גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דברים שאומרים משם: מה נתניהו אומר בארה"ב, מה אמר בארץ, ומהן העובדות?

בליץ הראיונות של ראש הממשלה ברשתות השידור בארה"ב, הוא הזדמנות טובה לבחון את המסרים שעליהם הוא חוזר בדבריו ● מה מנע את שידור משפטו בשידור ישיר, עד כמה מסוכנת תופעת ה"סרבנות", וגם: איך אומרים ממשלת "ימין על מלא" באנגלית? ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו, הליכוד (ראיון ל-ABC, 27.7.23) / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו, הליכוד (ראיון ל-ABC, 27.7.23) / צילום: איל יצהר

בזמן שהוא כמעט ולא מתראיין בישראל, פתח בשבוע שעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבליץ של ראיונות בערוצי התקשורת בארה"ב. CNN, פוקס, ABC ו־NBC הם רק חלק מכלי התקשורת האמריקאים שנתניהו ניאות להשיב לשאלותיהם בימים האחרונים. מה הוא אמר שם? במה זה שונה ממה שהוא אומר כאן, במסרים מוקלטים או באמצעות מקורביו? ואיך עומדים טיעוניו בבדיקה עובדתית? התיישבנו מול המרקע, צפינו, וחזרנו עם כמה תובנות.

בארה"ב ובמדינות אחרות הייעוץ המשפטי והתביעה הכללית מופרדים?
האם הדוחות של S&P ומודי'ס מזהירים שהמחאה פוגעת בכלכלה?
בנוסח החוק בו תמכה מאי גולן מופיע סעיף למניעת אפליה נגד נשים?

מי ביקש שידור ישיר?

מה מספר נתניהו על המשפט שמתנהל נגדו בישראל? בגדול, המסרים די מוכרים. "התיקים קורסים", אין שום קשר בין המשפט שלו לבין הרפורמה שמקדמת ממשלתו ועוד. אבל היה גם משפט אחד שלא בדיוק מסתדר עם תגובת פרקליטיו בזמן אמת בישראל. "יש לי רק בקשה אחת בקשר למשפט שלי", הוא אמר ב־ABC, "בקשה שלא נענתה עד כה: שיהיה שידור טלוויזיוני חי מהמשפט".

מה קרה בפועל? במאי 2020, בסמוך לתחילת המשפט, הגיש "גלובס" בקשה להעביר בשידור חי את הדיון ממשפט נתניהו - בו הוקרא כתב האישום. על פי דיווח בחדשות 12, בסביבת היועמ"ש אמרו אז כי אם נתניהו יבקש שידור ישיר של המשפט, היועץ לא יתנגד. אלא שנתניהו לא הצטרף לבקשה ולא תמך בה - ובסופו של דבר בית המשפט קבע שהדיון לא ישודר.

במקרה אחר, נתניהו ממש התנגד לחשיפה ציבורית של חלק מסוים מהמשפט. זה קרה כשחדשות 12 ביקשו לפרסם את קטעי הווידאו והאודיו שיוקרנו או יושמעו בדיונים. זאת אמנם לא בקשה להעביר את המשפט בשידור חי, ובכל זאת תגובתם של פרקליטי נתניהו בהקשר זה היא מעניינת. אז הם טענו, בין היתר, כי ישנו "אינטרס להותיר את ההליך המשפטי בין כותלי בית המשפט הנכבד, ולהימנע מהעברתו לשדה התקשורתי".

מה נתניהו כן ביקש? באוקטובר 2019, עוד לפני הגשת כתב האישום, נערך לנתניהו שימוע על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט. זמן קצר לפני תחילתו נתניהו קרא - הן בסרטון והן במכתב מטעם עורכי דינו - להעביר את השימוע בשידור חי. היועמ"ש שלל את הבקשה מכל וכל, ועו"ד גיל לימון, אז עוזרו הבכיר, השיב כי מדובר ב"בקשת סרק". "שום שימוע בעניינו של אף חשוד לא מתקיים ולא התקיים מעולם באופן פומבי", הוסיף.

 

הסרבנות מסוכנת?

הנה נושא שנתניהו מרבה לעסוק בו בישראל. בשבועות האחרונים תקף ראש הממשלה שוב ושוב את משרתי המילואים שהודיעו על אי התייצבות. בהקלטות שנחשפו בחדשות 13 הוא ממש הביע חשש לביטחון המדינה בעקבות התופעה: "אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר... זה בלתי ניתן לתפיסה", אמר שם נתניהו, "זה מקרה שפוגע בגוף המדינה, בביטחון המדינה... בהרתעה שלנו… זה לא דבר קטן".

לא דבר קטן? כשהעיתונאי וולף בליצר תהה בפני נתניהו בראיון ב־CNN האם ישראל פחות בטוחה לנוכח "אלפי משרתי מילואים שמסרבים לשרת", נתניהו השיב שמדובר "בכמה אלפים שהביעו את התנגדותם", בעוד "לישראל יש צבא של מאות אלפים, כולל חיילי המילואים". ואז הוא הוסיף עוד נתון: "קרוב למאה אלף אנשים חתמו על עצומה כדי לומר שהם תומכים בפעולות הממשלה", אבל על כך, התקומם, "לא שמעת מילה".

קודם כל, לא מיותר להזכיר, כפי שנכתב רבות לאחרונה, כי כמה אלפי חיילים שיושבים בצמתים הקריטיים של צה"ל, בדגש על חיל האוויר, עלולים לפגוע בצורה משמעותית ביכולות הצבא. ומה לגבי העצומה שכוללת מאה אלף משרתים שתומכים ברפורמה? כאן יש שתי בעיות. ראשית, באתר האינטרנט שבו עלתה העצומה נאספו 80 אלף חתימות, וגם אין באמת דרך לדעת כמה מתוכם הם משרתי מילואים בעבר או בהווה, או אפילו אנשים אמיתיים. יוזם העצומה, מאיר ליוש, הסביר לנו כי הוא פעל כדי לסנן כפילויות, "הטרלות" וכדומה וכי להערכתו "העצומה כוללת בין 60 ל־70 אלף חתימות אמינות".

שנית, וחשוב יותר, העצומה כלל לא מרכזת את התומכים ברפורמה. תחת הכותרת "עצומת המילואימניקים - מתנגדים לסרבנות!", נכתב: "אנו, חיילים וחיילות בעבר או במילואים בצה"ל - מתנגדים לסרבנות ונאמנים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". "ייתכן מאוד שעל העצומה חתומים גם מתנגדי הרפורמה", אומר לנו גם ליוש, "העצומה נוצרה כדי לתמוך בשירות מילואים בצה"ל, נקודה".

כמו באמריקה?

כאן אין בהכרח סתירה בין אמירות נתניהו בארץ ובארה"ב, אלא יותר כשל ב"תרגום חוקתי". כשהוא נשאל ב־CNN על האפשרות שבג"ץ יפסול את "חוק עילת הסבירות" - כלומר, חלק מחוק יסוד: השפיטה - הוא הסביר ש"במונחים אמריקאיים, (זה כמו) שבית המשפט העליון יקח תיקון לחוקה ויגידו שהוא לא חוקתי". האם זאת השוואה מוצלחת? לא ממש. כמו שרבים טרחו להסביר, סעיף 5 לחוקת ארה"ב דורש שתיקון לחוקה יעבור ברוב של שני שלישים בשני בתי הקונגרס, ולאחר מכן יאושרר על ידי בתי המחוקקים של שלושה רבעים מהמדינות. בישראל, לעומת זאת, כל קואליציה יכולה למעשה לחוקק חוקי יסוד כאוות נפשה, ואפילו ברוב מקרי.

כשנתניהו ניסה את אותו טריק על ראף סנצ'ז מ־NBC, המראיין כבר הגיע מוכן ולקח לנו את העבודה, כשהזכיר לו כמה קשה להעביר תיקון לחוקה בארה"ב. נתניהו הצטדק בכך ש"ביהמ"ש העליון בישראל בעצמו אמר שחוקי יסוד שעברו ברוב עצום, או ברוב שאינו מקרי, הם החוקה". והאמת שבמישור העקרוני הוא צודק: העקרון הוא שעל סמך חוקי היסוד שהכנסת חוקקה, שהם מעין חוקה שבדרך, ניתן לפסול חוקים רגילים (בניגוד לדברי נתניהו, אין משמעות לגודל הרוב שבו עברו אותם חוקי יסוד). ובכל זאת, כפי שאמר לנו ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הקלות שבה אפשר להעביר חוקי יסוד בישראל יוצרת זילות שלהם. "במדינות עם חוקה 'משוריינת' תיקון קורה אחת לכמה שנים אולי, בישראל רק מאז 2000 היו 60 תיקונים לחוקי היסוד. ובית המשפט אמר שבמצב כזה ידיו לא יהיו כבולות לחלוטין".

חוץ מזה, הרעיון שהעלה נתניהו על דרך האבסורד, בית משפט שקובע שתיקון לחוקה הוא אינו חוקתי, הוא דווקא אינו כה מופרך. "לרעיון יש שורשים עמוקים אפילו בתפישה האמריקאית", אומר לנו פרופ' יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן. ולא מדובר רק בארה"ב. "ב־40% מהמדינות שיש להן חוקה, נכתב בחוקה במפורש שיש ערכי יסוד שאי־אפשר לשנות אותם, מה שמכונה 'פסקת נצחיות'", אומר רוזנאי.

ועוד שתי הערות קצרות

"אנחנו ממשלת מרכז־ימין והם רוצים ממשלת שמאל", הסביר נתניהו בראיון בפוקס את המוטיבציות של מארגני המחאה. אבל רגע, ממתי נתניהו מגדיר את ממשלתו "מרכז־ימין"? בשתי מערכות הבחירות האחרונות נתניהו הבטיח לא אחת "ממשלת ימין על מלא", ובפברואר, לאחר שהפעם הממשלה הזאת אכן קמה, הוא אמר, למשל: "הקמנו ממשלת ימין - והיא תמלא את ימיה".

"אנחנו לא רוצים לבטל לגמרי (את עילת הסבירות), אבל שהיא לא תספיק כדי לבטל החלטות ממשלה או איזה חוק…", טען נתניהו באותו ראיון. הסברנו זאת בעבר ונזכיר שוב: עילת הסבירות שימשה את בג"ץ כדי לבחון החלטות ממשלה או שרים, ומעולם לא נפסלו באמצעותה חוקים.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות