פתח תקווה. כמה זמן יש לעירייה להשיב על השגה? / צילום: Shutterstock
הכותב הוא שותף מייסד במשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI) העוסק במיסוי מוניציפלי
בימים אלה שולחות העיריות לבעלי עסקים ודירות את תלושי הארנונה ל־2024. מי שרוצה לערער את שומת הארנונה מסיבה כלשהי (שטח שגוי, סיווג לא נכון וכו') עומד לעבור דרך חתחתים ארוכה וסבוכה שמהר מאוד מוציאה לו את הרוח מהמפרשים, כיוון שברוב מוחלט של המקרים ועדת הערר תדחה את ההשגה וערעור על כך לבית משפט עולה לא מעט כסף ודורש התעסקות מתישה.
● הקבלנים או המדינה: מי יפצה את הרוכשים על איחורים במסירת הדירות
● הכלכלן הראשי: 30% מהדירות בבאר שבע נמכרו בהפסד ריאלי
אחריות העירייה
בדיוק כמו שלאזרח יש לוחות זמנים שהוא נדרש לעמוד בהם (90 יום להגשת השגה למנהל הארנונה ועוד 30 יום לוועדת הערר), גם לעירייה ישנם לוחות זמנים שבהם היא צריכה להשיב.
לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי מרכז כי בעלים של ארבע דירות בפתח תקווה יקבל פטור מחיובי ארנונה רטרואקטיביים, מאחר שהעירייה לא השיבה בזמן להשגות שהגיש, ולכן יש לראות אותן כאילו התקבלו.
מרבית הציבור אינו יודע שלמנהל הארנונה עומדים 60 ימים להשיב להשגה וחוק הארנונה קובע כי אם הוא לא יעשה כך, הדבר ייראה כאילו החליט לקבל את ההשגה.
במקרה הספציפי שנדון בתביעה, עיריית פתח תקווה איחרה בסך הכל ביומיים, אולם בית המשפט קבע כי הצדק אם האזרח, גם אם מדובר "באיחור קל", לדבריו.
לדעתי, בית המשפט פסק באומץ רב כשהוא מעביר מסר ברור לרשויות המקומיות שהחוק חל גם עליהן ונדרשת מהן אותה אחריות של עמידה בזמנים כפי שהיא דורשת מהאזרח.
כל מי שמכיר את הנושא של הגשת השגה על גובה הארנונה , מודע לכך שבעל הנכס עובד דרך חתחתים ולרוב, כשהוא כבר בוחר להגיע עד לבית המשפט, הוא עושה זאת בשארית כוחותיו, אחרי הבירוקרטיה שעבר ברשות המקומית. רק בודדים, שידם משגת, מערערים לבית המשפט.
הליך ראוי
בתי המשפט ערים לכך שהשיטה הקיימת מיטיבה מאוד עם הרשות המקומית, ומקפחת מאוד את בעלי הנכסים,
לכן, בצדק, הקפיד בית המשפט להעביר מסר ברור לעיריית פתח תקווה שהחוק לא יהיה גמיש יותר רק בגלל שמדובר ברשות ציבורית. אין ספק, כי נדרש שינוי שיהפוך את הליך ההשגה לאפקטיבי וקל יותר עבור האזרח ובעיקר להוגן יותר.
ראוי שהמחוקק יבצע שינוי בנושא ויצמצם את השלב הראשון של הגשת ההשגה לטופס סטנדרטי ופשוט שיוגש למנהל הארנונה, שבו תפורט אי־ההסכמה לחיוב ובמקביל ניתן יהיה לערער עליה באותו המעמד.
בשולי הדברים, אולי הגיע הזמן לבחון את הקמתו של גוף בלתי תלוי במקום ועדות הערר במתכונתן הנוכחית - גוף שימנה בעצמו את ועדות הערר השונות, יקבע קריטריונים ברורים, יתקצב את עבודת חברי הוועדה הממונה ויפקח על עבודתם.
צריך לקבוע שוועדות הערר לא יישבו בבניין הרשות המקומית, וזאת בשל החשיבות של מראית עין ועל מנת למנוע תופעה של "פמיליאריות" יתר בין חברי הוועדה לבין נציגי הרשות המקומית.
14704־04־22