משרדי חברת וסטו בתל אביב. בעיגול: יניב ברטלה, המנכ''ל לשעבר / צילום: יח''צ, מיטל וייזברג
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה על הסף בקשה שהגישה חברת הסטארט־אפ וסטו באמצעות הנהלתה הזמנית, לחייב נושאי משרה ועובדים לשעבר בה ב־770 מיליון שקל בגין טענות להונאה. בכך, מנע סגן הנשיא השופט חגי ברנר ניסיון לנהל את ההליך ללא נאמן וללא תשלום אגרה ושרטט את גבולות השימוש בשיתופי פעולה חוצים גבולות בין ערכאות שיפוטיות, כמו גם את תכליותיו של הליך חדלות הפירעון בישראל והפרוצדורות הקבועות מכוחו.
● שאלות ותשובות|הונאת הענק בפינטק הישראלי: איפה כשלו שומרי הסף ומה יחקור ה-FBI?
● מאבק בבי-קיור לייזר: "יקי יקירי, רק אתמול נבחרת, וכבר אתה מבזבז את כל הקרדיט שניתן לך"
הרקע לדברים הוא קריסתה של חברת הסטארט־אפ וסטו והאשמות קשות שמייחסת החברה, בהן תרמית וזיוף, למנכ"ל הקודם שלה יניב ברטלה, מנכ"ל הנדסה פיננסית לשעבר אלון ליפשיץ, שני עובדים לשעבר אהוד טוביה גינתי וג'וש רורקה וספק אחד בשם טל אלי עזר.
קריסות של חברות הן ודאי לא תקדים, וכך גם לא פנייה להליכי חדלות פירעון בעניינן. אולם במקרה של וסטו, כפי שפרסמנו בגלובס עוד בספטמבר, התרחש דבר שלא קרה קודם לכן בישראל: החברה פתחה בהליך חדלות פירעון בבית משפט בדלאוור, על פי פרק 11 לקוד פשיטת הרגל האמריקאי, המכונה בעגה הזרה והמקומית בקצרה "צ'פטר 11". בארה"ב, חברה חדלת פירעון יכולה להמשיך ולפעול תחת הנהלה ללא בעל תפקיד חיצוני כמו נאמן, שזו ברירת המחדל בארץ. לאחר שהחל ההליך בארה"ב, ביקשה החברה להכיר בו בישראל כהליך משני וליהנות מהיתרונות שמאפשר לה הדין הזר - קרי השארת המפתחות בידיה.
עם זאת - וכאן עיקר החידוש - החברה ביקשה באותה נשימה להשתמש בסמכויות שהדין הישראלי מקנה לנאמן, גורם חיצוני לחברה. כך למשל, ביקשה וסטו בפרוצדורה ייחודית להליכי חדלות הפירעון המכונה "בקשה למתן הוראות", לנהל תביעה על סך 770 מיליון שקל בסד זמנים קצר מאוד ומבלי לשלם על כך אגרה מלאה שבמקרה זה היה נאמדת לבדה בכמה מיליוני שקלים.
השופט: התביעה תתנהל על פי הדין המקומי
סגן הנשיא ברנר לא אפשר אף אחד מן הנדבכים הללו ושלח את החברה לנהל את ההליך "בדרך המלך". השופט קבע כי התביעה המורכבת הנדרשת כאן, המחייבת בירור עובדתי מעמיק וסבוך, צריכה להיעשות על פי הכללים הרגילים שקובע הדין המקומי, קרי בתביעה רגילה, שתשולם בעדה אגרה משמעותית. עוד קבע ברנר כי עצם האפשרות לשימוש במערכות דינים זרות ולהכרה בהליכים חוצי גבולות נועדה לצרכים מסוימים, כמו יעילות או בירור ספציפי, ולא ניתן להשתמש בה כדי לעקוף את הכללים המקומיים של הדין בישראל.
בנוסף עמד בית המשפט על מעמדו של הנאמן והכלים שהדין מפקיד בידיו, וחידד כי חברה אינה יכולה, במילים אחרות, ללכת עם ולהרגיש בלי: אם יש נאמן, בידיו מוקנות סמכויות. לעומת זאת, אם החברה מנהלת לבדה, אז מסורות בידיה פררוגטיביות מסוימות. אולם השניים יחד אינם יכולים לשכון. בהתאם לכך ביטל המחוזי את העיקולים שהוטלו על ליפשיץ. את יתר הסעדים הזמניים הותיר בשלב זה על כנם על מנת לתת לחברה אפשרות לפנות בהליך מתאים אחר.
וסטו: "לומדים את ההחלטה"
עורכי הדין מירב בר־זיק וטל שפירא המייצגים את ברטלה מסרו כי הם "מברכים על החלטת בית המשפט למחוק על הסף את התביעה שהוגשה נגדו באצטלה של בקשה למתן הוראות, תוך חיוב חברת וסטו בהוצאות. מלכתחילה טענו כי מדובר בבקשה מופרכת שלא היה כל מקום להגישה, ואנו שמחים כי בית המשפט קיבל עמדה זו במלואה, והורה על מחיקת ההליך כנגד ברטלה כבר בשלב מקדמי זה".
עו"ד קסוטו, שייצג את החברה, מסר כי "החברה לומדת את ההחלטה. אבל כבר עכשיו ברור שבסוף מדובר בסך הכול בהחלטה פרוצדורלית, שקובעת את האופן בו תתברר התביעה. בית המשפט קבע כי נוכח הטענות הקשות לגבי מעשי זיוף ותרמית חמורים שמיוחסים ליניב, אלון, אודי, ג'וש וטל, מעשי תרמית בהיקפים של מיליארדים שגרמו נזקים של מאות מיליונים, לא ניתן לברר את ההליך בפרוצדורה מקוצרת, אלא שאין מנוס מאשר לברר את העניין בהליך מלא תוך הבאת מלוא העדים הרלוונטיים, כולל נציגי הבנקים שמכתבי האשראי שלהם זויפו, וחברות הביטוח שקיבלו את מכבי האשראי המזויפים".
באי כוחו של אלון ליפשיץ, עוה"ד נתי חיים וגיא אזולאי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, מסרו: "מדובר בהחלטה חשובה וצודקת, המשרטטת את גבולות הגזרה של השימוש בהליך הזר במסגרת הליכי חדלות פירעון ואת המסגרת הראויה לשימוש בכלי של בקשה למתן הוראות. כפי שסברנו מלכתחילה, העיקולים שהוטלו על אלון דינם היה ביטול מהיסוד, שכן יזמי ההליך לא הראו ולו ראיה אחת לכאורה כנגד אלון. בהחלטה זו יש גם כדי לעגן את זכויות הקניין של הצדדים להליך, בייחוד בשלב המקדמי בו הראיות טרם התבררו עד תום".
עורכי הדין דוד פורר ולימור לוי, המייצגים את גינתי ורורקה, מסרו בתגובה: "מברכים על החלטת בית המשפט שניתנה במהירות וביעילות. הרעיון של חברת וסטו להציל את עצמה באמצעות הליכים משפטיים מופרכים ראוי לכל גנאי".
עמי בר לב מנכ"ל וסטו מסר בתגובה: "עסקינן בהחלטה פרוצדורלית בעיקרה אשר דנה בסוג ההליך המוגש ופרוצדורת ההגשה. ההחלטה לגופה לא דנה בראיות העצומות והחותכות שדוח החקירה העלה כנגד הנתבעים (ובקרוב יוגש גם דוח החקירה הסופי המציג את כל הראיות שנמצאו) - אלא דנה בעיקרה בסוגיה המשפטית של פרוצדורת ההגשה. עצם ההחלטה אינה משנה דבר וחצי דבר ביחס להיקף הראיות המתועדות הקשות שנמצאו במסגרת החקירה, לרבות ראיות בדבר התחזות, זיוף מסמכים וכיו"ב.
"בית המשפט קבע כי הואיל והתביעה עוסקת במעשי תרמית וזיוף חמורים ביותר שביצעו יניב ברטלה, אלון ליפשיץ, אודי גינתי, ג'וש רורקה וטל עזר ברחבי העולם, התביעה צריכה להתברר בהליך אזרחי רגיל ולא בהליך מקוצר ומהיר שננקט על ידי החברה. יצוין, כי מההחלטה עולה כי הנתבעים גרמו על פניו נזקים משמעותיים לחברה ולנושיה וכי על החברה להביא לעדות את הגורמים הרבים אותם רימו, ביניהם מוסדות פיננסיים בינלאומיים, במסגרת הליך אזרחי רגיל. במסגרת ההליך, הנתבעים אף לא הצליחו לשלול את הראיות שהוצגו נגדם".