הארי קולבורן והדובה וויני, 1914. הפכה לאטרקציה המרכזית של גן החיות / צילום: ויקיפדיה
אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "בעלי חיים" הוא כותב על התנהגותם של חיות
אוגוסט 1914, ראשית מלחמת העולם הראשונה. הארי קולבורן (1887-1947) וטרינר ממוצא בריטי מוויניפג, בירת פרובינציית מניטובה שבקנדה, גויס לשירות צבאי. בזמן שהיה בדרכו לואלקרטייר בקוויבק כדי להסתפח לחיל הווטרינרי של הצבא הקנדי, פגש קולבורן בתחנת רכבת בווייט ריבר באונטריו צייד שהציע לו לקנות גורת דוב שחורה. שמו של אותו צייד, שככל הנראה גם אילף את הדובה מיומה הראשון, אינו מתועד.
● חתול הרחוב שהפך לגיבור הצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה
● בזכות הסוס שלו, החייל האנגלי הזה הפך לאחד מגיבורי מלחמת העולם הראשונה
קולבורן רכש אותה תמורת 20 דולר וקרא לה "וויני", על שם עירו, ולקח אותה עימו למישור סולסברי באנגליה, שם הפכה לקמע של "פורט גארי הורס", גדוד מילואים של הצבא הקנדי, אליו סופח כווטרינר.
על פי היומנים שכתב קולבורן בזמן המלחמה, בדצמבר 1914, נקרא לחזית בצרפת. הוא צירף אליו את הדובה, אלא שכעבור ארבעה חודשים הוא הבין שזה לא המקום המתאים לה, והעביר אותה לגן החיות של לונדון. הוא סיכם עם הבעלים שבתום המלחמה הוא יאסוף אותה ויחד הם ישובו לקנדה, שם תיכנן לשכן אותה בגן החיות בפארק אסיניבוין בוויניפג. ב-1918, עם סיום המלחמה, קולבורן חזר לשם כדי לקחת את וויני, אבל היא הייתה כבר בוגרת וגן החיות הפך לביתה.
הדובה, שגדלה בחברת אנשים, הייתה ידועה באופייה העדין והידידותי. היא הפכה לאטרקציה המרכזית של גן החיות ולמושא אהבתם של ילדים רבים. הם הביאו לה מתנות, האכילו אותה בפירות ודגים, ליטפו אותה וסירקו את פרוותה. וויני הדובה חיה בגן החיות מ-1915 ועד מותה ב-1934. את הגולגולת שלה שמרו ב"האנטריאן", מוזיאון לונדוני המתעד את תולדות האנטומיה האנושית, והיא הוצגה לציבור לראשונה ב-2015.
שלטים ופסלים ברחבי העולם
הדובה הונצחה בשלטים ופסלים ברחבי העולם. ב-1919 גן החיות של לונדון הקים שלט עליו נכתב כי קולבורן תרם למקום את וויני. ב-1981 האמנית הבריטית לורן מק'קין תרמה לו את פסל שיצרה בדמות גור דובים. בפארק אסיניבוין בוויניפג ניצב כיום פסל ברונזה של וויני וקולבורן אוחזים ידיים שיצר האמן וויליאם אפ. הפארק הקנדי כולל גם תערוכה קבע המציגה "חפצים, ארכיונים, ספרים ויצירות אמנות" ש"חושפים את ההיסטוריה והזהויות המרובות של פו הדוב". ב-1997, עיריית ווייט ריבר באונטריו, היכן שקולבורן פגש לראשונה את וויני, תרמה אף היא שלט לגן החיות הלונדוני.
מערכת יחסים המושתת על נאמנות והדדיות
אחד מהילדים הבריטים שהוקסם מוויני הדובה היה כריסטופר רובין (1920-1996), בנו היחיד של סופר הילדים הבריטי א.א. מילן, קיצור שמו של אלן אלכנסדר מילן (1982-1956). הילד נהג לבקר אותה לעיתים קרובות, ועד כדי כך אהב אותה שהוא קרא לדובי שלו "וויני". כריסטופר והדובי היו בלתי נפרדים: הם שיחקו ביער דמיוני ושוחחו זה עם זה, וככל שנוספו צעצועים נוספים לחדרו, כך שולבו גיבורים חדשים בשיחותיו.
על בסיס השיחות אלה, האב כתב את "סיפורי פו הדוב" (שבמקור נקראו: "וויני הפו"), המתרחשים ביער אשדאון במזרח סאסקס באנגליה, הסמוך לחוות קוצ'פורד, שם התגוררה משפחת מילן.
ביער מקיימים כריסטופר רובין, פו הדוב, החזרזיר, הארנב, איה, קנגה, רו, נמיר והינשוף מערכת יחסים מיוחדת המושתת על חברות, נאמנות והדדיות. לכל חיה אופי ודפוסי התנהגות משלה, אך הן מצליחות לחיות יחדיו בהרמוניה. כל אחת מהן יודעת כי אם תיקלע לצרה, היא תוכל לסמוך על חבריה שיסייעו לה.
מאז שיצא לאור ב-1926, ספרו של מילן מכר כ-50 מיליון עותקים ותורגם ל-50 שפות, ונחשב לאחד הכותרים הרווחיים בכל הזמנים.
סיפורה של הדובה עמד גם במרכז סרט טלוויזיה אמריקאי מ-2004 שביים ג'ון קנת האריסון, "דובה ושמה וויני" שמו, בכיכובו של מייקל פסבנדר בתפקיד הארי קולבורן ולצידו דוב במשקל 450 קילו בתפקיד וויני.
ב-2011, סופרת תושבת וויניפג בשם M.A. Appleby, שאביה היה החבר של בנו של קולבורן, כתבה ספר ילדים על חייה של הדובה, בשם "וויני הדובה".
נינתו של קולבורן, לינדזי מאטיק, כתבה גם היא שני ספרי ילדים על הדובה וויני: "לחפש את וויני" (2015) ו"המלחמה הגדולה של וויני" (2019). ספרה הראשון זכה ב-2016 במדליית קולדקוט, פרס ספרותי אמריקאי יוקרתי, בקטגוריית הספר המאויר הטוב ביותר.
