גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המרוויחים, המפסידים והמניעים מאחורי חוק השידורים החדש של קרעי

בשבוע שעבר פורסם תזכיר חוק השידורים החדש להערות הציבור, וזו הזדמנות לבחון מדוע הצעות שר התקשורת מעוררות זעם בשוק ● סמכויות הרגולטור החדש לא ברורות, ערוצי הברודקאסט הם הנפגעים העיקריים, והתאגיד יאבד הכנסות - אך יש מי שנהנה משימור המצב

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

זמן קצר לאחר ששר התקשורת שלמה קרעי הציג בשבוע שעבר את עיקרי התוכנית שלו לחוק שידורים חדש, השוק החל לגעוש. מרבית השחקנים בזירה מיהרו להסביר מדוע הם הנפגעים הגדולים מהמהלכים של השר, והיו אף כאלה שדיברו על כך שמדובר ב"תוכנית לחסל את התקשורת ואת היצירה הישראלית".

כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה | המשרוקית של גלובס
"אתם לא שווים": האם למותגים משתלם לאמץ מסרים שחצניים?
קשת 12 הקפיצה את עמית סגל ובן כספית. איך זה השפיע על הרייטינג?

נזכיר כי עיקרי החוק עוסקים בסגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, והקמת רגולטור רזה יותר עם פחות סמכויות; ביטול יכולת התאגיד למכור פרסומות; ביטול הרישיון לחדשות; מתן אפשרות לפלטפורמות כמו yes והוט למכור פרסומות ועוד.

כפי שאמר קרעי במסיבת העיתונאים שערך בנושא, חוק השידורים החדש למעשה מבטל את כל מה שהיה נהוג עד כה. עם זאת, דבר אחד נותר כמעט ללא שינוי - ההקלות לשחקנים זעירים. לפי קרעי, הדבר נועד להיטיב עם השחקנים החדשים בטווח הארוך, אולם בטווח הקצר הסיוע הוא בעיקר לערוץ 14 שגם לפי ההגדרות החדשות נותר ערוץ זעיר. ככזה ובשילוב הצעדים הנוספים של קרעי, הערוץ אינו מחויב בהשקעה בתוכן מקומי ופטור מדמי הפצה, ובנוסף הוסרו חסמים.

השבוע פורסם תזכיר החוק להערות הציבור. גם אם קרעי "ייכנס לאירוע" בכל הכוח, השלב הכי מוקדם שבו יוכל החוק להיחקק הוא בסוף השנה (דצמבר). מי ירוויח ומי יפסיד מכל אחד מהסעיפים, אם אלה אכן ייכנסו לחוק, ומה המניעים מאחוריהם? צללנו פנימה.

 

הקמת רגולטור רזה

הסכנה: התערבות פוליטית בוטה בתכני השידור

לאורך השנים דובר לא פעם על סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, ופתיחת רגולטור חדש, רזה יותר ובעל סמכויות פחותות. לגוף שמציע קרעי יקראו "הרשות והמועצה לתקשורת משודרת", והוא יוגדר כיחידת סמך (גוף הפועל במסגרת משרד ממשלתי), שתורכב מתשעה חברים: שלושה עובדי מדינה בהמלצת שרי התקשורת, האוצר והכלכלה, שני נציגים של שר התקשורת, שלושה נציגים מוועדת איתור ויושב ראש.

"ברמה הקונספטואלית, החוקתית, זה אולי המהלך הכי משמעותי. זה ניסיון להשתלט על התקשורת הישראלית בזכות מינויים פוליטיים", טוען גורם בכיר בשוק.

נקודה נוספת נוגעת לאחריות של הרגולטור החדש: מצד אחד, קרעי מדבר על תקשורת חופשית ועל פתיחת השוק, ומצד שני זו לא תהיה רשות סטטוטורית. כלומר, לרגולטור החדש לא יהיו סמכויות חקיקתיות, משפטיות ושיפוטיות, בלי קשר למשרד התקשורת.

הסיבה לכך היא שקרעי לא מעוניין שהרגולטור יעסוק בתוכן בערוצים, יכתיב את סדרי השוק או יתערב במודל העסקי ובלוח השידורים של החברות. מצד שני, לא ברור מה הוא כן יעשה, מה יהיו הסמכויות שלו, ועד כמה יאכוף נושאים הקשורים בתחרות.

לכך גם מצטרפת הגישה של קרעי למדידת רייטינג - הקמת ועדת מדרוג חדשה, שתתבסס על נתונים נוספים, ולא רק על מדגם השלטים של פיפל מיטר. נזכיר כי הרייטינג משמש מטבע מוסכם בין ערוצי הברודקאסט לבין משרדי הפרסום, לפיו נקבע תמחור הפרסומות לכלל השוק. אחת הטענות בשוק היא שהמדינה אינה צריכה להתערב בכך. בנוסף, גם אם תוקם ועדה חדשה ותמדוד רייטינג, אין הבטחה שהשיטה שלה תהיה מוסכמת על הערוצים והמפרסמים - וייתכן שהם יחליטו ביניהם על שיטת תמחור אחרת. בשורה התחתונה, המהלך מוביל להתערבות בתחום שאף אחד מהצדדים לא ביקש אותה.

רישיון לשידור חדשות

המרוויחות: הפלטפורמות ו-i24News
המפסידים: ערוצים 12,13,14

תחת הכותרת של שוק חופשי ותקשורת שלא מנוהלת, קרעי מעוניין לבטל את הצורך במתן רישיון לחדשות, ואת הפקדת הערבויות על סך 3 מיליון שקל. המטרה: עידוד השוק והקמת גופי תקשורת חדשים.

כל שעל הערוצים לעשות הוא להירשם במרשם של משרד התקשורת, ללא חובה להקים חברת חדשות נפרדת. כיום יש חובה לחברה כזו, כיוון שהיא מהווה חוצץ חשוב לצמצום זליגת האינטרסים המסחריים לתוכן החדשותי, ונועד לשמור על תוכן נקי המגיע לצופה.

מהלך כזה כמובן מסייע לשחקנים כמו פטריק דרהי, בעל מניות בחברת HOT והבעלים של ערוץ i24news, שעד כה לא היה יכול להקים ערוץ בעברית. עבור שאר השוק מדובר בתחרות נוספת, והדבר רלוונטי בעיקר לערוץ 14, מאחר שדרהי מעוניין להקים ערוץ ימני מתחרה.

''הפטריוטים'' של ערוץ 14 / צילום: צילום מסך

פרסומות כמעט לכולם

המרוויחות: yes והוט
המפסידים: הערוצים 12,13,14

כבר בשלב ראשון הבהיר קרעי כי אינו מעוניין שמשרד התקשורת יתערב במודל העסקי של החברות, ולכן הוא מבטל את האיסור לשדר פרסומות בכל פלטפורמה.

נציין כי רוב החברות, למעט הוט, כבר העבירו את רוב המשתמשים שלהן ל-OTT ושם אין איסור לשדר פרסומות. עם זאת המהלך משלים סופית את הסרת המכשול. התוצאה: ערוצי הברודקאסט, שכבר כעת נאבקים על תקציבי הפרסום, יצטרכו להתמודד מול שורת מתחרים נוספים.

''בעלת החלומות'' של הוט / צילום: צילום מסך

תאגיד ללא פרסומות

המפסיד: התאגיד
המרוויחים: כל השאר

תקציב התאגיד מעוגן על פי חוק, ועומד על 700 מיליון שקל, ולכך מתווספים עוד 100 מיליון שקל המגיעים מהכנסות מפרסום ומתוכן. לפי קרעי, מאחר שהתאגיד מתוקצב על ידי המדינה, אין סיבה שהוא יתחרה בשוק הפרסום מול השחקנים המתחרים.

בתאגיד מעריכים שמהלך כזה יפגע בהם אנושות, שכן הסכום הנוסף מושקע בתוכן ברדיו, תשלום תגמולים לאומנים ויוצרים, והפקות חדשות. בלי זה, עשרות עובדים יפוטרו, הפקות יבוטלו וזכויות לא ישולמו. הערכה חמורה יותר מדובר על כך שהדבר יכול להוביל לסגירת תחנת רדיו.

השקעה ביצירה מקורית

המרוויחות: הערוצים והפלטפורמות
הנפגעים: היצירה הישראלית

כיום, חברות טלוויזיה עם רישיון חייבות להשקיע 40% בהפקות מקור (כולל סוגה עלית). הוט ו-yes מחויבות להשקיע בכך 8% מהכנסותיהן מדמי מנוי.

קרעי מבקש להוריד את היקף החובה, אבל לחייב יותר שחקניות: על פלטפורמות עם מחזור הכנסות של עד 300 מיליון שקל בשנה לא תחול חובת הפקות מקור; עד 600 מיליון שקל - הפקות מקור בגובה 2% מההכנסות; מעל ל-600 מיליון שקל - 4% מההכנסות.

כך, ערוץ ישראלי בינוני יהיה חייב ב-6%, וערוץ ישראלי גדול יהיה חייב ב-12%. למעשה מדובר בהפחתת הסכומים לכל השחקנים, אבל יש כאלו שייהנו יותר: פרטנר וסלקום לא יהיו מחויבים בהשקעה, כי מחזור ההכנסות שלהן קטן מהסכומים הללו. כך גם ערוץ 14, בגלל היותו שחקן זעיר. קרעי מדבר על כך שגם שחקניות בינלאומיות כמו נטפליקס יחויבו, אך הן כבר הביעו את ספקותיהן בנושא.

בשורה התחתונה, מדובר בעיקר בפגיעה ביצירה הישראלית, שכן השחקניות הקיימות יוכלו להוריד את היקף ההשקעה, ואין שחקנים נוספים שנכנסים לקטגוריה הנדרשת. גורם בשוק אומר לגלובס כי "אנחנו שנות אור מאחורי הרגולטורים ברחבי העולם. לא יהיה זכר להפקות מקור בישראל. כל מה שנראה על המסך, יהיו הפקות אמריקאיות ומשאר המדינות".

''קופה ראשית'' של התאגיד / צילום: צילום מסך

מכירת תכנים

הנפגעים: התאגיד והיוצרים
המרוויחות: הפלטפורמות

לפגיעה ביצירה הישראלית מצטרף איסור נוסף - על התאגיד ייאסר למכור את תכני ה-VOD שלו (כמו טהרן, מפקדת, קופה ראשית ועוד) לפלטפורמות השונות. קרעי מנמק זאת בכך שהמדינה כבר השקיעה את התקציבים, ואין סיבה שיקבלו על כך תשלום נוסף.

התזה הזו נתקלת בשתי טענות: ראשית, מי שמעוניין לצפות בתכנים יוכל לעשות זאת בפלטפורמות של התאגיד בחינם. התשלום שהתאגיד דורש נוגע רק לשחקנית מסחרית שרוצה להשתמש בתכני התאגיד ולגזור על כך רווח (בעבר פורסם כי בהוט דרשו מהתאגיד לקבל את תכניו בחינם, מהלך שאליו התנגד המנכ"ל גולן יוכפז).

שנית, מדובר בפגיעה ביצירה המקומית. כשתוכן של התאגיד נמכר לצד שלישי, חצי מהסכום עובר לתאגיד (שמשקיע אותו בתוכן נוסף), וחצי ליוצרים ולמפיקים. איסור על מהלך כזה מהווה פגיעה כפולה.

כפתורי קיצור בשלט

הנפגעים: ערוצים 12 ו-13
המרוויחים: הערוצים הזעירים

קרעי קבע כי כל פלטפורמה תוכל להחליט היכן יהיו האפיקים של ערוצי הטלוויזיה, כל עוד מדובר במיקומים עוקבים. לצד זאת, הוא מעוניין להתערב בהסכמים מסחריים שיש בין החברות, כדי לאסור עליהן לשים כפתורי קיצור לערוצים ספציפיים, בשל הטענה לפגיעה במגוון.

מהדורת החדשות המרכזית של קשת 12 / צילום: צילום מסך

הביקורת על כך היא שמדובר בנכסים לגיטימיים של הפלטפורמות, ושהן רשאיות לעשות בהם שימוש במסגרת המשא ומתן עם הערוצים. לדוגמה, פלטפורמה יכולה לשלם פחות לברודקאסטר, תמורת אפיק אטרקטיבי. לא ברור מדוע קרעי בוחר להתערב, אם הוא מדבר על שוק שפועל בצורה עצמאית.

עוד כתבות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

תחקירי שחיתויות ותרומות בקריפטו: האופוזיציה הרוסית נלחמת בפוטין בכל דרך

לפני כשלוש שנים הוציאה רוסיה מהחוק את הקרן למלחמה בשחיתות שהקים מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני בטענה שהיא קיצונית ● כיום פעיליה עובדים שעות נוספות ממדינות שונות בעולם, ומגיעים ל־17 מיליון צופים בחודש ● האם זה יעזור להם להחליש את פוטין, שהשיג 88% בבחירות האחרונות?

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו