גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט נדרש להכריע: הזוג נפרד, למי שייכים העוברים הקפואים?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי אישה יכולה להשתמש בעוברים שלה ושל בן זוגה לאחר שנפרדו - גם בפונדקאות, בניגוד להסכם ביניהם, בשל כריתת רחם שעברה ● מומחים: ביהמ"ש מאזן בין הזכות להורות מול הזכות שלא להיות הורה, והשיקול המרכזי הוא אם יש לאישה אפשרות אחרת ללדת

עוברים מוקפאים במעבדה / צילום: ap, Lynne Sladky
עוברים מוקפאים במעבדה / צילום: ap, Lynne Sladky

"הבה-לי בנים ואם-אין מתה אנכי", נכתב בספר בראשית - וגם בפסיקה שניתנה בשבוע שעבר על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. 30 שנה אחרי המאבק המשפטי בפרשת נחמני שהסעירה את המדינה, מגיע פסק דין חדשני, שדן בהתנגשות הזכות להורות מול הזכות שלא להיות הורה, מעדיף את ערך החיים וקובע לראשונה כי הזיקה עם האב תנותק עוד בטרם נולד הילד העתידי.

נטע סרוסי, פרשנות | בג"ץ משנה את יחסי הכוחות בין השרים לחברות הממשלתיות
בני זוג עם תינוק בן יומו נפרדו. איך ייראו הסדרי השהות?
ניתוח גלובס | פסק דין בעליון מצית מחדש ויכוח היסטורי על עיצוב דיני החוזים

המחלוקת המוסרית היא תוצאה של התקדמות מואצת בתחום הפריון בישראל בעשרות השנים האחרונות. לפי נתוני משרד הבריאות, בעוד שב-2010 בוצעו 34 אלף טיפולי הפריה חוץ-גופית בישראל, ב-2021 קפץ המספר ל-61 אלף.

האפשרות ליצור עוברים מביאה לדילמות משפטיות ומוסריות, לצד תקלות טרגיות, כפי שקרה במחדל העוברים באסותא ראשון לציון בשנה שעברה, כאשר אישה הרתה וילדה עובר בעל מטען גנטי של בני זוג אחרים.

שם הפרשה מעלה את השאלה, הזכות של מי מההורים גוברת? האם שנשאה את הילדה - או זו בעלת הקשר הגנטי? ומה לגבי בני הזוג, שהאחד מהם ללא זיקה גנטית או ביולוגית כלל? אלה שאלות מורכבות שלמשפט אין תשובה עליהן.

בפרשייה החדשה נמשך המשפט שלוש שנים ודן ברצונה של אישה לעשות שימוש בעוברים מבן זוגה לשעבר בפונדקאות, לאחר שנאלצה לעבור כריתת רחם. הסוגיה עסקה בניתוח טופס ההסכמה שעליו חתמו בני הזוג בהתאם לחוק, ובשאלה מוסרית מה גובר על מה - הזכות להורות או הזכות שלא להיות הורה. הסוגיה הוכרעה, אך הערעור בפתח, והמחלוקת צפויה להגיע לבית המשפט העליון. 

 

מה משמעות ההסכמה במקרה של מחלוקות?

כיום, החוק מחייב בני זוג הניגשים להליך של יצירת עובר בהפריה לאשר את השימוש בביצית ובזרע. בפרשת נחמני עוד לא חוקק חוק הסכמים לנשיאת עוברים שבא לעולם ב-1996, כך שבני הזוג לא ערכו הסכם מפורש ביניהם בכתב על גורל הביציות המופרות במקרה של מחלוקות.

למרות זאת, בית המשפט אישר לאישה ב-1996 לעשות שימוש בעוברים. סופה של הפרשה שהעוברים לא היו תקינים, ונחמני אימצה ילדים יחד עם בן זוגה החדש.

בפרשייה החדשה, בני הזוג היו יחד במשך שלוש שנים. כאשר גילו את מחלת הסרטן אצל האישה, הם החלו תהליך ליצירת עוברים, וחתמו על הסכם שלפיו העוברים נועדו להחדרה לרחמה של האישה.

בטופס הסטנדרטי נכתב במפורש כי לא ייעשה שימוש לפונדקאות. צוין כי לאחר החדרת העוברים לרחם, לא ניתן יהיה לבטל את ההסכם.

העוברים נוצרו בסוף 2015, אך לאחר מכן חלה הידרדרות במצבה הרפואי של האישה, והיא נאלצה לעבור כריתת רחם. חודש לאחר מכן נפרד ממנה הגבר. ארבע שנים חלפו עד שהאישה התאוששה מהמחלה, והחליטה שהיא מבקשת לעשות שימוש בעוברים. הגבר נישא מאז, ונולדו לו שני ילדים.

השופטת רותם קודלר-עיאש קבעה כי ההסכמה של הגבר היא הסכמה בלתי חוזרת, לנוכח הנסיבות שבהן לאישה אין אופציה לילדים גנטיים יותר. זאת למרות שבהסכם נכתב במפורש כי ההפריה לא תשמש לפונדקאות.

"הלכה פסוקה היא כי לעתים אדם קושר עצמו בחוזה מסוים ואינו יכול לדעת מה החיובים שינבעו מחוזה זה", קבעה השופטת. בין השיקולים היה הטיעון שאם הגבר היה מסרב באותה נקודת זמן, האישה הייתה יכולה להפרות את הביציות מגבר אחר, למשל בתרומה אנונימית, והיא הסתמכה עליו. 

השופטת רותם קודלר-עיאש / צילום: אתר הרשות השופטת

עו"ד דיינה הר אבן, שייצגה את הבעל בפרשיית בני הזוג נחמני ואת הגבר בתיק החדש, אינה מסכימה לפרשנות בית המשפט. לדבריה, ברמה המשפטית ההסכמית - ההסכם ברור וחד-משמעי. לשונו ברורה, ואין מקום לסטות מהכתוב.

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת "משפחה חדשה", אומרת כי "פסק הדין התגבר על קיבעון חוקי בהסדרים משפטיים, שהיה צריך לשנותו ולהגמישו. זו פסיקה אנושית אדירה. הטכנולוגיות מזמנות לנו הזדמנויות שלא היו בעבר. המחוקק לא יכול לכסות את כל האפשרויות. לכן זה מצב מובהק שנדרשת התערבות בית המשפט".

עורכי הדין דורי שוורץ ושיראל בר ממשרד שוורץ-בר מייצגים את האישה בהליך. לדברי עו"ד שוורץ, התקדימיות היא בכך שבית המשפט פסק בניגוד להוראה מפורשת בהסכם, לאחר שהבין שיש לקונות בהסכם, ונתן פרשנות שונה. הוא הסתמך על סעיף שלפיו במקרה של מוות של אחד הצדדים ניתן לעשות שימוש בעוברים, והרי אם האם הולכת לעולמה, הדרך היחידה היא פונדקאות. 

עורכי הדין דורי שוורץ ושיראל בר / צילום: תמרי גת

השופטת המליצה למדינה לשנות את הנוסח שעליו חותמים בני זוג, כך שייתן מענה לשינויים עתידיים.

גם במקרים פשוטים ההסכם אינו מביא פתרון

בעוד שפסק הדין דן במקרה מיוחד של פונדקאות המנוגדת ללשון ההסכם, עולה השאלה מה קורה במצב שבו האם מבקשת לעשות שימוש בעוברים לאחר יצירתם, בניגוד לעמדת הגבר.

עו"ד שמואל מורן, המתמחה בתחום ומייצג בפרשת אסותא, מסביר כי גם במקרים כביכול פשוטים, שבהם האישה מבקשת לעשות שימוש בעובר לאחר פרידת בני הזוג, ההסכם לא פותר את המחלוקת במקרה שאין הסכמה.

"יש לא מעט מקרים של אנשים שחותמים על הסכמה, ואחד מהצדדים מתחרט. המוסדות הרפואיים רוצים להיות בטוחים ולוודא שההסכמה תקפה. כאשר יש חוסר הסכמה, חייבים לפנות לאישור בית המשפט".

עו"ד מורן מסביר כי בית המשפט מאזן בין הזכויות, והשיקול המרכזי הוא אם יש לאישה אפשרות אחרת ללדת ילדים. שיקול זה עשוי להכריע, כפי שקרה במקרה הנוכחי.

גם עו"ד ליאת שקלרז, המתמחה בדיני משפחה, מסבירה כי ברוב המוסדות הרפואיים יבקשו את אישור הגבר במעמד החזרת העובר, אלא אם נתן במועד ההפריה ייפוי-כוח בלתי חוזר לחתום בשמו. "אני ממליצה ללקוחותיי שאינם מעוניינים שהצד השני יעשה שימוש בעוברים, להודיע על סירוב למוסד הרפואי מראש", אומרת שקלרז.

הסוגיה שניצבה בפני בית המשפט היא איזו זכות גוברת: זכותה של האישה להיות אם - או זכותו של הגבר שלא להיות אב. אותה דילמה עלתה גם בפרשת נחמני, רק עם נתונים עובדתיים שונים.

בפרשת נחמני מדובר היה בזוג נשוי, ללא הסכם, שיצר עוברים לפונדקאות ונפרד. בפרשה החדשה היו בני זוג לא נשואים, עם הסכם השולל פונדקאות.

בשני המקרים הייתה זו האפשרות היחידה של האישה לילדים גנטיים. בשניהם (כאשר החדש עדיין בערכאה הראשונה) נקבע כי הזכות להורות גוברת על הזכות שלא להיות הורה. כלומר, הזכויות אינן סימטריות, למרות שאלה שני צדדים של אותה סוגיה.

השופטת קודלר-עיאש קבעה כי בעוד שלאישה אין אפשרות אחרת להפוך להורה לילד גנטי השייך לה, הגבר זכה להפוך לאב. "ליבת הזכות של התובעת להורות היא אחת מהזכויות העצומות שיש לו לאדם, לכל איש ואישה, ועל בית המשפט להיזהר כאשר הוא עלול לפגוע בזכות זו".

החלטה תקדימית לנתק את האב מחובותיו

סוגיה נוספת וחדשנית היא שלראשונה מנתק בית המשפט את הזיקה בין הגבר לילדו העתידי עוד בטרם נולד. השופטת קיבלה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, כך שהאישה תירשם כאם יחידה בהליך הפונדקאות, ואם ייוולד ילד, הוא יירשם ללא אב, והגבר יהפוך לסוג של תורם זרע. כך תנותק כל זיקה בין הגבר לעוברים, והוא ישוחרר מכל חיוביו העתידיים כלפיו הילד.

"זאת דרמה", אומרת עו"ד רוזנבלום. "זאת פעם ראשונה שבית המשפט יפטור אדם מחובותיו כהורה עוד בטרם נולד הילד. בית המשפט עשה צעד נחשוני ומבוקר. אני מברכת על ההחלטה. זאת הזדמנות לצאת מהקופסה".

עו"ד רוזנבלום מוסיפה כי "ברגע שהגבר סירב, והגשים במקביל את הורותו, נשמט הבסיס המוסרי שלו לטעון שהיא לא זכאית. מאיזה כוח אתה שולל זכות מהאחר?".

מנגד, עו"ד הר אבן מסבירה כי דווקא תפיסת ההורות של הגבר הביאה אותו לסרב לשימוש בעוברים. "התפיסה שלו היא שברגע שאני הורה - אני לא יכול לברוח מאחריות. גם לפי ההסכם. מהמקום שאני מבין את האחריות ההורית".

ואיפה טובת הילד בהחלטה? לדברי עו"ד מורן, "כשעוסקים בזכויות יסוד, אז הזכות להיות הורה כשלעצמה יכולה לעלות על טובת הילד".

השופטת מציינת כי היא לא רואה בהחלטה פגיעה בזכויות הילד בעתיד. מאחר שלאישה יש יכולת ורצון לגדל את הילד בעצמה, והיא "עטופה במשפחה מורחבת ואוהבת", והילדים ייהנו מ"שפע ועושר רגשי".  

עוד כתבות

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"