גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתקוף את איראן בחזרה או לא: הנשיא ג'ו ביידן ו"המלחמה הארורה הזו"

הנשיא המסיים את נאומיו ב"יברך אלוהים את חיילינו" בטוח יעניש את איראן על התקפת הכטב"ם שהרגה את שלושת החיילים האמריקאים בבסיס על גבול ירדן-סוריה ● אבל אין דבר שנוא עליו יותר מאשר הסתבכות במלחמה אזורית

ג'ו ביידן, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Jacquelyn Martin
ג'ו ביידן, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

התקפת הכטב"ם של שליחי איראן על בסיס הביון של צבא ארה"ב במשולש הגבולות ירדן-סוריה-עיראק הייתה כנראה ירייה באוויר. גם אם יוריה רצו לפגוע, ספק אם הם חשבו שיצליחו להרוג שלושה חיילים אמריקאים ולפצוע 40. 

טראמפ משתלט על וושינגטון ומשתק את מדיניות הפנים והחוץ של ממשל ביידן
התוכניות של ארה"ב למזרח התיכון ביום שאחרי המלחמה בעזה לא מצליחות לתפוס תאוצה 

הם הניחו, או לפחות היו רשאים להניח, שמערכת ההגנה הבליסטית של הבסיס לא תתקשה ליירט את הכטב"ם. אבל בלבול בצד האמריקאי עורר את הרושם אצל מגיני הבסיס שהכטב"ם התוקף הוא אמריקאי, החוזר ממשימה בסוריה. הם לא יירטו. התוצאה? מי ישורנה. קן הצרעות של המזרח התיכון חזר ונפתח במלוא חינניותו.

האין זה סיפורן של מלחמות? לפעמים הן פורצות בגלל קליע תועה, בגלל שומר ראש ששכח לשמור על הראש, בגלל מזל רע או מזל טוב, בגלל תאונה בנאלית. התאונות האלה מציתות ניצוץ, שאולי היה ניצת ממילא, אבל בנסיבות אחרות ובזמן אחר.

קול חריקת השיניים מוושינגטון נשמע היטב ברחבי המזרח התיכון השבוע. התגובה האמריקאית התמהמהה, ולאסטרטגים בטהראן ניתן זמן להרהר במהלך הבא. מאחר שהם אינם נוטים לפי שעה להתחיל את המצעד הסופי על ירושלים, הם ניסו לאותת לארה"ב שהם באמת לא התכוונו. שלוחיהם בעיראק, מבית "כתאיב חזבאללה", אפילו הבטיחו במוצאי יום ג' שלא יפגעו עוד בכוחות אמריקאים, "כדי שלא להביך את ממשלת עיראק". אבל זה היה מאוחר מדי ומעט מדי. האמריקאים יגיבו. אולי הם כבר הגיבו.

התגובה תבוא בהמשכים

הנשיא ביידן הודיע שהוא כבר החליט מה לעשות, והאדמירל ג'ון קרבי, מן המועצה לביטחון לאומי, רמז שהתגובה לא תבוא במכה אחת אלא בהמשכים. אבל הנשיא, אף כי השתדל להפגין נחישות, גם אמר שהוא אינו רוצה להצית מלחמה אזורית. אין כל מקום לפקפק בכנותו. הוא מלומד ניסיון.

ב-2002, בהיותו סנאטור, הוא הצביע לטובת החלטה שהסמיכה לכאורה את הנשיא ג'ורג' בוש הבן לפתוח במלחמה כדי לבער את "נשק ההשמדה ההמונית" של סדאם חוסיין. ביידן טען אחר כך, בחצי-שכנוע, שלא זה מה שההחלטה אמרה.

אבל הנשיא ורוב המשקיפים חשבו אחרת. חמישה חודשים אחר כך התחילה המלחמה, שמוטטה את הסדר הקיים במזרח התיכון, והקלה על איראן לממש חלום בן 1,500 שנה של רצף טריטוריאלי בינה לים התיכון. ביידן חזר והתנצל בפומבי על הצבעתו.

הרקורד של ביידן בפתיחת מלחמות אינו חד-משמעי. ב-1991 הוא הצביע נגד המלחמה לשחרור כוויית מידי סדאם חוסיין. ב-1993 הוא קרא לפעולה צבאית גדולת-ממדים נגד סרביה, כדי להציל את חיי המוסלמים בבוסניה.

"ג'ו, עיראק שלך"

ב-2009, חודשים אחדים לאחר שנכנס לבית הלבן, הנשיא ברק אובמה פנה אל סגנו ביידן בפגישה של המועצה לביטחון לאומי, ואמר לו, "ג'ו, עיראק שלך". וכך, סגן הנשיא נעשה הממונה על מוקד התבערה המסוכן ביותר של המזרח התיכון. הוא טיפח ידידים ובעלי ברית בעיראק. הקרוב שבהם, ראש הממשלה מאליקי, הערים עליו, והורה לאמריקאים ב-2011 להסיג את הכוח הצבאי הניכר שהחזיקו שם. ביידן לא הצטער. הוא הודה לאובמה ש"הענקת לי את ההזדמנות לסיים את המלחמה הארורה הזו".

שלוש שנים אחר כך, דאע"ש השתלטה על צפון עיראק ועל מזרח סוריה, והצבא האמריקאי חזר. "מה היה קורה אילו"? שאלו אז את ביידן. הוא הודה ללא חשק שאולי כל זה היה יכול להימנע אילמלא הנסיגה (הפרטים מופיעים בביוגרפיה של ביידן מאת אוואן אוסנוס, Evan Osnos).

"אילו" במשוואה הזו כלל גם את סוריה. ב-2013 העולם כולו המתין בנשימה עצורה להתקפה אמריקאית מסיבית על משטר אסד, לאחר שהשתמש בגז רעיל נגד נתיניו. אבל אובמה וביידן הגיעו לבסוף להסדר מפוקפק, בחסות רוסיה, שחייב את אסד לוותר על הנשק הכימי.

זה היה אקורד הפתיחה של המטרייה הרוסית-איראנית, אשר נפרסה על ראשו של אסד מני אז, והפכה את סוריה לתחנת מעבר למשמרות המהפכה ולשדה אימונים בשביל החזבאללה. שאר המזרח התיכון התבונן באי-אמון בהתקפלותו של ממשל אובמה, הניד בראשו והסיק את המסקנות.

הימים הראשונים של נשיאות ביידן, ב-2021, עמדו בסימן החלטתו לסיים את "המלחמה הארורה הזו" גם באפגניסטן, ויהי מה. ה"מה" התפתח לאחת ההשפלות הגדולות ביותר בתולדות מדיניות החוץ של ארה"ב. הנשיא נשך את שפתיו. כששאלו אותו על ה"תוהו-ובוהו" של יציאת אפגניסטן הוא השיב ש"אין מנוס מתוהו-ובוהו". 

שער עיתון בדלאוור, 30.8.21: ביידן ממתין לארונות החיילים מאפגניסטן

הוא היה בהלם, כאשר 13 חיילים אמריקאים נהרגו בהתקפת התאבדות של דאע"ש על נמל התעופה של כאבול. הוא הופיע בשדה תעופה צבאי לא הרחק מוושינגטון, שאליו הוטסו ארונות האבץ של חללי כאבול. קרובי ההרוגים לא שמחו לראותו. אחד מהם, שדיבר אחר כך בגנותו, סיפר שהנשיא הוציא מארנקו את רשימת ההרוגים, ואמר: "זה כדי להזכיר לי את שמותיהם".

הוא הורה על הענשת המבצעים. כטב"ם אמריקאי נעץ טיל ברכב שהאמריקאים האמינו כי הוא נושא את המפגעים. התברר אחר כך, שהטיל חיסל משפחה אפגאנית שלמה, על ילדיה הקטנים.

בלי "מלחמות נצחיות"

הנשיא הזה, המסיים את נאומיו הפומביים במילים "יברך אלוהים את חיילינו", אינו רוצה לסיים את תקופת כהונתו (הראשונה, או האחרונה) בהצתת מלחמה במזרח התיכון. זה עניין אישי ופסיכולוגי, וזה כמובן גם עניין פוליטי בשנת בחירות.

אמריקאים מעולם לא אהבו מלחמות מעבר לים, תוצאת מורשת של בדלנות אינסטינקטיבית, שכיוונה את מדיניות החוץ של ארה"ב ב-150 השנה הראשונות של קיומה. עכשיו, ההסתייגות מ"מלחמות נצחיות" (כך הן מכונות) היא נחלת ימין ושמאל. העייפות מהן הייתה אחת הסיבות לעלייתו של דונלד טראמפ.

כנראה אין זה מקרה שטראמפ נמנע בימים האחרונים מלקרוא להענשת איראן. הוא חוזר ומזהיר בעצרות הבחירות שלו שג'ו ביידן מוביל את אמריקה אל "מלחמת עולם שלישית". טראמפ הוא אומנם האיש שהורה על חיסול הגנרל האיראני קאסם סוליימאני לפני ארבע שנים, אבל הוא גם האיש שביטל ברגע האחרון התקפת-גמול על הפלת כטב"ם אמריקאי באמצע 2019, לאחר ששמע כי 150 איראנים עומדים להיהרג בה.

החשק האמריקאי להילחם מעבר לים ידע עליות ומורדות מאז סוף מלחמת העולם השנייה. ארה"ב לחמה מאז חמש מלחמות גדולות, ומספר ניכר של מלחמות קטנות או מוגבלות.

ברירת המחדל של הציבור האמריקאי היא לשמור מרחק. משקלם של הניצים בפוליטיקה, דמוקרטים או רפובליקאים, פוחת והולך. סביר להניח שרוב האמריקאים יתמכו בהענשת איראן, כפי שהם תומכים בהענשת החות'ים (בסקר בשבוע שעבר). אבל ספק אם הם ירצו לראות צבא אמריקאי צועד ולוחם במזרח התיכון. 

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד