גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה האו"ם מוטה נגד ישראל באופן מובנה, ולמה היא נשארת שם?

אמירותיו של מזכ"ל האום גוטרש על אירועי ה־7 באוקטובר הרגיזו רבים והעלו שאלות לגבי טיב הארגון ● היחסים בין ישראל לאו"ם ידעו רגעים של פריחה, אבל בעיקר אתגרים ● ובכל זאת המומחים מדגישים: למען ההסברה, חשוב שישראל תישאר שם ● המשרוקית של גלובס

גלעד ארדן, שגריר ישראל באו''ם (ציוץ בטוויטר, 24.10.23) / צילום: שלומי יוסף
גלעד ארדן, שגריר ישראל באו''ם (ציוץ בטוויטר, 24.10.23) / צילום: שלומי יוסף

השבוע מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש העלה את חמתה של ישראל כשאמר שמעשי הטבח בעוטף עזה "לא קרו בוואקום", למרות שהבהיר שהכיבוש לא יכול להצדיק אותם. בתגובה לדברים, שר החוץ אלי כהן ביטל את פגישתו עם גוטרש. שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן אמר: "מזכ"ל שמחפש צידוק לטבח הנורא שבוצע בנו לא יכול להישאר בתפקידו". כמו כן, משרד החוץ עיכב ויזות לאנשי האו"ם שביקשו לבקר בעזה.

המקרה הזה הזכיר את היחסים הלא פשוטים בין ישראל לבין האו"ם. אז מה הביא אותם לנקודה הזו ומה יוצא לנו מהחברות בארגון הזה? ניסינו לברר.

המשרוקית | האם בג"ץ אילץ את הצבא לחשוף מידע שנוגע להפצצות בעזה?
המשרוקית | הפייקים על המלחמה בעזה שאיתם צריכה להתמודד ההסברה הישראלית
"ייבאנו אנטישמיות": המלחמה משנה את מדיניות ההגירה באירופה

יותר מורדות מעליות

במאמר שפרסם ד"ר ירון סלמן, מרצה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל, במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הוא מפרט את תולדות היחסים בין ישראל לאו"ם. אמנם לפי סלמן רוב השנים היחסים האלו ידעו בעיקר מורדות, אבל היו גם עליות. ההתחלה, למשל, הייתה לא רעה: "בתחילת הדרך, בסוף שנות ה־40, יחסי מדינת ישראל והאו"ם התאפיינו במגמות חיוביות", הוא כותב. ניתן למנות למשל את ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה ב־1947, את אימוץ אמנת האו"ם במגילת העצמאות, הצטרפותה של ישראל לארגון בסמוך להקמתה וגם את המדיניות של שר החוץ הראשון משה שרת בניסיון להפוך את המדינה הצעירה למקובלת במסדרונות האו"ם.

אבל, כפי שמראה סלמן, הדברים האלו לא החזיקו מעמד זמן רב, מכמה גורמים. חלקם היו קשורים במדיניות הישראלית: רה"מ הראשון דוד בן־גוריון היה מעוניין במדיניות לוחמנית כלפי ההתנהלות של שכנותיה של המדינה הצעירה כלפיה, בעוד שרת רצה להימנע מפעולות תגמול בשם הדיפלומטיה. "משפט שאפיין את הגישה של בן־גוריון הוא 'לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים'", אומרת לנו פרופ' גבריאלה שלו, שגרירת ישראל באו"ם בשנים 2008-2010. "שרת היה יונת שלום, שאמר שלולא האו"ם ישראל לא הייתה קמה מלכתחילה". המחלוקת בין השניים התחדדה עד שב־1956 הודח שרת על ידי בן גוריון, וכך החל עידן בו מדיניות החוץ הישראלית שמה פחות דגש על דיפלומטיה, ברוח הציטוט המיוחס לבן־גוריון "או"ם שמו"ם".

אבל היו גם גורמים הקשורים במגמות גלובליות: המלחמה הקרה הפכה את האו"ם בכלל ואת מועצת הביטחון בפרט לגוף קוטבי, באופן ששיקף את העוינות בין ארה"ב לברה"מ, כך שישראל התקשתה לתמרן ביניהן ולזכות בתמיכתן בקידום האינטרסים שלה באו"ם. בנוסף, בסוף שנות החמישים החלו להצטרף מדינות חדשות. "בתחילת הדרך רוב החברות באו"ם היו דמוקרטיות", אומר סלמן למשרוקית, "אבל עם השנים החלו להצטרף מדינות מגוונות: מוסלמיות, ערביות, אפריקאיות, לא דמוקרטיות, בלתי מזדהות, משוחררות ואוטוריטריות. זה הביא לכך שהדמוקרטיות הפכו למיעוט באו"ם, וגם לבידוד של ישראל בתוך הארגון". כחלק מכך, אומר סלמן, החל תהליך באו"ם של אימוץ הנרטיב הפלסטיני. שנות השבעים היו רצופות בהחלטות פרו־פלסטיניות, לצד ההחלטה האנטי־ישראלית שכנראה הייתה אחת מנקודות השפל ביחסי ישראל והאו"ם: החלטה 3379, שקבעה שציונות היא צורה של גזענות.

שיפור הגיע בשנות התשעים. "מסך הברזל נפל, ארה"ב הפכה להגמון בזירה הבינ"ל ונעשה ניסיון להגיע לפתרון כולל של הסכסוך הישראלי־ערבי, מה שהוביל לוועידת מדריד, ובהמשך גם להסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן", אומר סלמן. לכן, הוא אומר, לא מפליא שהחלטה 3379 בוטלה בתחילת שנות התשעים. נקודת תפנית נוספת הגיעה בשנת 2000, אז ישראל התקבלה לגוש "אירופה ומדינות אחרות" באו"ם, ובכך למעשה לראשונה היא הצטרפה לגוש של מדינות בארגון. "ישראל לא הייתה יכולה להצטרף לגוש של מדינות אסיה בגלל הבולטות של מדינות ערביות ומוסלמיות חברות הגוש, ובאירופה נטען שגיאוגרפית ישראל באסיה", ממשיך סלמן. על כל פנים, קבלתה אפשרה לקדם אג'נדה כחלק מגוש, במקום כמדינה בודדת.

 

היחסים היום

מאז שנות האלפיים ישראל נוקטת בגישה פחות לעומתית כלפי האו"ם ויותר פרו־אקטיבית. "ישראל פועלת כדי להציג את עצמה כישראל שמעבר לסכסוך", מסביר סלמן. "היא פועלת לעמידה ביעדי המילניום של האו"ם, למשל היא משגרת סיוע הומניטרי למדינות מתפתחות". עניין שישראל פחות מתגאה בו במסדרונות האו"ם הוא אספקת נשק (בעיקר נשק קל) למדינות מתפתחות שלא תמיד דוגלות בשמירת זכויות אדם. לדבר יש תמורה באו"ם, שכן מדינות כמו רואנדה ודרום סודאן מצביעות לטובת ישראל בעצרת הכללית. בנוסף, הגישה הפרו־אקטיבית של ישראל הראתה תוצאות, כדוגמת בחירתם של שלושה שגרירי ישראל באו"ם מאז 2005 לתפקיד סגן נשיא העצרת הכללית.

אבל למרות הגישה החיובית הזו, הגישה העוינת של האו"ם לא תמה. פרופ' שלו נזכרת בכהונתה: "כשהתחיל מבצע עופרת יצוקה, ואחריהם הגיעו דוח גולדסטון והמרמרה, כל סדר היום החיובי נדחק הצדה".

גם ההצבעות נגד ישראל לא הפסיקו. סלמן חקר ומצא שב־2018 התקבלו בעצרת 21 החלטות גינוי נגד ישראל, בעוד שנגד שאר מדינות העולם יחד התקבלו רק שש. ב־2019 היחס עמד על 18 החלטות נגד ישראל לעומת שבע החלטות נגד שאר העולם. "הקורא הביקורתי יוכל לומר שאלו החלטות סימבוליות בלבד בלי משמעות מעשית, וזה טכנית נכון", הוא אומר. "אבל לאורך זמן לא ניתן להתעלם מהאפקט המצטבר של עוצמת הסימבולי, בטח בעידן של תקשורת המונים, רשתות חברתיות ופייק ניוז. מדינות צריכות להתאים את עצמן לזירה הזו, שבה אין שום מגבלות על השחקנים ברשת".

סלמן מסביר שלא רק ישראל שינתה גישה בראשית שנות האלפיים, אלא גם הפלסטינים: "מתום עידן ערפאת הצד החילוני הפלסטיני ראה במאבק הצבאי כלי פחות דומיננטי, והחל לפעול בזירה הדיפלומטית ובכלל זה בזירת האו"ם. כעת הם מנהלים קמפיין כפול: גם נגטיבי, בדמות דה־לגיטימציה לישראל בניסיון להביא אותה למקום דומה לזה של דרא"פ בימי האפרטהייד, וגם פוזיטיבי, בדמות מאבק על ההכרה בזכות הפלסטינים לעצמאות. לישראל לא הייתה בררה אלא להכיר בחשיבות האו"ם ולפעול בתוכו כדי לזכות בלגיטימציה ולהשפיע על החלטותיו".

מה עושים עכשיו?

וכך אנחנו מגיעים לשבוע האחרון ולאמירת המזכ"ל גוטרש. "לא ייתכן שאחרי מה שקרה ב־7 באוקטובר האו"ם יעמיד את ישראל החופשית והדמוקרטית על אותו מסד כמו של טרוריסטים מרצחים מהחמאס", אומרת שלו. "גוטרש נורא אכזב אותי. אמנם אני הייתי בקשר עם קודמו, באן קי מון, שהיה ידיד של ישראל, אבל חשבתי שגם גוטרש מכיר את ההיסטוריה של העם היהודי. להגיד שהדברים לא קרו בוואקום זו אמירה מבזה".

האם ישראל פעלה באופן נבון? "לבטל את הפגישה, לקרוא לגוטרש להתפטר או לבטל את הוויזות של נציגי האו"ם אלו צעדים שאני יכולה להבין, אבל הם באים מהבטן", אומרת שלו. "הרי גוטרש לא יתפטר והעצרת הכללית, שיש בה רוב אוטומטי נגד ישראל, לא תדיח אותו. אני לא חושבת שתגובות מהבטן הן הדבר הנכון".

ואולי הגיע הזמן לפרוש מהאו"ם? "בשום פנים ואופן לא", חורץ סלמן. "אני יודע שקשה לישראלים שינקו מילדות את האמירה המפורסמת 'או"ם שמו"ם' לקבל זאת, אבל בימינו האו"ם נמצא בחזית מול האתגרים הניצבים בפני הקהילה הבינ"ל, למשל סכסוכים פנימיים, אסונות טבע, וסיוע לעקורים ופליטים. לא סתם אין אף מדינה, מגדולה ועד קטנה, שמוכנה לוותר על המושב שלה בעצרת הכללית. צריך להכיר גם באיום הדיפלומטי כאיום, ולפעול בהתאם. בעצם החברות שלה באו"ם ישראל מאותתת שהיא חלק מהמערב". גם שלו לא נלהבת מהרעיון: "אין להעלות על הדעת שישראל תהיה המדינה היחידה שלא חברה שם. צריך לתת לאו"ם באיזושהי צורה גט כריתות, אבל לא לעזוב לגמרי".

ומה כן? "כשהייתי שם, השגרירה האמריקאית סוזן רייס אמרה לי 'תעזרי לי לעזור לכם'", מספרת שלו. "צריך שנהיה שם כדי להכווין את הידידות שלנו במועצת הביטחון, הגוף המשמעותי באו"ם. אחרי דוח גולדסטון, הרמטכ"ל והפצ"ר הגיעו לאו"ם כדי להציג למזכ"ל ולשגרירים את הצד שלנו בעופרת יצוקה ויש לזה חשיבות גדולה". גם סלמן סבור כך: "ישראל צריכה לנסות להשפיע מבפנים על החלטות האו"ם, בין היתר, באמצעות מאמצי הסברה".

לקריאה נוספת

ד"ר ירון סלמן - יחסי ישראל והאו"ם במבחן הזמן

עוד כתבות

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

הותר לפרסום: שני חיילים נהרגו מפגיעת כטב"ם במטולה

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • אחרי הודעת חמאס, צה"ל החל בפעילות ממוקדת במזרח רפיח • לשכת רה"מ: ממשיכים במקביל גם במו"מ • גורם אמריקני: יש לממשל חששות לגבי מבצע גדול ברפיח, אך לא נראה שזה מה שקורה בשלב זה • התרעות בעוטף עזה: 6 רקטות נורו לשדרות, שברי יירוט נפלו בחצר בית; צה"ל תקף את מרחב השיגור • כל העדכונים 

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"הבורסה בת"א אטרקטיבית": מנהל ההשקעות שבעד קמעונאות וביטחון

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

5 דברים לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ויושפע מההתפתחויות הבטחוניות ● השקל התחזק מול הדולר, 3.71 שקלים ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" ● עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים