גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדולר עשוי לאבד את מעמדו, ולכלכלת ארה"ב מצפה קטסטרופה

ארה"ב עומדת על שלוש רגליים - הדולר, הצי שלה והבריתות הבינלאומיות ● כעת ישראל היא המבחן הגדול של השמאל הדמוקרטי: אם אמריקה תנטוש אותה בשעתה הקשה, יהיה בכך סימן לעולם כולו כי אבן הדומינו הראשונה נפלה, וממילא האבן האחרונה בשרשרת, הדולר, תתקרב גם היא לאזור הסכנה בעתיד הלא רחוק

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן. מעמד הדולר מעניק לאמריקה יתרונות ביחב''ל / צילום: ap, Doug Mills
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן. מעמד הדולר מעניק לאמריקה יתרונות ביחב''ל / צילום: ap, Doug Mills

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com 

על שלושה דברים אמריקה עומדת. על הצי, על הבריתות הבינלאומיות ועל מעמד הדולר כמטבע הרזרבה העולמי. ושני האחרונים אינם אלא תוצאה של הראשון. את הקשר ניתן ללמוד היטב מההיסטוריה הקרובה. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־1914 היתה בריטניה בעלת הצי ששלט בימים, והמטבע שלה, הליש"ט, היה הפופולרי בעולם. בסוף המאה ה־19 יותר מ־60% מהסחר העולמי נעשה בלירות שטרלינג ולונדון היתה המרכז הפיננסי העולמי, כמו גם מרכז שווקי הסחורות והביטוחים העולמי. התקופה שבין 1815 ל־1914 כונתה "המאה האימפריאלית": האימפריה הבריטית השתרעה על כ־24% משטח הקרקע בעולם, וחוקיה שלטו על 23% מאוכלוסייתו. בשיאה היתה האימפריה הכוח העולמי המרכזי - פיננסית, צבאית וחברתית - ו"השמש מעולם לא שקעה עליה".

מנהלי חברת הטכנולוגיה שמחקה כ-15 מיליארד דולר מהשווי מדברים
צבי סטפק מגלה: כך השקעתי במשברים קודמים. ולמה הפעם מומלץ לפעול ההפך
אחרי שהציגה שיא ברווחים: החברה שתמכור מל"טים מתאבדים בחצי מיליארד שקל 

מאחורי הזינוק הזה במעמדה של בריטניה עמדו הטכנולוגיה, הצי והארגון החברתי שלה. המהפכה התעשייתית, על המצאת מנוע הקיטור, החלה בבריטניה בתחילת המאה ה־19, והיא הביאה לגידול דרמטי בתוצר - וזה בתורו הביא לגידול עצום באוכלוסיה. בין 1700 ל־1890 גדלה אוכלוסיית בריטניה בפי ארבע לערך, ותוחלת החיים עלתה בכשליש, מ־35 ל־48 שנה. עד 1902 היתה האימפריה מחוברת ליחידה אחת באמצעות ספינות הקיטור החדישות שהחליפו את אוניות המפרש, ובזכות המצאת הטלגרף, שאיפשרה תקשורת מיידית תחת שליחים איטיים. הרכבות שאך הומצאו איפשרו שינוע מסעות גדולים למרחקים, והמיכון החקלאי איפשר לגדל הרבה יותר ולהפנות כוח אדם לכיוונים כלכליים חדשים. העולם השתנה מן הקצה אל הקצה.

בריטניה היא אי, מה שהקל מאד על הגנתה. והצי המפואר שלה, כלשון השיר, "שלט בגלים", מה שהבטיח שליטה על נתיבי הסחר העולמיים. המהפכות של המאה ה־19 הביאו אומנם לפריחה כלכלית גדולה, אך זו התרכזה בעיקר באירופה וארה"ב, ונפתח פער עצום בינן לשאר העולם. כך יחס התוצר לגולגולת בין בריטניה לסין עמד בשנת 1700 על 1:2 (לטובת בריטניה), ועד 1900 הוא קפץ ל־1:8. גידול דומה חל בתל"ג של גרמניה וצרפת. ביפן למשל גדל התל"ג לגולגולת בפחות מחצי מזה של גרמניה, וכ־28% מזה של ארה"ב. תופעה זו מכונה על ידי ההיסטוריונים הכלכליים כ"פיצול הגדול" (Great Divergence).

מעמדה זה של בריטניה והליש"ט השתנו באחת עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. מיד בתחילתה ירדה בריטניה מסטנדרט הזהב, כדי שתוכל להדפיס כסף למימון הצבא. הדפסת הכסף הביאה לאינפלציה, והזעזוע הזה בערך הליש"ט גרם לכך שבריטניה, כמו שאר מעצמות אירופה, שוב לא הצליחה לחזור לסטנדרט הזהב. האבדות הכבדות בחפירות החזית המערבית, שהשתרעה מחופי התעלה ועד שוויץ, וההוצאות הכלכליות העצומות של ארבע שנות מלחמה נוראית, זעזעו לא רק את הכלכלה, אלא גם את יסודות האימפריה והחברה הבריטית כולה.

בינתיים ארה"ב, שלא ירדה מסטנדרט הזהב, הצטרפה למלחמה בפועל רק בתחילת 1918, ממש לקראת סופה. הדולר צמוד הזהב והביטחון שהקנה המרחק מאירופה המקיזה את דמה, הביאו את עולם הפיננסים לעבור לניו יורק, שבתוך שנים בודדות החליפה את לונדון כמרכז הפיננסי העולמי. המאה האמריקאית החלה. מעמדה של אמריקה כאימפריה העולמית הפך רשמי בתום מלחמת העולם השנייה, עם ההרס של כל כלכלות אירופה, והסכמי ברטון וודס שהצמידו את כל מטבעות העולם לדולר בשערים קבועים, ואת הדולר לזהב במחיר קבוע של 35 דולר לאונקיה. "פקס אמריקנה" באה לעולם.

צוללת אמריקאית. הצי הגדול בעולם / צילום: Associated Press, Mass Communication Specialist 2nd Class Jermaine Ralliford

את האימפריה הפיזית החליפה מערכת בריתות

אמריקה אומנם לא כבשה טריטוריות ולא בנתה אימפריה השולטת על רבע מאוכלוסיית העולם, ועדיין יש דמיון רב בין בריטניה של שלהי המאה ה־19 לבין אמריקה של תחילת המאה ה־21. את האימפריה הפיזית החליפה מערכת בריתות ענפה ועמוקה, שקשרה את עתידן וביטחונן של בנות הברית יחדיו. הגדולה שבבריתות נוסדה בשנת 1949 לאחר מלחמת העולם השנייה, והיא ידועה בשמה ברית נאט"ו. זו ברית להגנה הדדית מפני צדדים שלישיים וכוללת היום 31 מדינות, 29 אירופיות פלוס ארה"ב וקנדה.

הסכמים דומים, או התחייבויות להגנה על שלמותן הטריטוריאלית, יש לארה"ב עם מדינות רבות נוספות. כולל הסכם שנחתם בשנת 1960 עם יפן והסכמים שנחתמו במשך השנים עם אוסטרליה, ניו זילנד, הפיליפנים, תאילנד, סינגפור ודרום קוריאה; בנוסף יש התחייבות נמשכת להבטיח את ריבונותה של טיוואן, אותה ראתה סין מאז ומתמיד כשטח ריבוני סיני. אחד ההסכמים המשמעותיים מכולם נערך בין ארה"ב וסעודיה בשנת 1974 והוא מכונה הסכם ה"פטרו דולר". במסגרתו התחייבה סעודיה כי מכירות נפט יעשו רק בדולרים אמריקאים בתמורה לסיוע והגנה ביטחונית ופוליטית מארה"ב.

המטבע מבטיח שלעולם לא תגיע לחדלות פירעון

כמו לבריטניה בזמנו, לארה"ב יש היום את הצי הגדול בעולם. נפח אוניות המלחמה של אמריקה גדול מזה של ציי 13 המדינות הבאות בגודלן יחדיו, 11 מהן בנות ברית של ארה"ב בעצמן. לצי האמריקאי 11 נושאות מטוסים משוכללות (לסין שתיים) עם תפוסה של פי שניים מכל שאר נושאות המטוסים בעולם גם יחד. כן יש לה 53 צוללות תקיפה ועליהן יותר ממחצית ארסנל הנשק הגרעיני של אמריקה.

כמו בריטניה בשעתה, גם באמריקה התחוללה ומתחוללת מהפכה טכנולוגית עצומה המצויה במידה רבה בשליטתה, היא מהפכת המידע, שעוברת עתה לשלב הבינה המלאכותית. מהפכה זו, ממש כמו המהפכה התעשייתית שקדמה לה, השפיעה רבות ועוד עתידה להשפיע על התפוקה של העולם כולו. העוצמה הזו ומערכת הבריתות הבינלאומיות, המחברות את היכולות הצבאיות, הטכנולוגיות והפיננסיות של אמריקה, העניקו לדולר את מעמדו כמטבע הרזרבה העולמי. אפילו היום, חרף כל הניסיונות להחלישו, הוא עדיין משמש בכ־60% מהטרנזאקציות המסחריות הבינ"ל בעולם (80% בניכוי אלה הפנימיות באירופה), 60% מההלוואות הבינלאומיות, וכ־60% מהרזרבות של הבנקים המרכזיים בעולם.

הדולר כמטבע הרזרבה מעניק לאמריקה יתרונות ענק. ראשית הוא מאפשר לאמריקה לקיים מאזן מסחרי שלילי זה שנים. הואיל וכולם מוכנים לקבל דולרים תמורת הסחורות שהם מייצרים, אמריקה יכולה להדפיס לעצמה עושר. זאת בדמות דולרים המוחלפים, על ידי שותפות הסחר, בסחורות ומוצרים. מתחילת המאה הזו עמד הגירעון במאזן המסחרי של ארה"ב בממוצע על כטריליון דולר לשנה, מתואם למדד. כל הטריליונים האלו מומנו מדולרים שיוצרו מהאוויר, דרך חוב. יתרון נוסף שמעניק לאמריקה מעמד המטבע הוא היכולת שלה "להדפיס" את חובותיה. העובדה שכל חובותיה של אמריקה נקובים בדולרים פירושו כי הממשלה הפדרלית לעולם לא תצטרך להגיע לחדלות פירעון על החוב הזה, שיכול להיות מודפס תיאורתית לאינסוף. היא גם לא תראה את החוב תופח נוכח שינויים בשווי הדולר, להפך. זאת בשונה ממדינות שחובותיהן נקובים במטבע זר. כך למשל טורקיה, ש־90 מחובותיה החיצוניים נקובים במטבע זר. זו ראתה נטל חוב זה מכפיל עצמו שוב ושוב במונחי תוצר מקומי, רק משום שהלירה הטורקית פוחתה כנגד הדולר ביותר מ־90% בעשור האחרון. מעמד זה של הדולר מעניק לאמריקה גם יתרונות בעולם הכוחות והיחסים הבינלאומיים.

הסכנות: גל אינפלציוני ופגיעה במעמד הפד

לאור כל אלה, אובדן מעמד הדולר יהיה לכלכלה האמריקאית לא פחות מקטסטרופה. ראשית הוא יביא לגל אינפלציוני חסר תקדים, שעה שטריליוני דולרים המסתובבים בעולם יחזרו לארה"ב, המקום העיקרי בו ניתן יהיה לקנות בדולרים הללו נכסים או מוצרים, ובעקבות כך יזניקו את המחירים כולם אל על. גם היעלמות היכולת להחליף דולרים המיוצרים מהאוויר בסחורה זולה מעבר לים תגרום לעליית מחירים נמשכת בשוק המקומי, בדיוק היפוכו של התהליך בעשורים האחרונים, שבהם ייצאה אמריקה את רוב האינפלציה שלה לחו"ל.

אם לא די בכך, אובדן מעמדן של הדולר יפגע אנושות במעמד הפדרל רזרב ויכולתו לנהל מדיניות מוניטרית מהסוג שהוא מנהל מאז 2008. בעיקר תיפגע יכולתו לבצע מניפולציות בשערי הריבית. בהיעדר יכולת לקבוע את הריבית על אפס לאורך שנים ארוכות, תינזק קשות גם היכולת של כל החייבים במשק, שסך חובותהם נושק ל־100 טריליון דולר, להתמיד בתשלומי הריבית על חובותיהם, שלא לומר מיחזורם.

אוקראינה מבחן הימין, ישראל מבחן השמאל

הפגיעה הקשה שתיגרם לאמריקה אם הדולר יאבד את מעמדו ברור ליריבותיה, ובעיקר לסין, לרוסיה, לאיראן ולבנות בריתן. אך יכולתן של אלה לעשות משהו בנדון מצומצמת ביותר, הואיל ואין בידן שום אלטרנטיבה מעשית לדולר. אך עם קצת מזל מבחינתם, אמריקה עצמה תוכל לעזור. הן מימין, האגף הטראמפיסטי של המפלגה הרפובליקנית, והן משמאל, האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, מבקשים לצמצם את נוכחותה של אמריקה בעולם.

עוד בשנים 2018-2019 החל טראמפ מתבטא מפורשות בעניין עזיבת ברית נאט"ו. יועצו לשעבר לביטחון לאומי ג'ון בולטון אף אמר לאחרונה כי בחירתו של טראמפ ב־2024 תביא קרוב לוודאי לעזיבה כזו. בינתיים עושים רבים מהרפובליקנים בקונגרס מאמצים לחבל בסיויע הצבאי לאוקראינה, הנלחמת על חייה.

באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית הדברים אינם נראים טוב בהרבה. אל הקולות הקוראים מזה שנים לצמצם משמעותית את תקציב הביטחון האמריקאי, הצטרפה קריאה דרמטית למה שהוא דה־פקטו נטישת ישראל בשעתה הקשה. כך למשל ארגון בשם "הדמוקרטיים הסוציאליסטים של אמריקה", שחבריו פעילים במסגרת המפלגה הדמוקרטית, יצא בחריפות נגד ישראל ובהצהרות תמיכה בוטות בחמאס. האגף הקיצוני והקולני הזה, הזוכה לתמיכה גדולה אצל הצעירים, יושב על מגמה מדאיגה בת עשור וחצי של שינוי מתמשך במעמד ישראל בקרב בוחרי המפלגה. שינוי שהגיע לשיא לא מכבר, כאשר כמחצית מהנשאלים בסקר של תומכי המפלגה הדמוקרטית השיבו כי הם תומכים בפלסטינים ורק כ־40% בישראל.

אוקראינה היא המבחן הגדול של הימין הרפובליקני, וישראל היא המבחן הגדול של השמאל הדמוקרטי. אם כלשון שירו של ייטס "דברים מתפוררים, המרכז לא מצליח להחזיק מעמד" , ואמריקה תנטוש את בעלות ברית בשעתם הקשה - יהיה בכך סימן לעולם כולו כי האבן הראשונה בדומינו נפלה, וממילא האבן האחרונה בשרשרת, הדולר האמריקאי, ייכנס בעתיד הלא רחוק גם הוא לאזור הסכנה. אחרי הכל, ללא בריתות אמינות ובראשם צבאיות, אין פאקס אמריקנה, ובלא פאקס אמריקנה אין דולר כמטבע רזרבה עולמי, על כל המשתמע לכלכלת ארה"ב במישור הריבית, תחזוקת החוב והאינפלציה. הן טראמפ והן הפרוגרסיביים מבקשים לצמצם את התחייבויותיה הכספיות־ביטחוניות של אמריקה כדי לסייע לכאורה לכלכלתה. הם, יחד עם כולם, עשויים לגלות במחיר כבד כי ההיפך הוא הנכון. צבאה של אמריקה הוא יסוד כלכלתה.

עוד כתבות

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית