בעלי מקצועות המעטפת לא יצליחו לשמר את ערך המותג לאורך זמן / אילוסטרציה: Shutterstock
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
עובדים ומנהלים, בדומה לשחקני כדורגל, שווים כמו המשחק האחרון שלהם. בדומה למלך השערים, גם המוכשרים והמצליחים יאבדו את ערכם בשוק אחרי שניים-שלושה הפסדים צורבים.
● איך מנהלים קריירה מטאורית, בצעדים קטנים או בקפיצות גדולות?
● דוח שוק העבודה: זינוק היסטורי בהשכלה ותעסוקת נשים ערביות
לאחרונה פגשתי ארבעה אנשי הייטק ששוקלים לעבוד בסטארט-אפים צעירים. המטרה המוצהרת שלהם: כסף גדול. הם מעוניינים בחבילת אופציות גדולה השמורה לעובדים הראשונים בחברה, בתקווה שהיא תעשה אקזיט או תונפק.
המשותף לארבעתם - אף אחד מהם איננו בעל מקצוע טכנולוגי. כולם עוסקים במקצועות המעטפת (שיווק, כספים, משאבי אנוש), בתפקידי ניהול בדרג בינוני ומעלה בחברות גלובליות, בינוניות וגדולות, חלקן ציבוריות. הם בני 37-42, הורים לילדים והמפרנסים העיקריים במשפחה, לרבות שתי הנשים שבחבורה.
הסטטיסטיקה ידועה
כל הארבעה מכירים את הסטטיסטיקה, ומודעים לסיכוי של סטארט-אפ בראשית דרכו להימכר או להנפיק. הם יודעים שניסיונם רב השנים בהייטק לא מבטיח שיצליחו לברור סטארט-אפ עם סיכויי הצלחה גבוהים, ודי ברור להם שיאלצו לעבור 3-2 סטארט-אפים (אם לא יותר), עד שיעשו את "המכה". חשוב להם לצאת למסע הזה כבר עכשיו, מהחשש שבגיל מאוחר יותר הם יהפכו פחות אטרקטיביים לסטארט-אפים צעירים.
למרות המשבר בהייטק, הם מקבלים מעת לעת הצעות מחברות סטארט-אפ בשלבי בשלות שונים, וזה בזכות ערך מותג גבוה, תוצאה של ניסיון תעסוקתי מרשים והשכלה איכותית. כעת נשאלת השאלה האם לעזוב מקום עבודה יציב ולצאת למדבר של אי ודאות. כמובן שהחוסן הכלכלי הוא משתנה מכריע, ולשלושה מהם אף יש גב כלכלי יציב. לצורך הדיון נניח שכל הארבעה יכולים להרשות לעצמם לצאת להרפתקה.
משנטרלנו את המרכיב הכלכלי, הדילמה לכאורה קטנה יותר. גם אם הסטארט-אפ יקרוס הם מסוגלים לספוג כמה חודשי אבטלה, עד שימצאו את הסטארט-אפ הבא. ומה אם התוכנית תיכשל והאקזיט המיוחל לא יגיע? לא נורא. במקרה הכי גרוע הם יעשו פרסה, ויחזרו לתפקיד יציב בארגון מבוסס.
ההבדל בין מקצועות טכנולוגיים למקצועות מעטפת
האמנם? כאן בדיוק הזמן לעמוד על ההבדל בין בעלי מקצועות טכנולוגיים, לבעלי מקצועות המעטפת בהייטק. אנשי הטכנולוגיה - ובראשם מפתחים מנוסים בוגרי אוניברסיטאות מובילות, ושאר בעלי מקצועות טכנולוגיים הסובלים ממחסור בכוח-אדם איכותי ומנוסה - יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. הם ימשיכו ליהנות מערך מותג גבוה, ללא תלות באופי המסלול והמעברים בין סוגי ארגונים, ובלי קשר לגודל החברות בהן יעבדו, היותן גלובליות או מקומיות, ומידת ההצלחה שלהן. מספיק שהשכלתם איכותית דיה ויש להם את הניסיון בטכנולוגיות הדרושות לתפקיד ספציפי - הם כבר ימצאו עבודה איכותית ומתגמלת די בקלות.
לעומתם, בעלי מקצועות המעטפת לא יצליחו לשמר את ערך המותג לאורך זמן. זאת מפני שערך מותג נשען בעיקר על התפקיד האחרון, או ליתר דיוק על התדמית של המעסיק האחרון, וכשמדובר בסטארט-אפ כושל רמת המיתוג היא בהתאם.
נשמע לכם מוגזם? אם תשאלו אוהדי כדורגל, הם בוודאי יסבירו לכם ששחקן שווה כמו המשחק האחרון שלו. הוא יכול להיות מלך השערים של הליגה, אך אם במשחק האחרון החמיץ גול והקבוצה הפסידה, האוהדים יתהפכו עליו. עכשיו תדמיינו שהחמיץ גול בשניים-שלושה משחקים רצופים.
יזמים כושלים משלמים יותר
אותו הדבר בקריירה. אחרי שני סטארט-אפים כושלים, או חלילה שלושה, אותו הגורל צפוי גם לעובדים ומנהלים עם ערך שוק גבוה. הם עתידים לשחוק את המותג שלהם עד דק, מה שיצמצם משמעותית את הסיכוי לקבל הצעה מסטארט-אפ סביר, שלא לדבר על חזרה לארגונים גלובליים מבוססים. התוצאה, פשרה על תפקידים לא מספיק טובים - קושי גדול עבור אנשים צעירים מדי ומוכשרים מדי, שלפניהם לפחות עוד עשור וחצי בשוק העבודה. כמובן, אף אחד מהארבעה לא לוקח את התסריט הזה בחשבון.
נדמה לי שמיותר להסביר מה קורה לערך המותג של יזמים צעירים, שמתחילת דרכם בשוק העבודה מתגלגלים ממיזם כושל אחד למשנהו בחיפוש אחרי הכסף הגדול, ולסיכוי שלהם למצוא עבודה איכותית דיה אחרי שנים של כישלונות.
האם המסקנה היא לדחות על הסף את אסטרטגיית הכסף הגדול? קטונתי מלהחליט עבור אחרים מה יותר חשוב, רק ממליצה בחום שלא להתעלם מהסטטיסטיקה ומשלל התוצאות האפשריות. בהצלחה, וזכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.