גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האוצר ביקר את הורדת דירוג האשראי, אבל כמה הוא נצמד לעובדות?

בצלאל סמוטריץ' תקף את החלטת מודי'ס, וזרק הרבה נתונים ● הוא טען שמודי'ס רק שיבחו את הכלכלה, אבל הייתה גם ביקורת ● הוא צדק שהנתונים הכלכליים של ישראל השתפרו לעומת הפעם הקודמת בה החזקנו בדירוג המשונמך, אבל המומחים מסבירים שזו לא חזות הכל

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (חדשות הערב, קשת 12, 11.2.24) / צילום: רפי קוץ
בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (חדשות הערב, קשת 12, 11.2.24) / צילום: רפי קוץ

בסוף השבוע, הודיעה חברת דירוג האשראי מודי'ס כי, לראשונה בתולדות המדינה, היא מורידה את הדירוג של ישראל: מדרגת A1 לדרגת A2. בנוסף, הורדה גם תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית". ההודעה עוררה ביקורת עזה מצד חברי הממשלה על ההחלטה של החברה.

שאלות ותשובות | ברקת הגיע להסכמות עם חלק מחברות המזון. מה הרווח לצרכן?
גפני רוצה לבטל את העלאת המע"מ ובאוצר חוששים מתגובת סוכנויות הדירוג
בישראל חוששים: אחרי מודי'ס, חברות הדירוג המתחרות יקדימו את הדוחות שלהן

הבולט שבהם הוא שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. מערך ההגנה שלו כלל שלושה אלמנטים מרכזיים: הורדת הדירוג היא פוליטית; בכל מה שקשור לכלכלה, הדו"ח רק משבח את הממשלה; וההשפעה של הורדת הדירוג אינה דרמטית. אבל האם הקו של סמוטריץ' עומד במבחן העובדות? בדקנו את הטענות המרכזיות.

"מודי'ס מחזירים אותנו לרמת הדירוג של 2001. זה מגוחך"

חדשות הערב, קשת 12, 11.2

כדי להראות שהורדת הדירוג לא קשורה לכלכלה, סמוטריץ' ציין שהדירוג המעודכן שלנו, A2, הוא זה שהיה ב־2001 - אף שמאז חלו תמורות רבות בכלכלה הישראלית: "ב־2001 התוצר הגולמי שלנו, קרי הכלכלה שלנו, הייתה 509 או 507 מיליארד שקלים. היום אנחנו… עם שני טריליון. יחס החוב לתוצר שלנו היה 96%, עכשיו מחזירים אותנו לשם עם צפי של 67% בסוף השנה".

ראשית, לנתונים. ב־2000 מודי'ס העלתה את דירוג האשראי של ישראל ל־A2 (מ־A3). לפי נתוני הלמ"ס, התמ"ג אז עמד על כ־555 מיליארד שקל - ובשנת 2022 על 1.76 טריליון שקל. באשר ליחס החוב־תוצר, בזמנו אכן פורסם שבשנת 2001 הוא עמד על 96% ובהמשך עלה אף יותר (בשנים הבאות הנתון התעדכן כלפי מטה) - וכיום, על פי אומדן ראשוני לשנת 2023, הוא עומד על 62%, כאשר הצפי הוא לעלייה של 67% עד 2025.

האם זה מוכיח שהחזרת הדירוג לשם נובעת רק ממניעים פוליטיים? לפי פרופ' איתי אטר, אוניברסיטת תל אביב, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, "מתודולוגיית הדירוג היא מתודולוגיה שלמה שלוקחת בחשבון מספר רב של פרמטרים - ולכן אי־אפשר להסתמך על פרמטר יחיד כדי לבסס פעולת דירוג". גם לגבי יחס החוב־תוצר, מציין פרופ' אטר ש"הקפיצה מיחס חוב־תוצר של 60% לנתון של 67% היא אירוע חשוב מאוד".

גם פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, סבור כי "התוואי של מדינת ישראל מחוב־תוצר יורד לחוב־תוצר עולה הוא שינוי משמעותי. הבעיה שמוצאים מודי'ס היא שהם לא כל כך רואים מה הולך להיות המסלול של החוב־תוצר מ־2025 ואילך. זה הלב של הטיעון שלהם: זה לא רק שבגלל המלחמה עלינו בחוב־תוצר, אלא הם חוששים מהתהליך הלאה, כפי שבא לידי ביטוי מהחששות שהם מביעים מאי היציבות הפוליטית והתקציבית אחרי המלחמה. חוסר הוודאות מ'היום שאחרי' מטריד אותם".

פרופ' אטר מוסיף כי "בשקלול הסיכונים הניצבים בפני הכלכלה הישראלית, נלקח בחשבון השילוב של השלכות המלחמה הנוכחית ביחד עם גורמים שמשפיעים עמוקות על יסודות הכלכלה הישראלית - וחלקם באמת השתנו לרעה מאז שנות האלפיים". למשל, "השתלבות החברה החרדית היא סוגיה משמעותית במיוחד לכלכלה הישראלית. ככל שהשיעור שלהם מתוך האוכלוסייה גדל, זו סוגייה עוד יותר קרדינלית. במובן הזה, אם אני משווה את שנת 2000 להווה, אז היום אנחנו עומדים בפני בעיה מהותית הרבה יותר, כי הגודל של הקבוצה הזו באוכלוסייה הישראלית גדל בצורה משמעותית". גם לפי פרופ' אקשטיין, "יש לנו בעיות מבניות כמו תעסוקת חרדים וגידול באוכלוסיית החרדים - שזה יוצר תוואי בעייתי לצמיחה כלכלית. יש לנו במשק הישראלי נקודות סיכון שלא קיימות במקומות אחרים".

"מודי'ס נותנת ציונים מצוינים למדיניות הכלכלית"

חדשות הערב, קשת 12, 11.2

אכן, במודי'ס בהחלט מציינים לחיוב כלי מדיניות שהממשלה נקטה בהם במסגרת התקציב. במיוחד, החברה מחמיאה למהלכים שהממשלה מתכוונת להעביר במטרה לצמצם את הגירעון - כמו העלאת המע"מ ב־2025 - ומציינת כי "נכונות הממשלה להעלות מיסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים".

אבל אקשטיין מפנה אותנו לחלק שמדבר על "גורמים אשר יכולים להוביל לעליית דירוג". שם נכתב ש"החברה מציינת כי תעדכן את תחזית הדירוג ל־'יציבה' היה ויהיו ראיות לכך שמוסדות מדינת ישראל מסוגלים לגבש ולהוביל צעדי מדיניות שיתמכו בהתאוששות הכלכלית והפיסקלית ובנוסף ישקמו את הביטחון תוך התמודדות עם מגוון רחב של סדרי עדיפויות במדיניות הממשלתית".

הדוח לא אופטימי לגבי זה: "לאור תחזית הדירוג השלילית, החברה אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה". כפי שמפרש פרופ' אקשטיין, "העובדה שתחזית הדירוג שלילית ושהחברה מציינת במפורש את אי היציבות הפוליטית כאחד מגורמי הסיכון המרכזיים, מעידה שמודי'ס לא מעריכה שממשלת ישראל תהיה מסוגלת לבצע צעדים שיתרמו לשיקום הכלכלה".

ויש עוד גורם כלכלי שאותו מודי'ס לא מציינת לחיוב. לדבריה, אחת הסיבות לכך ש"הסיכונים החברתיים הם גבוהים", היא "האתגרים ארוכי השנים בכל הנוגע לדמוגרפיה - במיוחד ההבדלים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה".

"(את) הרוב המוחלט של החוב… אנחנו מגייסים פה… ופחות חשופים לחוב בינ"ל"

עצם העניין, גלי ישראל, 11.2

לפי סמוטריץ', היות שרוב החוב של המדינה מגויס בישראל ולא בחו"ל - הורדת הדירוג לא תשפיע דרמטית על החוב של ישראל. האם אכן הדירוג משפיע רק על חובות חיצוניים?

אם נסתכל על נתוני החוב הממשלתי מסוף הרבעון השלישי של 2023, נראה שאכן רוב החוב הממשלתי היה מקומי, שהיווה 85% ממלאי החוב. אבל מה המשמעות של זה?

פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ו־ווריק שבאנגליה מסביר ש"יש שקילות מלאה בין אג"ח שנמכר שנמכר בחו"ל בדולרים לבין אג"ח שנמכר בשקלים בישראל. ברגע שממשלת ישראל מנפיקה אג"ח דולרי, אז לא משנה אם הוא נסחר בבורסה בישראל או בחו"ל - המחיר יהיה אותו מחיר, למעט הפרשים קטנים. אם הממשלה מנפיקה אג"ח בשקלים, אז יכול להיות שיהיה הבדל בין האג"ח השקלי לדולרי - אבל זה משקף את הציפיות להפרש האינפלציה בין המטבעות. אולם מה שרלוונטי לענייננו הוא שהורדת הדירוג משקפת עלייה בסיכון שממשלת ישראל לא תחזיר את החוב - וכאן אין שום משמעות לשאלה איפה החוב מונפק".

גם אקשטיין אומר כי "האג"ח של מדינת ישראל היא אותו נכס - אם היא נמכרת בחו"ל ואם היא נמכרת בישראל. היות שמדובר בשוק הון שבו ניתן לסחור בנכסים באופן גלובלי, המחירים של האג"ח בישראל ובחו"ל יתכנסו לאותו ערך. התמחור של הסיכון לאי־החזרת החוב הוא אותו תמחור בכל השווקים". לדבריו, "בסופו של דבר, לא יכול להיות פער במחיר אג"ח של ממשלת ישראל בין חו"ל לישראל. יכול להיווצר מצב שבו, בגלל ענייני נזילות של השוק בחו"ל, ייוותר פער בתשואה בין השוק בחו"ל לשוק המקומי, אבל זה לא יכול להימשך על פני זמן".

"אל מול השווקים הבינ"ל, יותר חייבים לנו מאשר אנחנו חייבים להם"

עצם העניין, גלי ישראל, 11.2

עוד טענה הייתה שבחו"ל חייבים לממשלת ישראל יותר ממה שישראל חייבת לחו"ל, ולכן אין הצדקה להורדת הדירוג. לפי בנק ישראל, נכון לספטמבר 2023, אכן יתרת החוב החיצוני ברוטו של המגזר הציבורי לחו"ל עמדה על 79 מיליארד דולר, בעוד נכסי המגזר הציבורי בחו"ל שהוחזקו כמכשירי חוב עמדו על כ־206 מיליארד דולר.

"זה בכלל לא משנה", אומר פרופ' מואב, "כי התשואה על הנכסים שממשלת ישראל מחזיקה בחו"ל לא מושפעת מהריבית שישראל משלמת על החובות שלה. גם אם יש לנו המון נכסים בחו"ל, זה אומנם תורם לדירוג האשראי - אבל זה ממש לא ביטוח מפני ירידת דירוג האשראי".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון