"אני אומר בפשטות: ההיסטוריה של המין האנושי החלה שלב חדש בהתפתחות שלה" - כך טען חוקר העתידים פרופ' דוד פסיג בהרצאתו במהלך ועידת ישראל לעסקים של גלובס. פסיג הסביר כיצד הגלובליזציה שנוצרה ב־80 השנים האחרונות תתפרק בעשור הקרוב, וייווצר סדר עולמי חדש. במצב העתידי, הוא אמר, ישראל תהיה חייבת לבחור בצד של האמריקאים: "אין סיכוי שנוכל לעמוד בציר אחר מזה שארה"ב מנהלת".

● ועידת ישראל | יו״ר בנק הפועלים ראובן קרופיק: "הממשלה צריכה להקפיד על שיקולים כלכליים אובייקטיבים ותואמי מציאות"
● ועידת ישראל | הנגיד קורא לבצע שינויים בתקציב ועוקץ את שר האוצר: "השווקים מסתכלים עלינו, הם רוצים לראות אחריות"
● ועידת ישראל | מנכ"ל הפניקס, אייל בן סימון: "כלכלה חזקה תלויה בשיתוף עמוק יותר של המגזר העסקי בכל שלבי ההחלטות"

בתחילת דבריו הסביר פסיג כי ב־80 השנים האחרונות היה העולם בשלב שהוא מכנה "ניסוי". "לאורך אלפי שנים היצור האנושי התהלך בתחושה שכשיש למישהו משאב, דבר כלשהו - הוא חסר את אותו משאב, והוא חיפש בין בכוח ובין בתחבולה, לקבל את מה שלשני יש. לפרדיגמה הזו קראנו 'יש ואין'".

כך, הוא הסביר, המין האנושי התחרה על מנת שיהיה לו ולצאציו את הדבר הטוב ביותר האפשרי. "קבוצה אחת התגברה על אחרת - שחטה, רצחה, אנסה, גנבה והתעשרה. לא לקח הרבה זמן עד שהקבוצה שנוצחה צברה כוח, כלים ותחבולות חדשות, והיא קמה על הקבוצה שניצחה אותה קודם לכן. אלפי שנים אפשר לראות את המודל הזה. הדוגמה האחרונה היא כמובן מלחמת העולם השנייה", המשיך פסיג, "אחרי המלחמה, קמו הוגים ואמרו 'חייבים לנסות ולהפסיק את מעגל הדמים', ובאו עם רעיון שהיה נאיבי קצת: בוא נגרום למנוצח לחוש שהוא לא נוצח. איך עושים את זה? עוזרים לו. מביאים לו משאבים ואפשרויות ותומכים בצמיחתו".

היווצרות הגלובליזציה

פסיג אמר כי הרעיון היה שהתחרות הזו שאפיינה את המין האנושי לאורך אלפי שנים תפסיק, או תזכה לעצימות נמוכה. "כל זה נבע מכך שהקונספציה הייתה שעיקר העיקרים שגרם למלחמות זו התחרות למשאבים. היום אנחנו מתחילים להבין שזו הייתה קונספציה חד־ממדית שגורמת למין האנושי להיות כל הזמן במאבקים, ומאבקים אכזריים".

ההוגים אמרו: 'אנחנו חייבים להפסיק את המצב הזה. איך עושים את זה? בונים פלטפורמה: מוסדות בינלאומיים, הסכמי סחר, רשויות שדרכם אפשר לסדר אי־הבנות, וכולם מרוויחים", הסביר. "לזה קראנו גלובליזציה".

כדי לייצר את הפלטפורמה הזו, הסביר פסיג, היה צריך מישהו שינהל אותה, והמישהו הזה היה האמריקאים. "הם בנו את הפלטפורמה הזו - והיום אנחנו מתחילים לראות איך היא קורסת", הסביר. לדבריו, הפלטפורמה הזו הביאה את המדינות המתפתחות לרמת חיים גבוהה. "כולם הרגישו בני חורין למכור ולקנות כמעט מכל אחד בכדור הארץ, ולא לחשוב אם יש לך או אין לך - כי בהסכמים אתה יכול לקבל כל מה שאתה רוצה - החל מנפט וגז, וכלה בחיטה ושעורה".

אלא שאז, הוא הסביר, קרסה ברית המועצות. לקריסה הקולוסאלית הזו היו השלכות מרחיקות לכת. האמריקאים ציפו שמדינות אחרות ישקיעו גם כן ב"פלטפורמה" שהם יצרו - אלא שלא רק שזה לא קרה - קמו להם מתחרים. "כנראה ייקח לזה עוד עשור לקרוס, ויהיה צורך בפרדיגמה חדשה לחלוטין של גלובליזציה. איזו? עניין מסובך מאוד לחשוב בנקודת הזמן הזו. אבל יש כבר כאלה שהתחילו לחשוב איך לשפר".

לדברי פסיג, העולם נכנס כרגע לשלב של נסיגה מהגלובליזציה ושיבה להתארגנות בצירים. "כל מדינה התחילה להבין שהיא צריכה לדאוג לצריכה שלה, לביטחון התזונתי שלה, לביטחון האנרגטי שלה - כי במצבי משבר אף אחד לא מבטיח לך שום דבר, אפילו אם חתמת על הסכם". את הדבר הזה, הוא אמר, אפשר היה לראות היטב בפלישה הרוסית לאוקראינה.

המטרייה האמריקאית

פסיג מראה כי את אותה תנועה ניתן לראות גם באזור שלנו: חזרה להלך הרוח של טרום מלחמת העולם השנייה. "אנחנו מתארגנים לוקאלית, בצירים, וזה מה שרואים היום: חלק מהציר שמתארגן זה כמובן המזרח תיכון, וכולנו יכולים רק לחבר את הנקודות ולהבין שחלק ממה שהתרחש ב־7 באוקטובר זה ניסיון של ציר אחד לפגוע בציר השני".

איזה סוג של גלובלזציה חדשה נראה בעתיד? לפי פסיג, קשה לדעת. "בספרות כרגע יש כל מיני רעיונות. החל ממעצמות חדשות שקמות, שבפעם הראשונה בהיסטוריה יהיו כאלה שמרבית האוכלוסיה שלהן ענייה. אנחנו נמצאים בנקודת זמן כאוטית בהיסטוריה. מי שיהיו לו רעיונות, או יוכל להתארגן טוב יותר, יש לו סיכוי טוב יותר לעבור את תקופות הביניים שלנו".

במענה לשאלה שהעלה כתב גלובס באירופה, אסף אוני - היכן תתייצב ישראל בעיצוב החדש של הגושים - אמר פסיג חד־משמעית: "אנחנו בכל מקרה נהיה חלק מהמטרייה האמריקאית. כשצירים מתארגנים אתה לחייב לקבל החלטה איפה אתה עומד. אין סיכוי שנוכל לעמוד בציר אחר מהציר שארה"ב מנהלת". זו לא שאלה של אינטרס, הוא אמר: "אין לנו ברירה. אנחנו קטנים. אנחנו לא מי יודע מה אפילו שאנחנו חושבים את עצמנו למעצמה אזורית. זה לא בסדרי הגודל שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעזוב את הציר של המערב או של ארה"ב".

לטענת פסיג, המערכה הנוכחית מדגישה את החשיבות של משטרים דמוקרטיים, ואת היתרון שלהם על משטרים סמכותניים. "למשטרים הסמכותניים יש חיסרון אחד גדול שבא לידי ביטוי בצורה משמעותית כשיש משברים", הוא אמר. "החיסרון הוא שהאזרחים במדינות האלה מרגישים נתינים של הצבא והממשלה שלהם, וכשאתה נתין, ברגע של משבר אתה לא בא לעזרת הצבא והממשל שלך, והמערכות קורסות. במדינות דמוקרטיות האזרח מרגיש שהצבא והממשל פועלים עבורו - והוא קם ומציל את הצבא והממשל שלו, וזה היתרון הכי גדול שיש בדמוקרטיות". לדברי פסיג, אירועי ה־7 באוקטובר וכל מה שקורה מאז הם ניסיון לקעקע את היתרון הזה של המשטרים הדמוקרטיים, "של האמון שבין האזרח למשטר".

כאשר נשאל בהמשך אם הדת תמשיך להתחזק באופן גלובלי או שהחילוניות דווקא תגבר - תשובתו של פסיג מורכבת. "אנחנו עוברים עוד נקודת מעבר בהיסטוריה שבה האמון הטוטאלי שנתנו בטכנולוגיה ובמדע אחרי מלחמת העולם השנייה במשבר. מסתבר שמדע וטכנולוגיה לא יפתרו את בעיות המין האנושי, ולכן אנחנו במשבר. על הרקע הזה, מחקרים מראים שדתות הולכות ומתחזקות, וזה מה שנראה בעתיד הקרוב".

האם ישראל תהיה דתית או חילונית? לטענת פסיג, מחקרים מראים שהקבוצה שהכי מתחזקת בישראל היום היא המסורתיים: "החילוניות הקיצונית הופכת להיות מאוד ווקאלית - אבל פחות במספרים. הקבוצות החרדיות והדתיות הקיצוניות מאוד ווקאליות גם כן - אבל במספרים קטנים". הציבור המסורתי מנגד - גדל. לדבריו, "הפוליטיקאי שיציע הנהגה והגות לקבוצה המסורתית יגרוף אלקטורט משמעותי".

***גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים נערכת בשיתוף בנק הפועלים והפניקס, בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI, סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות