גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים כבר לא נדבקים למסך הטלוויזיה. האם זה סימן טוב?

הצפייה במהדורות החדשות בטלוויזיה זינקה מאז פרוץ המלחמה לשיאים שלא נראו שנים בישראל, אך בחודש האחרון נרשמת מגמת ירידה ● איך השתנה התפקיד הפסיכולוגי של התקשורת, עד כמה היא עדיין מגויסת, והאם יש סיכוי שהצופים יחזרו לשבת ארבע שעות מול המסך

מהדורות החדשות המרכזיות בערוצים 12, 13, 14 ו־11 / צילום: צילומי מסך
מהדורות החדשות המרכזיות בערוצים 12, 13, 14 ו־11 / צילום: צילומי מסך

מאז מתקפת החמאס על יישובי העוטף בדרום נצמדו הישראלים למסכי הטלוויזיה. נתוני הרייטינג זינקו, ונותרו גבוהים לאורך תקופה ארוכה מאוד. למעשה, כבר שנים לא נרשמו נתונים כאלה בישראל, ודאי לא מאז עלייתן של הרשתות החברתיות.

מסקר שפרסמה בשבוע שעבר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו עולה שערוצי הברודקאסט הם כלי התקשורת שנתפס האמין ביותר בעיני הישראלים בזמן המלחמה (61%), ובהתאמה, זהו אמצעי התקשורת הראשון שאליו הם פונים כדי להתעדכן במידע חדשותי (65%). וכך, מדיום שכבר הוספד, רשם בחודשים האחרונים פופולריות שיא בנסיבות עצובות.

 

אלא שצריכת החדשות המוגברת לא בהכרח מועילה מבחינה נפשית. במחקר חדש שערך בזמן המלחמה ד"ר גל יעבץ מאוניברסיטת בר אילן נבחנו המוטיבציות לצריכת חדשות. הבולטות מתוכן היו עדכוני חדשות, רצון להתעדכן בהנחיות, קשר לקהילה ותחושת ביטחון.

"מצאנו שבקרב שאנשים שצורכים חדשות כדי לקבל תחושת ביטחון, ככל שהם צפו יותר שעות ביום כך רמת החרדה הייתה גבוהה יותר. זה נכון לכל קצוות האוכלוסייה, ולא משנה אם הם מצביעי ימין או שמאל, גרים בצפון, בדרום או במרכז, דתיים או לא", מספר יעבץ. "בין אם זה סיבתי או נסיבתי, זה קשר לא בריא. במקום להתמלא בתחושת ביטחון הם חווים יותר חרדה, וזו לולאה אכזרית. לכן אי אפשר להחזיק אותה יותר מדי זמן".

התוצאה היא מגמת ירידה בנתוני הצפייה, אך ייתכן כי הדבר דווקא מלמד על "החלמה" טלוויזיונית.

ד''ר גל יעבץ / צילום: אוניברסיטת בר-אילן

התפקיד החדש

כדי לנתח את התהליך שעבר על מדורת השבט הישראלית, יש לחזור מעט אחורה. "בשנים האחרונות שמענו טענות על כך שהמדיום טלוויזיוני נדחק לשוליים, מאבד את מעמדו ותפקידו, לטובת האינטרנט והרשתות חברתיות", מזכיר ד"ר עמית קמה, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת.

"בתקשורת יש תיאוריה בשם 'שיחלוף': המדיום החדש לוקח חלק מהתפקידים של המדיום הישן. אבל המדיום הישן לא הולך לאיבוד. האינטרנט לא מצליח למלא את כל התפקידים שהטלוויזיה מילאה".

לפי ד"ר קמה, "המדיום הזה שהוספד, עדיין רלוונטי. הטלוויזיה הוכיחה שהיא יכולה למלא גם תפקידים חדשים, כמו מיידיות. ב־7 באוקטובר הוכח במובהק שהטלוויזיה לא מפגרת אחרי אתרי האינטרנט. לפעמים אפילו להפך, היא הצליחה להציג מידע ועדכונים לא פחות מהר מהם.

"לכולנו יש הרבה מאוד אפשרויות, ועדיין, הידיעה שאני צופה עם עוד מיליוני אנשים באותו התוכן ייצרה תחושה חזקה במיוחד. כשיש אירוע שמערער את היציבות שלנו, אני כצופה רוצה להרגיש שאני חלק מאיזה גוף, שאני לא לבד במערכת הזו".

ד''ר יובל קרניאל / צילום: עדי כהן צדק

ד"ר יובל קרניאל מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, מזכיר כי טרום המלחמה, ההתפוררות הישראלית וההפיכה המשטרית הביאו את התקשורת לשפל. "ופתאום היא תפסה תפקיד כפול: לא רק לספר לנו מה קורה, אלא גם לתת נחמה ולחזק. היא הייתה ראשונה שתפקדה, כשהמדינה כמעט קרסה. בזמן אמת הייתה תשובה לפחדים, וזה נמשך תקופה מאוד משמעותית: קיבלנו שם תשובות לחרדות שלנו.

"פתאום המלחמה החזירה את השידור החי. זה היה כמו אירועי ספורט, רוצים לדעת כמה־כמה בין שתי קבוצות, שלנו ושל החמאס".

התקשורת הפכה למאוד מגויסת.
"זה מה שהציבור רצה, וזה ניכר בשיעורי הצפייה. הצופים רצו לשמוע שאנחנו מנצחים, מכים ורומסים, ולא על הקשיים והמחדלים והירי הדו צדדי. התקשורת מאוד משרתת את הצבא. השידור נע בין שלושה צירים של צה"ל - צנזורה ('אם הם אישרו, אז זה בסדר לשדר'), דובר צה"ל (בלי כמעט לבקר או לאתגר) ופיקוד העורף (המסבירים עדיין יושבים באולפנים). גם הכתבים הצבאיים הם סוג של חיילים מגויסים שנכנסים עם הצבא לעזה - והציבור אוהב את זה".

תשישות מדיה

ניתן לבחון את הנושא דרך הרייטינג של מהדורות החדשות המרכזיות. אם בשבועות הראשונים הרייטינג המצרפי שלהן בערוצים 12,13,14 ו־11 עמד על כ־50%, כעת כבר מדובר בכ־40%. בהמחשה ספציפית יותר, בערב הראשון למלחמה רייטינג מהדורת קשת 12 עמד על 30%, ואילו בתחילת ינואר כבר נרשם ערב עם 14.4% - כמעט כמו טרום המלחמה.

גם אורך המהדורות השתנה עם השחיקה בצפייה. בחודש הראשון הן נמשכו עד שתיים בלילה, אחר כך הן ירדו ל־23:00, וכעת הן מסתיימות ב־21:30 כפי שהיה בשגרה. עם זאת, בכל אירוע משמעותי הרייטינג עולה, כמו בירי הטילים למרכז הארץ בערב השנה האזרחית החדשה, בראיונות עם חטופים שחזרו מהשבי, או הפציעה של הזמר עידן עמדי השבוע (בזמן הכתבה עליו בקשת 12 נמדדו 25% רייטינג).

הנתונים של ד"ר יעבץ מצביעים על כך שבששת השבועות הראשונים של המלחמה, מחצית מהציבור צרכו 3.5 שעות חדשות, ושליש צרכו 4 שעות ביום. "וזה רק מה שזוכרים בפועל, אבל יש גם ווטסאפ וטלגרם ורשתות חברתיות. כלומר בעצם היו מחוברים כל היום", הוא מחדד.

"זה הוביל לתופעה של תשישות מדיה. אנשים כל כך מוצפים, שהם כבר לא יכולים להיות מעודכנים, זו מעמסה קוגניטיבית שמתישה פיזית. למה הרשתות החברתיות לא מתישות ככה? כי הן מתקשרות אצלנו לדברים אחרים, יומיומיים יותר. טלוויזיה זו כבר צריכה אקטיבית, ואז אתה שחוק כאילו אתה עובד בזה.

"זו חרב פיפיות: מצד אחד הצורך להתנתק כדי להחזיר את השליטה לחיים שלנו ולדאוג לבריאות הנפשית. מצד שני, העובדה שאנשים החליפו דיסקט גורמת לכך שלא מספיק מדברים על החטופים והחטופות".

"הרייטינג מלמד אותנו על תופעה מאוד עצובה: השגרה של המלחמה", מחדד ד"ר קמה. "ברגע שתופעה הופכת לחלק מהיומיום שלנו, זה כבר לא מעניין אותנו. אז בסדר, נפל עוד טיל, ויש פצצות. זה כמו שיכתבו בעיתון שהשמש זרחה בבוקר. השגרנו את המלחמה".

"זה דבר בריא", אומר קרניאל. "המשק צריך לחזור לפעול, וגם התקשורת חוזרת לשגרה. אני מקווה שילמדו את הלקח ולא יתנו יותר במה לקיצוניים, להסתה ולשקרים. צריך להיות יותר מחויבים לתפקידים המסורתיים של התקשורת".

האם האדרנלין יחזור

החזית הצפונית מול החיזבאללה בלבנון עדיין לא מוגדרת כמלחמה, אבל אם זה יקרה, האם כולנו שוב נידבק למסך? "האדרנלין יתחיל לעבוד, ויוביל אותנו בחזרה לחדשות", אומר יעבץ.

"לצד השחרור של חיילי המילואים רואים שחרור של הציבור בעורף", מציין קרניאל. "קודם לא היה מוסרי לעשות דברים אחרים, היום הצופים משתחררים לקומדיה. אבל אם חלילה טילים יחזרו ליפול והחרדה תעלה, נחזור לחירום גם בצפייה".

עוד כתבות

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל