיכין אותי לסוציומטרי. לא היה לי מושג מה זה גלח"ץ או 'תעמדי בחי"ת'. העברית שלי לא הייתה מותאמת בכלל לצבא".
מתי התחילו לדעת בשכונה מה את עושה?
"קיבלתי מצטיינת נשיא המדינה ב־2015, ובבוקסה בעיתון כתבו עליי. הבנתי שההורים שלי יראו את זה, ובהתחלה הם לא קיבלו את זה.
"אבל משם עברנו תהליך והפכתי למישהי שאמא שלה מעניקה לה דרגת רב־סרן ומדבררת את צה"ל גם באמצע מלחמה ועובדת מול כתבים בלבנון, בסוריה, בבחריין, בסעודיה, וגם פלסטינים. יש כאלה שאומרים 'אני לוחם'. גם אני לוחמת - בזירה התקשורתית. וזו זירה קשה".
קרה שכתב פלסטיני טען שאת עושה נזק לפלסטינים?
"אני לא רואה בזה שום נזק. אני מדברת לאימהות, לנשים בעזה - אותה אישה שמגדלת את הילד שלה, מחנכת אותו, והוא הופך למחבל. זה מה שאת רוצה? אותו הדבר כשאני פונה למחבלים. אני לא אוהבת איומים, הרתעות, 'נחסל אתכם'. אני אומרת לעזתים את האמת על חמאס".
אך האמת הזאת גם מעוררת תגובות זועמות. "כבר שנים מקללים אותי. אבל מנגד אתמול במסעדה של ערבים ישראלים ברמת אביב קיבלתי חיבוק כל כך חם".
איך נראה 7 באוקטובר שלך?
"טסתי לניו יורק להתרענן והייתי אמורה לנחות בארץ ב־7 באוקטובר. פתאום אני רואה מבזק: 'טילים לעבר תל אביב'. כתבתי בקבוצה עם הקצינים 'אחלה קבלת פנים'. כשראיתי את סרטוני הטנדרים ברחובות, חשבתי שזה דאעש".
לוואויה לא היה זמן להתעשת, ונהג נשלח לאסוף אותה לבסיס. "אמרתי שחייבים לעלות מיד לשידורים, לראיונות. היה חשוב לנו להדגיש שמה שחמאס עשו נוגד את האסלאם. בנינו מסרים לקהל שלנו - שהוא גם חמאס, גם תושבי עזה וגם הקהילה הערבית הבינלאומית.
"החלטנו להביא אנשי דת לראות את סרטון הזוועות. הם יצאו עם דמעות וידעתי שזה באמת עומד להשפיע, שהם ידברו על זה בדרשות שלהם. לא מזמן הסברתי לשר הביטחון שבאל־ג'זירה רואים כל הצהרה של דובר צה"ל במלואה. בעולם הערבי צה"ל הוא מקור ידע אמין".
ומה בעוד עשור נניח?
"את כל החלומות שלי עד כה לא סיפרתי. אני בונה אותם מעכשיו, אהיה בתפקידי מפתח".
בצבא?
"כרגע חתמתי לעוד ארבע שנים. המטרה שלי היא להשפיע ולעשות טוב".