גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סגן נשיא לשעבר באינטל על השינויים בחברה: "זה כמו לעבור מלהכין אוכל לילדים בבית להגשת מנות במסעדה"

דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, סבור שיש לחברה עוד כברת דרך לעבור עד שתצליח לשרת את חברות השבבים בעולם ולהפוך זאת לזרוע הכנסות משמעותית ● "היעד של אינטל איננו בתחרות עם חברות שבבים כמו טאואר או גלובל פאונדרי, אלא בהבאה של חברות שנמצאות בקצה הגבוה של הפיתוח, כמו אנבידיה למשל"

דדי פרלמוטר / צילום: איל יצהר
דדי פרלמוטר / צילום: איל יצהר

אינטל  נמצאת באחד הרגעים המכריעים בתולדותיה, שבו היא הופכת עורה ומתנסה באסטרטגיה חדשה שעשויה לשנות אותה לנצח. לפי התכנית של המנכ״ל פט גלסינגר, אינטל, שהייתה רגילה לייצר לעצמה כל השנים מעבדים וראתה בפעילות רווחיות שהולכת ונשחקת, תתחיל לייצר שבבים עבור חברות אחרות, חלקן מתחרות של ממש. הדבר משול לכך שקוקה קולה תתחיל לייצר במפעליה גם פחיות של פפסי או שבואינג תתחיל לייצר גם מטוסים עבור איירבוס האירופית.  

זו שעולה וזו שיורדת: היום הדרמטי שעבר על שתי ענקיות השבבים 
לקוח ראשון אחרי השינוי האסטרטגי: מיקרוסופט תייצר שבבים במפעלי אינטל 
בעיצומו של המחסור האדיר בשבבי בינה מלאכותית: אינטל מכריזה על השינוי הגדול בתולדותיה 

פעילות שירותי הייצור של אינטל עדיין קטנים בלבד: לא יותר ממיליארד דולר מסך הכנסות מכירות שנתי של 54 מיליארד דולר. עם זאת, זו הפעילות הצומחת ביותר בחברה כיום, עם 103% צמיחה בשנה שעברה. לשם השוואה, עסקי השבבים למחשבים אישיים - תחום הליבה של אינטל - הצטמק באותה התקופה ב- 8%.

דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל ואחד המועמדים הבכירים שעמדו לרשת את כס מנכ״ל החברה העולמית ב-2013, סבור שיש עוד כברת דרך לחברה לעבור עד שתצליח לשרת את חברות השבבים בעולם ולהפוך זאת לזרוע הכנסות משמעותית. ״כדי להצליח שם, אינטל צריכה לסגור פערים טכנולוגיים רבים שנוצרו לה ובעיקר להתמקד בהבאת לקוחות, ובשביל זה היעד שלה איננו בתחרות עם חברות שבבים כמו טאואר או גלובל פאונדריס , אלא בהבאה של חברות שנמצאות בקצה הגבוה של הפיתוח, כמו אנבידיה  למשל״. 

״אבל בניית פאונדרי (מפעל המספק שירותי ייצור - א״ג) אינה רק סיפור של טכנולוגיה. הוא דורש תרבות ארגונית אחרת לחלוטין״, אומר פרלמוטר. ״כי כאשר ניגשת אליך חברת ענק אתה צריך לדבר איתה לא רק על היכן נמצא הרכיב החשמלי הזה או האחר, אלא להציע אקוסיסטם של כלים ותוכנה. למתחרה TSMC יש אקוסיסטם כזה, אבל אינטל צריכה לבנות אותו מההתחלה. אינטל הראתה בדיווחיה האחרונים שעסקי הפאונדרי - הייצור - גדלו, אבל עדיין לא מדובר בעסק של מיליארדים אלא של מאות מיליונים - זה מראה כמה התהליך הוא ממושך״.  

"המבנה הארגוני כאן הוא סופר קריטי"

כארכיטקט המוצרים הראשי של אינטל עבדת עם האנשים האלה, במה כרוך השינוי הזה? 
״עבודה מול חברות פיתוח שבבים מהשורה הראשונה, כמו החברות המתחרות של אינטל דורשת תרבות של שירות. הרי עד כה מפעלי הייצור של אינטל עבדו אך ורק עם קבוצות הפיתוח הפנימיות, עכשיו הם ידרשו לעבוד עם חברות גדולות אחרות. הרי כשאתה מכין אוכל לילדים - הם אוכלים מה שיש. אבל כשאתה מגיש אוכל במסעדה הוא צריך להיות ברמה אחרת. אתה צריך לנהל תהליכי פיתוח ייצור שמקבילים לתהליכי פיתוח חיצוני ובמקום להמתין כדי לבנות את השבב הכי חכם או הכי מהיר, אתה צריך לסגל לעצמך מודל של שירות. ויש בזה סתירה, וקושי רב: המבנה הארגוני כאן הוא סופר קריטי, והסיכון שהלקוח הפנימי (צוותי עיצוב השבבים של אינטל - א״ג) יעלו על הלקוח החיצוני אינו קטן. אבל ישנם תקדימים לכך: בסמסונג, למשל, ישנה חומה סינית - או חומה קוריאנית ליתר דיוק - אפקטיבית בין הפיתוח לייצור 

בזמן מלחמת לבנון השנייה היית מהבכירים באינטל ישראל. עד כמה לדעתך המצב היום חמור יותר בהשוואה למלחמה ההיא עבור החברה הבינלאומית? 
המצב אז היה חמור פחות, אבל צריך לזכור שחיזבאללה ירה טילים רבים על חיפה, ומרכז הפיתוח בעיר המשיך לעבוד כרגיל. אגב, אפשר גם להגיד שמלחמת המפרץ השנייה (שפרצה ב-2003 - א״ג) הביאה אותנו לחשוב לראשונה על עבודה מהבית: כל העובדים קיבלו קווי טלפון חוטיים נוספים, ואז גם התחלנו לחשוב על לחלק מחשבים הביתה. וכשמישהו מהנהלת אינטל היה מדבר על הסיכון שבפעילות ישראלית, הייתי מזכיר לו שגם מטה החברה בארה״ב נמצא בקצהו של שבר סן-אנדריאס בקליפורניה. אז, כאשר היתה רעידת אדמה גדולה בסוף שנות השמונים איש לא הגיע למשרד במשך ארבעה ימים.  

אינטל בונה את מפעליה בסיוע חוק השבבים - ״צ'יפ אקט״ - שעבר בקונגרס האמריקאי ביוזמת הבית הלבן וחברות השבבים האמריקאיות, על מנת לעודד הגירת מפעלי ייצור בתחום מאסיה לארה״ב. האם גם ישראל צריכה להעביר חוק שכזה?   
״אין צורך בחוק שבבים ישראלי - אבל חברות ישראליות בתחום יכולות ליהנות ממנו בצורה מוגבלת (דרך הסניף שלהן בארה״ב - א״ג). ארה״ב החליטה שייצור שבבים זה מהלך אסטרטגי מתוך תפיסה שלא ניתן לעשות אותו בסין או בצד השני של הים הסיני - מה שלטעמי היה צריך להיעשות כבר לפני עשור. אבל מה שצריך בישראל הוא עידוד מאסיבי של התעשייה כולה, לאו דווקא עם מאמץ מיוחד בתחום השבבים. אקט של עידוד תעשייה יכול להביא לפה חברות נוספות. אין סיבה ש-TSMC (מפעל השבבים הגדול בעולם הממוקם בטייוואן - א״ג) לא תגייס עובדים בישראל, כיוון שהם מעסיקים בדרך כלל הנדסאים רבים, בדומה לאינטל. שיפור התפוקה והפריון בישראל חייב לעבור דרך מפעלים ותעשייה, לאו דווקא אלה שדורשים את בעלי ההשכלה המתקדמת ביותר.  

"צריך לעודד שיתוף פעולה מחקרי בין האקדמיה לחברות הענק"

דדי פרלמוטר פרש מאינטל כבר עם מינויו של בריאן קרזניץ' לתפקיד מנכ״ל אינטל. המנכ״ל הטרי ערך שינוי בחברה, ובין השאר רוקן מתוכן את תפקידו של פרלמוטר, שבחר לפרוש זמן קצר לאחר מכן בשל כך.

פרלמוטר מונה לדירקטור במלאנוקס עוד בטרם זו נרכשה בידי אנבידיה, ניסה להקים קרן הון סיכון, עסק ביזמות חברתית, בפילנתרופיה ואף ניסה את כוחו בפוליטיקה כאשר הצטרף למקום השני ברשימתה של אורלי לוי-אבקסיס ב-2019, ״גשר״, שלא עברה את אחוז החסימה. בשנים האחרונות נקשר שמו במחקר הממשלתי שהוביל עבור שרת המדע לשעבר אורית פרקש-הכהן שבתקופת הממשלה הקודמת מינתה אותו ליו״ר הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק.  

לאחר יותר משנה בתפקיד הגיש פרלמוטר את הדוח הסופי של מחקרו, חודשיים בלבד לפני הרכבת ממשלת נתניהו הנוכחית ולטענתו המלצות רבות ייושמו בתקציבי 2022 ו- 2023, שנגעו יותר למערכת החינוך ולשילוב של נשים, חרדים וערבים בתעשייה מאשר לתעשיית ההייטק עצמה. לדבריו, הממשלה הלכה בכיוון הנכון בהקמת קרן ״יוזמה״ שנועדה לפחות על אובדן ההשקעות הזרות באמצעות עידוד המוסדיים הישראלים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות, אלא שלא הממשלה הנוכחית ולא הקודמת עשו מה שדרש פרלמוטר במסקנותיו - להגדיל משמעותית את ההשקעה הממשלתית בחינוך טכנולוגי לכל המגזרים בחברה הישראלית.  

כשנתיים חלפו מאז שהחל פרלמוטר לגבש את מסקנותיו. היום, הוא מודה, יש כבר צורך לעדכן את התכנית המקורית. התפרצותה של הבינה המלאכותית באמצעות חברות כמו OpenAI, מיקרוסופט ואנבידיה, הוכיחה לו שטיפוח פעילותן של חברות בינלאומיות גדולות לא פחות חשוב מהקמת מעבדות באקדמיה. ״צריך לחשוב על החברות שיצאו מאנבידיה ומיקרוסופט, לא רק מ-8200״, לכן, הוא אומר, צריך להגביר את שיתוף הפעולה בין חברות הענק לאקדמיה הישראלית. ״אם הייתי כותב את התוכנית הלאומית היום, הייתי מעודד הרבה יותר שיתוף פעולה מחקרי בין האקדמיה לחברות הענק. לכאורה, לאנבידיה אין איננטרס לשתף פעולה עם אוניברסיטאות כי יש להם כסף ויכולת להעמיד כח אדם ומחקרים בעצמם״.  

חלק גדול מהדוח שחיברת הקדשת למערכת החינוך ולעידוד שילוב אוכלוסיות שלא מספיק מיוצגות בהייטק. עד כמה התקציב האחרון שהוגש מתייחס לנושאים האלה?   
״אני לא רואה שכספים משמעותיים מועברים לתחום הזה. בתחום הזה שכולל הכשרה מתאימה בכיתות הנמוכות, אני מודאג במיוחד. אין לי שום התנגדות ללימודי דת או לישיבות - יש לי בעיה עם הגודל. לא כל האוכלוסייה המדוברת צריכה ללמוד בישיבה, כמו שלא כל האוכלוסייה האחרת לומדת פילוסופיה. אני בעד פילוסופיה ולימודי דת - למדתי בבית ספר חילוני ממלכתי ברמת גן, למדנו גמרא ותושב״ע בשנות השישים - ואני שמח שזה קרה ועצוב על כך שזה לא קורה היום לתלמידים בבתי הספר הממלכתיים. אבל מה נדרש כדי שישראל תצא מהבוץ העמוק שהיא תקועה בו? צריך השקעה עצומה במערכת החינוך החרדית, הערבית והכללית כדי להכשיר את הדורות הבאים של התעשייה ולהפכם למתאימים יותר לעידן הבינה המלאכותית ונדרשת השקעה עצומה בדיגיטציה של המשק כדי שהעובדים יהיו יותר יעילים.

"אם לא תהיה השקעה בחינוך הבסיסי בתחומים האלה נהיה בקטסטרופה כי אנשים לא יצאו לשוק העבודה ומה הם יעשו? כיום, עבודות התכנות הפשוטות נעלמות, ההכשרות המהירות של שלושה חודשי לימודי פייתון, למשל, כבר לא שוות הרבה כי ברמת התכנות הזו, הבינה המלאכותית כבר כותבת טוב יותר מאיתנו. חברות טכנולוגיה רוצות את האנשים ברמה הגבוהה ביותר שיודעים לשאול את השאלות הקשות והמסובכות - זו היכולת שיש לאנשים שלמדו מדעים, למשל. אם לא נבין זאת ונמשיך להכשיר למשך שלושה חודשים חרדים בני 24 זה לא יחזיק מים. אז שילמדו תורה, לצד לימודי מדעים". 

בתקציב האחרון לא קיצצו בסופו של דבר בפעילות האקדמיה.   
״אי קיצוץ זה דבר מבורך אבל המצב הנדרש או לא אי-קיצוץ אלא השקעת יתר. המערכת צריכה הרבה יותר כסף כדי להביא ״תותחי-על״ בנושאים מאוד מסוימים למקומות כמו הטכניון, העברית או אוניברסיטת בן גוריון, וזה עולה כסף".

יש מדינה שעושה את זה נכון? 
"ישראל עשתה זאת הכי נכון בעבר - הרי עד היום מדינות מנסות לשכפל את השיטה הישראלית כדי לחקות אותנו בכמות עובדי ההייטק והסטרטאפים לנפש. אנחנו סך הכל יודעים מה צריך לעשות ואיך לחנך נכון ילדים בגילאי היסוד, פשוט צריך לעשות את זה. הנה - השנה התברר שגם בפינלנד וגם בישראל חלה ירידה בציוני הפיזה הממוצעים לילדים, אך בישראל הירידה הזו היתה מצומצמת יותר".

עוד כתבות

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"