גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציב המדינה המתוקן אושר, אבל מה יישאר ממנו בסוף השנה?

הדיונים על התיקון לתקציב 2024 גררו ביקורת על חוסר בפירוט על ההוצאות השונות ● בפועל, הקצאות הכספים לא תמיד נאמנות למה שאושר בכנסת ● הנה ארבע דרכים של משרד האוצר ללכת מאחורי המחוקקים שמצביעים על התקציב

נעמה לזימי, העבודה (ועדת הכספים של הכנסת, 12.2.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
נעמה לזימי, העבודה (ועדת הכספים של הכנסת, 12.2.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תקציב המדינה המתוקן אושר. ביקורת מרכזית נגדו נשמעה עוד בטרם עבר, וחברי הכנסת הלינו שלא מאפשרים להם לדעת איזה תקציב מבקשים מהם להעביר, במה שהגיע אף לעתירה לבג"ץ. "אנחנו צריכים לעתור כדי לדון בסעיפי התקציב, כדי להבין איפה קוצץ", הלינה נעמה לזימי. "זאת באמת תעודת עניות".

תחת בן גביר הייתה ירידה חדה במספר הנפגעים מטרור במהלך הרמדאן?
12 אלף חרדים קיבלו "דחיית שירות" בזמן ש-44 אלף חילונים לא התגייסו?

אבל בפועל, למרות כל המספרים שנזרקים לאוויר, גם בימים כתיקונם קשה מאוד לדעת איך באמת מחולק תקציב המדינה. בשורות הבאות נסביר איך תקציב המדינה שמאושר בכנסת רחוק מלהיות סוף הסיפור, ולמה קשה לדעת לאן הולך הכסף שלנו.

 

התקנות חסרות

נתחיל במבנה: תקציב המדינה נחלק לארבע רמות פירוט. הרמה הכללית ביותר היא הסעיף, שמייצג תקציב של משרד ממשלתי. הסעיפים מחולקים לתחומי פעולה, שמחולקים לתוכניות, שבתורן נחלקות לתקנות (מתחתן יש חלוקה פנימית נוספת ברמת המשרדים לצורך השימוש בתקציב בפועל).

הבעיה היא שהחקיקה הראשית מגדירה רק את שלוש הרמות הראשונות (סעיף, תחום ותוכנית). את הרמה הרביעית (תקנות) קובע משרד האוצר לפי סמכות המוקנית לשר האוצר בחוק. לכן רמת הפירוט המרבית של התקציב, התקנות, אינה חשופה לציבור בעת אישור התקציב. בתקציב המוגש לאישור הכנסת (המכונה "חוברת כחולה"), הרמה המפורטת ביותר היא התוכניות.

כשביררנו את הנושא עם ועדת הכספים, נאמר לנו כי לפני שנים הובאה לממשלה לאחר אישור התקציב גם "חוברת ירוקה" שפירטה את התקנות, אולם גם אז היא לא הונחה בפני הכנסת במהלך אישור התקציב.

ולכן, כיום, אפשר לראות את פירוט התקנות רק לאחר שהתקציב כבר אושר. איך עושים את זה? לאחר שהתקציב מאושר, משרד האוצר מעלה את פירוט התקנות למערכת "פיסקלי־דיגיטלי" - ושם אפשר להתחקות אחר הקצאת התקציב עד לרמת התקנה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התקנות עולות לאינטרנט מדיי שנה לאחר אישור התקציב ונגישות לציבור. הן רכיב מנהלי שאיננו חלק מהחוק. תוכניות ותחומי התקציב נגישים תוך כדי התהליך".

התקציב עוד ישתנה

העניין הבא הוא שהתקציב שמאושר בכנסת לא בהכרח משקף את אופן הקצאת הכספים בפועל. כפי שמוסבר במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), נעשים במהלך שנת הכספים שינויים בתקציב. הדבר נעשה מסיבות שונות כמו החלטות ממשלה שיש להן השלכות תקציביות, שינוי סדרי עדיפויות, אירועים לא צפויים ועוד. בחוק יסודות התקציב נקבע המנגנון המאפשר לממשלה לבצע שינויים בסעיפי התקציב השונים באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהתאם לתנאים ולסייגים המפורטים.

כאן נזכיר שני סוגים עיקריים של שינויים: שינויים פנימיים והעברת תקציב בין סעיפי התקציב (סוג נוסף הוא העברת עודפים). שינויים פנימיים הם העברת תקציב בין תוכניות של אותו סעיף. אומנם שינויים אלו משפיעים על ההרכב הפנימי של הסעיף, אך התקציב הכולל שלו אינו משתנה. בשינויים פנימיים נכללות גם העברות בין תקנות תקציב (באותה תוכנית), המצריכות אישור של אגף התקציבים באוצר בלבד. יתר השינויים הפנימיים מחייבים הודעה לוועדת הכספים או אישור מראש של הוועדה. העברה בין סעיפי התקציב, לעומת זאת, משפיעה הן על המבנה הפנימי של הסעיפים (התקציב המועבר מגיע מתוכנית פנימית אחת או יותר) והן על סך התקציב המעודכן בכל סעיף.

כמה זה דרמטי? מתברר שמאוד. בכל שנת תקציב משרד האוצר מגיש מאות בקשות לאישור העברות בין סעיפי תקציב, שמשמעותן אלפי שינויים בתוכניות התקציב. לפי הבדיקה של הממ"מ, כפי שניתן לראות בגרף, משמעות ההעברות האלו מגיעה לעשרות מיליארדי שקלים ולאחוזים נכבדים מהתקציב (ב־2021 הייתה ירידה בהיקף ההעברות בשל העברת התקציב סמוך לסוף השנה).

ייתכן שחלק מהבעיה טמון בכך שבעת עריכת תקציב המדינה, אגף התקציבים במשרד האוצר מסתמך על הנחות שונות לגבי הצמיחה במשק, הכנסות המדינה ועוד. ככל שתקציב המדינה מאושר בשלב מוקדם יותר חוסר הוודאות באשר להנחות גבוה יותר, ובהתאם עשוי להתבטא בהיקף שינויים גדול יותר באותה שנת תקציב (כפי שאכן עולה מנתוני הממ"מ).

אבל יש גם נקודה לחיוב: השינויים הרבים נובעים גם מרמת הפירוט של סעיפי התקציב בישראל, הגבוהה ביחס למערב. בממ"מ מציינים כי בשל רמת פירוט זו, מעורבות הכנסת בהליך ביצוע השינויים בתקציב במהלך השנה גדולה יחסית למדינות אחרות.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חלק עיקרי מהשינויים זה עודפי תקציב אשר לפי החוק יש להעביר בין שנים. היקף הפניות לוועדה דווקא נוגד את הטענה בסעיף הקודם שאין רזולוציה גבוהה מספיק - זה שיש שינויים רבים בין תכניות מעיד שזו רזולוציה גבוהה".

הרזרבות הסמויות

בגלל כל השינויים הללו, לעיתים נוצר בחלק מסעיפי התקציב פער של עשרות אחוזים בין התקציב המקורי לבין התקציב על שינוייו. בממ"מ טוענים שייתכן שאחד המקורות להעברות תקציב הנעשות בכל שנה הוא רזרבות "סמויות", כלומר תוכניות המתוקצבות ביתר, ובמהלך השנה מועבר מהן תקציב לתוכניות אחרות.

ב־2018 מבקר המדינה בחן את מספר התוכניות שבאופן מתמשך תוקצבו ביתר ושימשו מקור להעברת תקציבים. זאת, על־ידי זיהוי תוכניות ששימשו מקור להעברת כספים במשך שלוש שנים לפחות. המבקר מצא 42 תוכניות כאלה בין השנים 2012־2016, מהן הועברו בין 900 מיליון ל־2.2 מיליארד שקלים בשנה.

המבקר העיר ש"היקף הסכומים של הרזרבות בשל תקצוב יתר מתמשך ושיעורם מתקציב המדינה מצביעים על תכנון לקוי… תכנון זה מציג לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונה שגויה וחסרה… הימצאותן של תכניות תקציב רבות המשמשות למעשה רזרבה… תורמת להשפעת שר האוצר ואגף התקציבים על קביעת סדר העדיפויות של הממשלה בשלב ביצוע התקציב ופוגעת בשקיפות אישור תקציב המדינה בכנסת".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הרזרבות אינן סמויות. לפי החלטת ממשלה יש להפריש 4% מכל סעיף לרזרבה. חלק גדול מהרזרבות מופיעות בתכנית נפרדת. מטרת הרזרבות היא להתמודד עם שינויים בביצוע התקציבים לפי חוק - ביטוח לאומי, חינוך וכו'".

הסיכומים התקציביים

אחד הכלים של אגף התקציבים בהכנת התקציב ובעבודתו מול משרדי הממשלה הוא הסיכומים התקציביים. מדובר בסיכומים בין משרד האוצר למשרדים ממשלתיים, הכוללים התחייבות להעברת כספים המותנית בביצוע פעולות שונות על־ידי המשרד. חתימה על סיכומים תקציביים נובעת מסמכות הממונה וסגניו להעברות תקציביות ושימוש ברזרבות.

לפי מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לשעבר החשבת הכללית, "הפרקטיקה הנוהגת הינה שהמערכת הממשלתית מתנהגת כאילו הסיכום התקציבי עבר בכנסת, לעתים זמן רב לפני שהסיכום אכן מאושר בוועדת הכספים. זה מייצר 'תקציב צל' לתקציב שאושר בכנסת שאינו על דעת שר האוצר, החשב הכללי, ולפעמים גם לא על דעת הממונה על התקציבים או סגנו לענייני מאקרו. מדובר במצב בעייתי ביותר של התכנון התקציבי של מדינת ישראל".

הנה דוגמה לסיכום תקציבי: חלק מאותה תוספת מפורסמת של 9 מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי היה פרי סיכומים בינו לבין משרד האוצר, שהסתכמו בזמנו ב־960 מיליון שקלים בשנת 2023 ובכ־1.2 מיליארד שקלים ב־2024.

אף שיש להם השלכות משמעותיות על אופן הקצאת התקציב, במשך שנים הסיכומים לא נחשפו לציבור. צעד ראשון בדרך לשינוי התקבל בתגובה לעתירה של התנועה לחופש מידע ועיתונאי כלכליסט שלמה טייטלבאום. לאחר הדיון בעתירה, ובמסגרת הכנת תקציב המדינה לשנים 2023־2024, משרד האוצר חשף לציבור גם פרקים של "עיקרי הסיכומים התקציביים", הכוללים רכיבים ש"הבשילו" לכדי מדיניות במסגרת חוקי התקציב, ומשוקפים ממילא במספרים שנכללים במסגרת חוק התקציב.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בתקציב האחרון שולב פרק ובו עיקרי הסיכומים התקציביים. בסוף כל דבר שכתוב בסיכום יגיע לידיעת הציבור בין אם בחוק התקציב ובין אם בהחלטת ממשלה".

לקריאה נוספת:

מונחון לביאור מושגי התקציב, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ניתוח השינויים שנעשו בתקציב המדינה בשנים 2016-2021, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
דוח מבקר המדינה (2018): רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה - תקצוב, ניצול ושקיפות
פס"ד בעתירת התנועה לחופש מידע ושלמה טייטלבאום בעניין הסיכומים התקציביים (עת"מ 26364-01-22) 

עוד כתבות

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לקראת יום המסחר הטוב מפברואר: נמשכות העליות בוול סטריט

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב