גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסדיים לוחצים על קרנות להפחית דמי ניהול כדי לחזור ולהשקיע בהייטק

לגלובס נודע כי בפגישה שנערכה לאחרונה באגף החשב הכללי באוצר העלו המוסדיים דרישה להפחית דרמטית את דמי הניהול שגובות קרנות ההון סיכון ● נוסף על כך, כדי לחזור ולהשקיע בהייטק, דורשים הגופים פיצוי ממשלתי במקרה שייגרמו להם הפסדים מהשקעותיהם בענף

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock
משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

סגן החשב הכללי באוצר, גיל כהן, וצוותו, ערכו לאחרונה כמה פגישות עם בכירים בגופים המוסדיים הגדולים בישראל - בהם חברות הביטוח ובתי ההשקעות - במטרה לבחון את האפשרות להגדיל את השקעותיהם בהייטק הישראלי, זאת לאחר הפחתה משמעותית שחלה בשנה האחרונה בהשקעות. ההפחתה נובעת מעליית הריבית והירידה באטרקטיביות בהשקעה בשוק הטכנולוגי, משווי החברות הגבוה ומהחקיקה המשפטית, שהביאה מוסדיים רבים להגדיל את השקעותיהם מעבר לים.

הטרנד שסוחף את השוק: המוסדיים דוחפים למסלולי S&P, בבורסה בת"א מודאגים
מי ירוויח מעסקת הרכישה של צ'ק פוינט, ואיך היא תשפיע על ההכנסות שלה
המשבר בהייטק: האם חברת הטכנולוגיה בדרך לפיטורי עובדים?

לגלובס נודע כי רבים והולכים הקולות בקרב המוסדיים המציעים למשרד האוצר תוכנית הכוללת לראשונה גם בקשה ממנהלי קרנות ההון סיכון להפחית את שיעור דמי הניהול - דבר שעשוי להוריד את שכרם של מנהלים אלה. כמה מהגופים הציעו הפחתה שתנוע בין 0.75% ל-1% מדמי הניהול שהם גובים, כך שהשיעור הסופי יעמוד על אחוז אחד, או מעט יותר. כיום נוהגות רוב קרנות ההון סיכון בישראל לגבות דמי ניהול בשיעור ממוצע של 2%. אחרים הציעו להפחית את דמי הניהול לאחר תקופה של ארבע שנים, כאשר מסתיימת תקופת ההשקעות הפעילה של הקרן.

הצעה נוספת שהועלתה על ידי הגופים המוסדיים הייתה מנומסת יותר כלפי המנהלים השותפים בקרנות, ודרשה כי ההפחתה לא תבוא על חשבונם, אלא על חשבון המדינה, בדמות ביטול המע"מ שהיא גובה על תשלום דמי הניהול. אם תתקבל הצעה זו, היא תהיה בחזקת תיקון המצב כיום, המפלה לרעה מוסדיים ישראליים, כיוון שמוסדיים זרים המשקיעים בקרנות ישראליות אינם חייבים בתשלום מע"מ.

"התשואה תרד לרצפה"

בקרנות ההון סיכון לא מתלהבים, בלשון המעטה, מהפתרון הקורא להם להפחית את דמי הניהול: "משקיעים מחפשים תשואה, ולא באים לקרנות ההון סיכון עבור דמי הניהול", אמר לגלובס שותף בקרן הון סיכון ישראלית. "דמי הניהול מהווים לא יותר מ-10% מהתשואה: מפחיתים כאן בדמי הניהול במעט, ומורידים את התשואה לרצפה".

הפחתה של דמי ניהול היא כלי שלא נראה בישראל זה שנים רבות, והוא מאפיין עיתות משבר. מנהלי קרנות הון סיכון מעדיפים לאחרונה להתפשר על קרנות קטנות יותר, ובלבד שלא ייאלצו להפחית בדמי הניהול, מכיוון שגם אם ההפחתה היא זמנית - היא תהפוך לכתם שידבק בהם  לכל אורך חייהם, גם כלפי הזרים המשקיעים בהם.

  

מאידך גיסא, בגופים המוסדיים מסבירים כי מנהלי ההון סיכון מקבלים עמלה נוספת שבה לא קיימת דרישה לפגוע: דמי ההצלחה (Carry, כפי שהיא מכונה בענף הקרנות), שעומדים על כ-20% מהרווחים על השקעות בחברה שיצרו תשואה חיובית, בדרך כלל לאחר מכירה באקזיט או מכירת מניות לאחר הנפקה.

בעבר התבטאו כמה שותפים בקרנות הון סיכון לטובת הרעיון: אלן פלד, שותף מייסד בקרן וינטג', סיפר כי קרן שגייס בשנת 2021 הקפיאה את פעילותה למשך מספר חודשים, וגביית דמי הניהול בוטלה במשך כל חודשי ההקפאה. דובי פרנסס, שותף בקרן גרופ 11, אף קרא בראיון בגלובס להוריד את דמי הניהול בישראל בשל המשבר העולמי.

השיחות בין החשב הכללי במשרד האוצר ובין הגופים המוסדיים נערכות על רקע ירידה דרמטית בהשקעותיהם של הגופים בהייטק הישראלי. מדוח שפרסמה רשות החדשנות בחודש יוני עולה, כי השקעות המוסדיים בהייטק הישראלי ירדו בין 2021 ל-2022 ביותר מ-40%, לחצי מיליארד דולר בלבד. שיעורם של המוסדיים בהשקעות בסיבובי ההשקעות ירד גם הוא, מטווח של 18%-49% ברבעון הראשון של 2022 ל-9%-24% ברבעון האחרון של 2022.

אלא שנתונים אלה אינם כוללים גם את הירידה העצומה בהשקעות המוסדיים שחלה מאז תחילת 2023 בשל החקיקה המשפטית ונדידת חברות הסטארט-אפ לחו"ל, ובשל אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות יותר שנוצרו מעליית הריביות, כמו השקעה באיגרות חוב, למשל.

לפי ההערכה כיום, ההשקעות של הגופים המוסדיים נחתכו בכ-70%-80% בהיקפן ביחס למה שהם הורגלו לו לפני שנתיים. מוסדיים אחרים התאכזבו מהמעורבות בשוק הישראלי. השווי שלפיו גייסו חברות הפינטק, הסייבר והתוכנה ב-2021 התברר כגבוה מדי מבחינתם, ונוסף על כך, בעיניהם התעשייה הישראלית איננה מגוונת מספיק, וכוללת ייצוג-יתר לחברות סייבר על חשבון תעשיות צומחות, כגון פודטק, חקלאות ורפואה דיגיטלית.

כדי לחזור ולהשקיע בהייטק הישראלי מבקשים המוסדיים ממשרד האוצר לתמוך בתוכנית שתדרוש הפחתה של דמי הניהול בקרנות ההון סיכון, וכן רשת ביטחון שתפצה אותם על הפסדים מהשקעות בהייטק עד גובה מסוים, בדומה לזו שהתקיימה עד השנה שעברה - "מסלול 43", שעברה בממשלת נתניהו הקודמת בעצת יוג'ין קנדל, אז מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל.

התוכנית קבעה כי המדינה תפצה את המוסדיים על 40% מההפסדים שיצברו, ואם תיווצר תשואה חיובית, היא תקבל 10% מהרווחים. התוכנית הסתיימה באוגוסט 2022 ללא אפשרות הארכה - וכעת מציעים כמה מהמוסדיים להקים תוכנית דומה לה בשינויים קלים. בעוד שמסלול 43 עודד מוסדיים להשקיע ישירות בחברות צעירות, מבקשים עתה לעודד השקעה בקרנות הון סיכון, ולהותיר את הסיכון שבהשקעה בחברות צעירות בידיהן של קרנות ההון סיכון.

רעיון שהועלה במסגרת השיחות מכיוון החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, כלל את הקמתן של קרנות מנוף - קרנות אד הוק שיוקמו כחלק ממכרז שאותו יערוך המשרד. על פי ההצעה האוצר גם ימנה את השותפים המנהלים בקרנות המנוף, והן אלו שיזכו לרשת הגנה ממשלתית. רוטנברג היה מעורב בהקמת קרנות המנוף של 2008.

אלא שהרעיון ירד מהפרק במהירות על ידי רוב המוסדיים, שמעדיפים להשקיע בקרנות הון סיכון ותיקות ומקצועיות, שבראשן עומדים משקיעים מנוסים ומומחים. המוסדיים לא אהבו את הרעיון שמנהלי קרנות המנוף ימונו על ידי המדינה, ובלאו הכי יזמים שיגייסו הון מקרנות המנוף יזכו לתיוג שלילי, מעצם העובדה שלא גייסו את הונן מקרנות מקצועיות וותיקות.

האוצר מכיר בבעיה

מי שתרם לעיסוק של משרד האוצר בתוכנית להשבת המוסדיים להשקעות בהייטק הוא היזם דובי פרנסס, מייסד גרופ 11, שנפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר באמצע חודש אפריל. לאחר מספר פגישות - שבחלקן נכח גם מקורבו של ראש הממשלה שלומי פוגל - נפגש פרנסס עם צמרת משרד החשב הכללי במשרד האוצר, ועם 12 גופים מוסדיים בהם מגדל, הראל, מנורה, עמיתים, דיסקונט, לאומי ואלטשולר, על־מנת לרתום אותם לתוכנית.

לידי גלובס הגיעה המצגת שהציג פרנסס לראש הממשלה ולגופים המוסדיים. ראש הממשלה ושר האוצר נוהגים לדבר על כך שהבעיה בהייטק הישראלי היא חלק מהמגמה הגלובלית, וכי אין לחקיקה המשפטית אפקט משלה, אך המצגת של פרנסס חושפת כי ההתכווצות בהון הישראלי חמורה יותר ביחס להתכווצות בהון הגלובלי. העובדה שהחשב הכללי באוצר מטפל בנושא, מראה כי האוצר מכיר בכך שקיימת בעיית נזילות עבור ענף הטכנולוגיה בישראל.

דובי פרנסס / צילום: ארכיון group 11

במצגת, שבכתיבתה השתתפו גם שלו חוליו, לשעבר מנכ"ל NSO, אילן טוויג, ממייסדי טריפאקשנס, וכמה ממייסדי מאסטרסקול הישראלית, נכתב כי בסוף השנה צפוי השוק הישראלי לסבול ממחסור של עד 3 מיליארד דולר במימון ביחס לצרכים, ובסך־הכול יחסרו לשוק הישראלי 10 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות.

אחד הפתרונות המועלים במצגת הוא הסרת חסמים רגולטוריים מקרנות הנאמנות הישראליות, כדי שאלה יוכלו לגבות דמי ניהול ולהשקיע חלק גדול יותר מנכסיהן בבורסת תל אביב. פרנסס, יש לציין, גייס את קרנות ההון סיכון שלו תוך שימוש בהנפקת יחידות השתתפות של מוסדיים בבורסה.

עוד כתבות

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צללו בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; היום עדכון המדדים, אלה שיוצאות ואלה שנכנסות למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עולה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: שחר יורמן, דוברות משרד הבטחון

בצל הלחצים: גלנט יאשר בקרוב מינוי של ראש אמ"ן חדש

לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • הבוקר: משפחות חטופים חסמו את נתיבי איילון בקריאה להשבת החטופים • דיווח: אם לא יהיו תקלות, הקמת הרציף ההומניטרי בעזה תושלם כבר ביום שישי • הפעולה במרכז הרצועה נמשכת: כמה מחבלים חוסלו, תשתיות טרור הושמדו • עדכונים בולטים

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים