גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתפלפלות של אגף התקציבים: כשגפני ניסה להבין אם הממשלה רואה רווחי יתר אצל הבנקים

ועדת הכספים דנה בהצעת האוצר להגדיל את מס הרווח על הבנקים מ-17% ל-26% • יו"ר הוועדה וחבריה נאלצו לחזור מספר פעמים על השאלה האם הממשלה רואה ברווחי הבנקים רווחי יתר • אגף התקציבים: "מדובר בעלייה עודפת ומלאכותית בהכנסות שנובעת בעיקרה מהחלטה אקסוגנית של בנק ישראל להעלות ריבית ולא מפעילות של הבנקים"

הדיון על מיסוי רווחי הבנקים בוועדת הכספים, היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הדיון על מיסוי רווחי הבנקים בוועדת הכספים, היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הצעת החוק של משרד האוצר להגדיל את המס על הבנקים בגין הרווחים הגבוהים שלהם הגיעה היום (ג') לוועדת הכספים. הדיון כלל הצגה ארוכה של החוק על־ידי אגף התקציבים. נציגת אגף התקציבים אביגיל ונקרט ציינה כי עליית הריבית בשנתיים האחרונות גולגלה באופן מלא ומיידי לאשראי ללקוחות הבנקים - מה שגולגל לרווחי הבנקים - כאשר מהצד השני, הריבית על הפיקדונות גולגלה באופן חלקי בלבד.

נתנאל אריאל, פרשנות | אגף התקציבים מטאטא בור של 74 מיליארד שקל מתחת לשטיח
בישראל חוששים: אחרי מודי'ס, חברות הדירוג המתחרות יקדימו את הדוחות שלהן

עוד הציגה כי המגזרים שנהנו במידה הפחותה ביותר מעליית הריבית היו משקי הבית והעסקים הקטנים, וכי הריבית על הפיקדונות גולגלה בעיקר לעסקים גדולים. ונקרט הוסיפה כי המצב לא השתנה גם היום: "הריבית של משקי הבית עדיין משמעותית נמוכה יותר ממה שמקבלים עסקים. וזה רק בריבית על פיקדונות ולא על העובר ושב, שם משקי הבית לא מקבלים כלל ריבית".

"החלטה מוצדקת של העלאת הריבית, שנועדה להתמודד עם האינפלציה, גולגלה באופן ישיר להכנסות הבנקים. עליית ההכנסות מוסברת בעיקר על־ידי עליית הריבית: לא היה שום שינוי במודל הכלכלי של הבנקים, והם לא פעלו לשם כך. 100 אחוז רווח ב-0 אחוז סיכון, בלי לעשות שום דבר", הוסיפה ונקרט.

בשל כך, מוצע במסגרת הצעת התקציב להעלות בשנים 2024 ו-2025 את המס על רווחי הבנקים מ-17% ל-26%. עם זאת, כאשר יו"ר הוועדה משה גפני וחברי הוועדה התעקשו להבין האם משרד האוצר, כלומר המדינה, מתייחסים לרווחי הבנקים שהסתכמו ב-2022 ב-24 מיליארד שקל כרווחי יתר, הם נזקקו לכמה וכמה חידודים כדי לקבל תשובה חיובית מנציגת אגף התקציבים.

גפני: "האם בעיני ממשלת ישראל מדובר על רווחי יתר? חשוב לי לדעת מה הממשלה אומרת. האם הכסף שהבנקים הרוויחו זה רווחי יתר או רווחים נורמליים?".

ונקרט: "אנחנו סבורים שהעלייה נובעת בעיקרה מהחלטה אקסוגנית של בנק ישראל להעלות ריבית. לכן, זה מייצג עלייה עודפת, מלאכותית".

גפני: "רואים שהיא רוצה להתחמק מזה. אני נדרש כחבר ועדה להצביע על החלטת ממשלה על מס רווחי יתר. ישאלו למה בנקים ולא דברים אחרים. חשוב לי לדעת האם זה נקרא רווחי יתר".

ונקרט: "העלייה ברווחים היא חריגה. עלייה ברווחים כשלעצמה לא מעידה על משהו פסול".

ח"כ נעמה לזימי: "אם זו פעילות עסקית זו עלייה מבורכת. פה זה לא הסיפור".

גפני: "זו ליבת הדיון כאן. האם זו רווחיות יתר?".

ונקרט: "כן".

חברי הכנסת זעמו על התחמקות הבנקים

במהלך הדיון, שאלו שוב ושוב חברי הכנסת את נציגי הבנקים עד כמה החוק ישפיע עליהם ועד כמה התנאים שלהם השתנו במהלך 2023, על־מנת להבין מדוע הם מתנגדים לחוק.

איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, אמר כי השלב הבא אחרי הורדת הדירוג של מודי'ס למדינת ישראל, הוא שצפויה גם הורדת דירוג של הבנקים, כי הבנקים והממשלה אחד הם. "אי־הוודאות במשק הישראלי מאוד משמעותי. אף אחד לא יודע מה יקרה לא בחודש ולא בשנה או בשנתיים הקרובות. רמת הסיכון מאוד משמעותית ורק הולכת וגדלה במשק הישראלי. המשק מסוכן יותר ולא ברור כמה זמן הוא יהיה יותר מסוכן. הסקטור הבנקאי מאוד מושפע ויציבות המערכת היא אחד היתרונות המשמעותיים. גם מודי'ס ציינו את זה".

גפני: "האם הפסדתם כסף? כי המדינה הפסידה והיא צריכה לשלם עלויות ביטחון גדולות יותר. האם רווחי היתר לא נכונים?".

מדמון: "ברבעון השלישי, הבנקים הציגו ירידה בהיקף ההכנסות. אף אחד לא רוצה להגיע למצב שבו הבנקים הפסידו כסף, כדי לא להביא את המערכת למשבר פיסקלי משולב במשבר פיננסי. כבר קיימות נסיגות של משקיעים זרים מהשקעות בישראל וזה אומר שהלחץ על המערכת הבנקאית יגבר".

גפני: "אז מה המסקנה שלכם על הצעת האוצר?"

מדמון: "זה חוק משמעותי מאוד. אנחנו מסכימים שחברות גדולות צריכות בתקופה הזו להשתתף בנטל. אבל צריכים להיקבע קריטריונים אחידים - אתם תקבעו אותם - ביחס להיקף פעילות ולתשואה להון, בהיבט המשקי שרלוונטי לכולם. לכל החברות".

גם נציג בנק לאומי ברי רוזנברג (שאינו חלק מאיגוד הבנקים), ניסה להסביר את מבט הבנק על החוק, וגם הוא זכה לביקורת מצד חברי הכנסת על התחמקות.

"דובר על רווחיות גבוהה כתוצאה מהריבית ולא כתוצאה ממהלכים עסקיים", אמר רוזנברג. "זה בעייתי כי זה לא נכון, לא התייחסו להרבה נתונים אחרים. הבנקים התייעלו בשנים האחרונות באופן מאוד משמעותי, שגם זה תרם לרווחיות: בנושאים כמו הגדלת הפעילות, היצע אשראי וכו', מרכיבים משמעותיים ברווחיות. אם לשיטת האוצר, ההנמקה לחוק היא שהבנקים נהנו מעליית הריבית, למה לא להטיל את זה על חברות נוספות שנהנו מעליית הריבית?

רוזנברג הוסיף: "כשכולם סגרו את הדלתות, הבנקים היו הגופים היחידים במשק שפתחו את הדלת והעמידו אשראי, ומה אנחנו מקבלים? עונש. היינו נאמנים לחובה שלנו להעמיד אשראי, תוך סיכון. עכשיו מה קורה? אומר האוצר, אעניש את המערכת הבנקאית, חמש חברות במשק, על כך שהרווחיות שלהן עלתה והעמידו אשראי בשעה קשה".

"יש לנו שכל כמו לנגיד בנק ישראל"

במהלך הדיון, הזכירה נציגת אגף התקציבים כי הצעת החוק היא לא רטרואקטיבית, אלא מסתכלת קדימה לשנים 2024-25. "התחזיות לגבי ריבית בנק ישראל של חטיבת המחקר בבנק ישראל בשנת 2024, מדברות על כך שהריבית תמשיך במגמת ירידה, אבל עדיין תהיה גבוהה ותעמוד בין 3.75% ל-4%. תחזית הפד גם היא מדברת על כך שהריבית תישאר גבוהה ותגיע רק בסוף 2025 ל-3.7%. הסבירות להמשך הרווחיות הגבוהה של הבנקים תישאר גבוהה".

לכן, תחזית ההכנסות של האוצר מהגדלת המס היא הכנסות למדינה בגובה של 1.4 מיליארד שקל לשנה. "בתוספת מס חברות שעומד על 23%, המס האפקטיבי יעלה מכ-34%, כמו שהוא היום, לכ-39%. זה שיעור גבוה יחסית בהשוואה בין־לאומית", הסבירה ונקרט.

עם זאת, היא אמרה כי חשוב לציין שהמהלך הזה הוא מורכב ומעלה השלכות לחששות על המשק הישראלי. לכן, לדבריה, המשמעות היא שנדרשת מידה רבה של זהירות לשמור על אותו איזון בין הצרכים הפיסקליים לבין ההשפעה המשקית.

ונקרט מנתה שלושה חששות שהעלו באוצר לגבי החוק, אך לדבריה החוק מאזן את שלושתם. "החשש הראשון נוגע למהלכים להגברת תחרות. גם אנחנו באוצר וגם אתם בכנסת מובילים מהלכים להגברת התחרות, אבל מיסוי הוא לא כלי להגברת תחרות ולא נכון לראות בו פתרון ארוך־טווח. סוגיה שנייה היא חשש מפגיעה בסביבה העסקית והרתעה כלפי משקיעים זרים. אנחנו בתקופה מורכבת. לטעמנו, החוק מאוזן, אבל אנחנו מסתייגים כי יכול להיות שהשווקים יבינו את המהלך אחרת מאיתנו.

ונקרט הוסיפה כי "החשש השלישי הוא הפחתת היצע האשראי. הרווח משמש חברות לדיבידנד או לחיזוק ההון העצמי, ואצל הבנקים זה משמש להעמדת הלוואות חדשות. הצעת החוק לוקחת בחשבון את החששות האלה, ואנחנו נותנים מענה בכמה פרמטרים שמאזן את הצרכים הפיסקליים ואת הרצון למסות רווחים חריגים".

לאחר שחברי הכנסת שאלו מדוע החוק מדבר גם על 2025, אמרה נציגת אגף התקציבים כי החוק קובע מנגנון באשר לרמת הוודאות שהינה נמוכה יותר לגבי 2025. "לכן, בסוף שנת 2024, ייבחנו הפרמטרים המאקרו־כלכליים שיכולים להשפיע על יכולת הבנקים להשיא רווחים. אם התחזיות יהיו שונות משמעותית, שר האוצר יוכל לקבוע שהמס הנוסף לא יחול גם על שנה זו".

חברי הכנסת שאלו מדוע ההחלטה היא של שר האוצר: "האם הוא כלכלן? האם נגיד בנק ישראל מכיר את ההצעה?".

גפני השיב: "אני לא חושב שצריך כאן את נגיד בנק ישראל. יש לנו שכל כמו שלו. נבקש שזה יבוא לאישור ועדת הכספים (לגבי החלת החוק גם על 2025, ר"ו).

האוצר מבטיח: המס לא יגולגל לציבור

בסיום הדיון, ביקש גפני ממשרד האוצר להסביר איך מוודאים שהמס לא יגולגל על־ידי הבנקים לצרכנים. "החשש לא צפוי להתממש", אמרה נציגת אגף התקציבים. "לפי התאוריה הכלכלית, מס רווח לא אמור להשפיע על מונופול ולכן הוא רק מקטין את הרווח ולא אמור להתגלגל ללקוחות. הבנקים כבר היום פועלים בשוק לא תחרותי, אלא באופן מונופוליסטי. הם לוקחים את המקסימום שאפשר לקחת, כי אם היו יכולים לקחת יותר הם כבר היו עושים את זה".

ח"כ עמאר: "אני לא רוצה תיאוריה, אלא הבטחה בפועל".

ונקרט: "אין צורך, כי לא צפויה עליית מחירים".

ח"כ אזולאי: "זה לא קרה כשנוצר הפער בין הריבית על האשראי לריבית על הפיקדונות".

ונקרט: "כאן זו שאלה שונה ולפי דעתנו זה לא יקרה".

חברי הכנסת אזולאי וגפני: "לא קיבלנו תשובה".

כאן, ציין גפני כי הוא מצפה מאגף התקציבים להגיע לישיבה הבאה כאשר לחוק הוכנסו תוספות שיקבעו כי המס לא יגולגל על הצרכן.

באשר לשאלה מדוע המיסוי יחול רק על הבנקים, ציינה ונקרט כי "לכל אורך המצגת, הצגנו את הקשר בין עליית הריבית לעליית הרווחים של הבנקים. הדבר הזה לא קיים בסקטורים אחרים. כאשר הכנו את הצעת החוק, בחנו אם אנחנו מפספסים משהו, ובאופן חד־משמעי אין סקטור שהושפע כך באופן רוחבי כמו המערכת הבנקאית".

לגבי החרגת הבנקים הקטנים (כמו בנק יהב, שנשלט ב-50% על־ידי מזרחי טפחות וייאלץ לשלם מס על רווחי יתר), חברי הוועדה ביקשו שגם הם, כמו בנק ירושלים ובנק וואן זירו, לא יהיו בחוק.

ח"כ עמאר אמר כי חברי הוועדה מעוניינים להגדיל את התחרות והכללת הבנקים הקטנים כמי שחייבים במס מוגדל, גם אלו שבקשורים לקבוצה בנקאית גדולה, לא תעזור בכך.

ונקרט השיבה כי מי שמכתיב את המדיניות לאותם בנקים היא החברה האם. "הוועדה הזו בחנה לפני כמה חודשים את הפרדת כאל מדיסקונט ושם הנימוק המרכזי ששכנע את חברי הוועדה להפרדה היה שכאל התנהלה לפי התמריצים של הבנק השולט וכאן זהו אותו סיפור".

בסיום הישיבה נזף גפני, שבעבר העלה כמה וכמה הצעות שנועדו לצמצם את רווחיות הבנקים, בבנקים ובנציגיהם. אחרי שח"כ אזולאי אמר שהבנקים איחדו את כולם נגד וסביב ההצעה להגדיל את המס עליהם, אמר גפני שהבנקים היו צריכים מתחילת הדרך לשתף פעולה עם הדרישות של כל חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה. "הייתם צריכים להוריד את הריבית על המשכנתאות ולעשות צדק עם ההפקדות (גלגול הריבית של בנק ישראל לפיקדונות, ר"ו). דיברנו על זה ולא שיתפתם פעולה. עכשיו כולם יושבים ושמחים שיש כזה חוק (כאן העירה ח"כ פרקש כי 'שמחים' היא לא מילה נכונה). זה היה צריך להיעשות על ידכם, הרווחתם הרבה כסף ויכולתם לעשות את זה לטובת הזוגות הצעירים שבאו לקחת משכנתא בבנק".

הוא פנה לאגף התקציבים וביקש מהם להגיע לישיבה הבאה עם החלטות. "אנחנו מעוניינים שהאזרחים ייהנו מהעניין הזה. בישיבה הבאה נשמע את הדברים שלכם ואחרי שנעשה תיקוני ניסוח נצביע", סיכם יו"ר ועדת הכספים. 

עוד כתבות

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים