גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלית שקיבלה אישור FDA, וענקית התרופות סאנופי בבעיה

המשרד הממונה על ההגבלים העסקיים בארה"ב לא איפשר לתאגיד התרופות סאנופי לרכוש זכויות לפיתוח ושיווק תרופה למחלה נדירה בשם "פומפה" מחברה אמריקאית ● נחתם הסכם בין חברת תרופות ישראלית ואמריקאית לצורך פיתוח משותף של טיפול גני במחלות רשתית העין ● בלקין ויז'ן, המפתחת מכשיר לטיפול בגלאוקומה, הודיעה על קבלת אישור שיווק בארה"ב ● השבוע בביומד

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילום: AP, shutterstock)
חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילום: AP, shutterstock)

שוק הביומד העולמי קיבל בשבוע שעבר בהפתעה רבה את ההודעה של ה-FTC, המשרד הממונה בין היתר על ההגבלים העסקיים בארה"ב, על פיו הוא פוסל את תאגיד התרופות סאנופי , מרכישת זכויות לפיתוח ושיווק תרופה למחלה נדירה בשם פומפה (Pompe), מחברת ביומד צעירה בשם Maze Therapeutics האמריקאית. 

חברת הביומד שהודיעה על פיטורים של 200 מעובדיה 
לראשונה בעולם: אושרה תרופה מבוססת עריכה גנטית, ויש לה קשר ישראלי

תפקיד רשות ההגבלים הוא למנוע רכישות שיהפכו את הרוכשת למונופול בתחומה. בעבר היא עצרה מיזוגים בין חברות תרופות גדולות, או חייבה את חברות התרופות למכור חלק מן הפעילות שלהן כתנאי לביצוע המיזוג, כדי שהתחרות בשוק תישמר. במקרה הזה, ה- FTC טענה כי באמצעות הרכישה, סאנופי עלולה למנוע תחרות ספציפית בשוק הטיפול במחלת פומפה. סאנופי שולטת היום בשוק זה, אם כי דווקא לאחרונה הגיעה לשוק תחרות חלקית למוצר שלה, מחברת Amicus.

אלא שכאשר מדובר במחלה נדירה, זה כלל לא נדיר שישנה מתחרה אחת בשוק, אשר יש לה את היכולת המוכחת לפתח, לבדוק וגם לשווק תרופות נוספות בתחום הזה, ולכן היא השותפה הטבעית של חברת ביומד המפתחת תרופה באותו התחום.

לחברות הביומד הצעירות המגובות בדרך כלל בהון סיכון, קשה להתקדם בלי להוציא לפחות חלק מן הנכסים שלהן לפיתוח משותף עם חברות גדולות. בתקופה בה הנפקות בבורסה כמעט לא קיימות, וקרנות הון הסיכון נזהרות בהשקעותיהן, החשיבות של עסקאות פיתוח משותף כאלה עולה עוד יותר, ועבור חברות מסוימות, הן מהוות את הדרך היחידה הלאה. מחברת מייז נמסר כי זו הפעם הראשונה שה-FTC עוצרת עסקה בשלב מוקדם כל כך.

סאנופי הייתה אמורה לרכוש את התרופה, הנמצאת בשלב I של הניסויים הקליניים, תמורת 150 מיליון דולר כמקדמה, ועד 600 מיליון דולר נוספים בתשלומי אבני דרך וכן תמלוגים. ב-11.12.2023, הודיעה ה-FTC כי היא עוצרת את העסקה ותוך ימים ספורים סאנופי הודיעה כי היא מעדיפה לסגת כליל מן העסקה מאשר לערער על ההחלטה - לדבריה, מדובר בכאב ראש גדול מידי.

למזלה של מייז היא גייסה 190 מיליון דולר בתחילת השנה, וכעת היא בוחנת אפשרויות נוספות.

שוק הביומד מנסה להבין כעת, האם כעת כל עסקת מסחור תרופות בין מובילת שוק לבין חברת ביומד קטנה, תיחשב להפרת הגבלים? אם כן, מה רמת המונופול אשר החל ממנה חברה גדולה לא תוכל לעבות את הצנרת שלה באותו התחום? הרי בכל זאת לסאנופי ישנה תחרות מסויימת מצד אמיקוס. אולי זה תלוי גם במחיר שהחברה גובה עבור התרופה הנוכחית שלה?

או שאולי, אומרים בשוק, היה משהו מיוחד בעסקה הזו שגרם ל-FTC לחשוב שסאנופי יוצאת אליה כדי לדכא תחרות? למשל האם סאנופי כללה בחוזה העסקה, שאיננו גלוי לציבור, סעיף אשר מקל עליה "לחסל" את המוצר החדש, וכך להמשיך לשלוט בשוק עם המוצר שלה, שמחירו יישאר גבוה בהתאם? האם סאנופי החליטה כל כך מהר לוותר על המאבק המשפטי, משום שידעה שיש בחוזה משהו שיכול להסגיר אותה?

ומאידך, אם היה כזה סעיף, כנראה הוא לא היה מאוד ברור ל-Maze , שכן ההסכם שהיא חתמה מניב לה את רוב הערך אם המוצר מגיע לשוק.

מה-FTC נמסר כי: "ההחלטה של סאנופי לא להמשיך בעסקה היא ניצחון עבור ה-FTC ועבור החולים. העסקה הזו הייתה מאפשרת לסאנופי להמשיך להיות מונופול תוך סילוק התחרות המועטה, ובכך הייתה מפחיתה את החדשנות ומאפשרת לחברה להמשיך לגבות מעל 750 אלף דולר עבור טיפול שנתי במחלת פומפה. כעת שתי החברות יכולות להמשיך להתחרות, ובעתיד להציע לחברות טיפול יותר טוב במחירים יותר משתלמים".

אלא שכדי שזה יקרה, מישהו אחר צריך לממן את הפיתוח של המוצר על ידי Maze, אם קרנות הון הסיכון העומדות מאחוריה, או חברת תרופות אחרת. ומאידך ייתכן שחברות ביוטק יזהרו מפיתוח של תרופות נדירות, אם יש להן רק רוכש פוטנציאלי אחד, וזה לא יהיה כל כך טוב למטופלים.

עסקה לחברת אברדס עם Kriya

רגע לפני אירועי ה-7.10, חתמה חברת Everads Therapy הישראלית על הסכם עם חברת Kriya Therapeutics האמריקאית, לפיתוח משותף של טיפול גני במחלות רשתית העין, בשילוב מערכת הולכת התרופות של אברדס. כעת חושפות החברות את ההסכם.

Kriya מפתחת תרופות גנטיות למחלות עיניים, וכן מחלות נוירולוגיות ומטבוליות. עד היום גייסה החברה כ-600 מיליון דולר. מנכ"ל החברה הוא שנקר רמסוואמי, אחיו הצעיר של וויווק רמסוואמי, יזם הביוטק אשר מתחרה על מועמדות לנשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הרפובליקנית. האחים רמסוואמי עבדו יחד במספר חברות בעבר.

אברדס, הוקמה ב-2017 כאשר התפצלה מ-DALI Medical Devices, חברה המתמחה בפיתוח של טכנולוגיות להזרקת תרופות, ונוסדה במסגרת החממה של קבוצת רד בישראל. הרישיון לטכנולוגיות של החברה התקבל מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר.

במסגרת העסקה Kriya תקבל בלעדיות על השימוש במערכת ההולכה של אברדס לתרופות גנטיות מסוימות המיועדות לרשתית. אברדס קיבלה תשלום מיידי שהיקפו לא פורסם ותקבל בהמשך, במקרה של הצלה, תשלומים מבוססי עמידה באבני דרך ותמלוגים. 

לדברי מנכ"ל ויו"ר אברדס, משה וויינשטיין, ההסכם נחתם אחרי שיתוף־פעולה מחקר במשך שנה, במסגרתו נבחנה מערכת ההולכה במודלי חיה.

ויינשטיין: "המוצר שלנו אמור להחליף את הטיפול הקיים הכרוך בזריקות שבועיות לעין, בטיפול שניתן פעם בשלושה עד שישה חודשים, ובמקרה של טיפול גנטי כמו של Kriya, אולי זה אפילו יהיה לכל החיים".

לאברדס מספר הסכמי פיתוח תרופות נוספים, כולל הסכם עם תאגיד פיתוח תרופות גדול, עליו הודיעה ב-2020.

אישור FDA למכשיר הגלאוקומה של בל'ין ויז'ן

חברת בלקין ויז'ן המפתחת מכשיר מבוסס לייזר לטיפול בגלאוקומה, הודיעה על קבלת אישור שיווק למכשיר בארה"ב. עד היום היה המוצר מאושר לשיווק באירופה, והחברה החלה לרשום ממנו הכנסות ראשונות. בלקין ויז'ן מוחזקת ב-4% על ידי חברת ביולייט  הנסחרת בתל אביב לפי שווי של 23 מיליון שקל. בעקבות ההודעה בשבוע שעבר, עלתה מניית ביולייט 15%.

בלקין ויז'ן הוקמה ב-2013 תחת השם בלקין לייזר, על ידי רופא העיניים פרופ' מיכאל בלקין, כדי להציע לייזר לטיפול גלאוקומה שהוא פשוט יותר לשימוש ולכן יכול להיות נגיש למספר רב יותר של רופאי עיניים, ובעקבות זאת ליותר מטופלים. בפברואר השנה גייסה החברה 12.3 מיליון דולר. עד אז גייסה כ-40 מיליון דולר, וקיבלה גם מענק של 17.5 מיליון דולר מן האיחוד האירופי. מנכ"לית החברה היא דריה למאן בלומנטל.

חברת ביולייט מחזיקה במספר חברות מתחום רפואת העיניים. האחזקות הגדולות שלה הן בחברות Diagnostear, המפתחת בדיקות למחלות עיניים, בין היתר בדיקה לתסמונת העין היבשה, המאושרת לשיווק באירופה. החברה התקשרה ביוני בהסכם למיזוג הפוך ורישום מניות החברה הממוזגת בבורסה של קנדה לפי שווי של 33.5 מיליון דולר. ביולייט טרם דיווחה על התקדמות בעסקה זו מאז חתימת ההסכם. 

חברת ליפיקר שפיתחה אמולסיות כטיפות עיניים, נמצאת בתחילת במכירות באירופה של מוצר ויטמין די. ביולייט מחזיקה 94% בחברה זו. חברת Visci בה היא מחזיקה 88%, מפתחת שתל לשחרור מושהה ומבוקר של חומר פעיל לטיפול בגלאוקומה. מוצר זה נמצא לפני שלב הניסויים בבני אדם. חברת Peripherex בה היא מחזיקה 36%, עוסקת באבחון וניטר מרחוק של פגיעה בראייה ההיקפית דרך המחשב. למוצר זה אישור FDA. עוד היא מחזיקה 5% בסנאוקוליס, חברה שגם היא פיתחה מכשיר חדשני לניתוחי גלאוקומה, ויש לה הסכם שיווק עם ענקית רפואת העיניים בוש אנד לום. לביולייט מספר אחזקות נוספות. בקופתה 7.3 מיליון שקל. החברה מנוהלת על ידי יעקב מיכלין.

נכון לסוף 2022, העריכה החברה את שווי הנכסים שלה ב-150 מיליון שקל, משמעותית מעל לשוויה.

עוד כתבות

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

שוקלים לעבור למחשב אפל? הנה כמה דברים שכדאי לדעת

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

העליות בוול סטריט הזניקו את הטבת האופציות לעובדים בהייטק הישראלי לכ־2 מיליארד דולר

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

תחקירי שחיתויות ותרומות בקריפטו: האופוזיציה הרוסית נלחמת בפוטין בכל דרך

לפני כשלוש שנים הוציאה רוסיה מהחוק את הקרן למלחמה בשחיתות שהקים מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני בטענה שהיא קיצונית ● כיום פעיליה עובדים שעות נוספות ממדינות שונות בעולם, ומגיעים ל־17 מיליון צופים בחודש ● האם זה יעזור להם להחליש את פוטין, שהשיג 88% בבחירות האחרונות?

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"