גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדריך לבחירות אמצע הקדנציה בארה"ב: איך זה יעבוד ומי המדינות שיכריעו

ארה"ב תבחר מחר מחדש את נציגי בית הנבחרים בקונגרס, שליש מהסנאט, 36 מושלי מדינות, ראשי ערים, תובעים כלליים, שופטים ועוד ● אם נאמין לסקרים שחוזים ש"גל אדום" ישטוף את וושינגטון, הרפובליקאים צפויים להשתלט על הקונגרס, לעקור את יכולת החקיקה של הממשל ולרמוז לאן נושבת הרוח בבחירות הבאות לנשיאות ● קונגרס עוין ימרר את חיי ביידן ויטיל פחד על השווקים

ג'ו ביידן, נשיא ארה''ב, לאחר נאומו בקמפיין המחנה הדמוקרטי לקראת הבחירות בפנסילבניה / צילום: Associated Press, Patrick Semansky
ג'ו ביידן, נשיא ארה''ב, לאחר נאומו בקמפיין המחנה הדמוקרטי לקראת הבחירות בפנסילבניה / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

בכל יום ג' הראשון שלאחר יום ב' הראשון של חודש נובמבר אמריקאים בוחרים משהו. פעם בארבע שנים הם בוחרים נשיא והרבה יותר. פעם בשנתיים הם בוחרים קונגרס ויותר. מדי שנה בשנה מישהו באמריקה בוחר מישהם.

בכל אחת מן השנים האלה נבחרים מושלי מדינות, סגני מושלים, ראשי ערים, תובעים כלליים של מדינות, שופטים עליונים של מדינות (כן, חלק מן המדינות בוחרות אפילו את שופטיהן), תובעים מחוזיים, מפקחי משטרה, חברי מועצות עירוניות וכפריות, מועצות חינוך (שהן ועדי הורים עם סמכויות ביצוע) ואוסף מרהיב של בעלי כהונות זוטרות, המשתנות ממדינה למדינה וממחוז ולמחוז.

לשון אחר, אחת לשנה יש לפחות לחלק מן האמריקאים ההזדמנות להוציא קיטור, להביע תסכול, לקרוא קריאות ביניים, או למחוא כפיים באמצעות הקלפי. בחירות מקומיות עשויות לקבל צביון ארצי, מפני שהן הופכות לסקר דעת קהל עם מדגם־אמת. לא פעם, הבחירות האלה הן שבשבת רוח, ורומזות מה יקרה בבחירות החשובות ביותר, לנשיאות.

בעגה הפוליטית האמריקאית נודע לבחירות של השבוע המונח האנגלי smidterm, או midterm election. אני מציע את התרגום 'בחירות של אמצע הקדנציה'. הקדנציה היא זו של הנשיא, שנבחר לפני שנתיים, ויחזור וייבחר (או לא ייבחר) בעוד שנתיים. בכל מחזור של שנתיים עומדים לבחירה כל 435 הצירים של בית הנבחרים הפדרלי. אחת לשנתיים נבחרים שליש מחברי הסנאט. יש בסך הכול מאה, וכל אחד מהם מכהן שש שנים.

1. מקומית מאוד היא הפוליטיקה

בארה"ב יש 50 מדינות. השבוע עומדים לבחירה המושלים ב־36 מהן. המדינות הן אבני־היסוד של השיטה הפדרלית האמריקאית. יש להן סמכויות נרחבות ־ אותן הסמכויות שעליהן הקונגרס אינו מחיל חוקים פדרליים ־ והן נמצאות לעתים קרובות בעימותים חזיתיים עם הממשל בוושינגטון. העימותים נוטים להתברר בבתי משפט. מדינות בשליטה דמוקרטית נוטות להתעמת עם נשיאים רפובליקאים, וההיפך. הדינמיקה הזו הופכת את המדינות לחממה טבעית של מועמדים לנשיאות. ארבעה משמונת הנשיאים האחרונים היו מושלים לשעבר.

דרגת הביזור בארה"ב מתחוורת כשאנחנו מעיינים ברשימות הארוכות של מועמדים לכהונות פוליטיות, העומדים השבוע לבחירה.

חוץ מן המושלים וסגני־המושלים, לרוב המדינות האינדיבידואליות יש כהונות נבחרות רבות־כוח: תובע כללי (צירוף של שר משפטים ופרקליט המדינה), מזכיר מדינה (הממונה בדרג המדינתי על עצם תהליך הבחירות), מבקר המדינה (התואר משתנה), ומפקחים (commissioners) על בתי ספר, על ענף הביטוח, על החקלאות, על התעסוקה ועל שירות המדינה. הלצה אמריקאית שחוקה אומרת, שאפילו תפסני כלבים נבחרים, אבל נראה שרק מחוז אחד, במדינת ורמונט קטנת־האוכלוסייה, אמנם בוחר תפסני־כלבים.

ב־49 מ־50 המדינות יש אסיפות מחוקקות עם שני בתים, כמו בוושינגטון הבירה, זאת אומרת בית נבחרים וסנאט. בסך הכול יש 99 בתים. השבוע עומדים לבחירה 88 מהם, ב־46 מדינות. 85% מן המושבים בבתים האלה עומדים לבחירה, ומספרם עומד על 6,278.

רוב הכהונות הנבחרות אינן נוגעות לנו, והשפעתן על יחסי החוץ של ארה"ב קטנה או מבוטלת. אבל אפשר להגיד עליהן שהן לבה הפועם של החוקה האמריקאית. הן מסבירות איפיונים מפורסמים כמו "כל פוליטיקה היא מקומית", או "אמריקאים מצביעים בעד פנקס הצ'קים שלהם", או הוולגריזם המפורסם והשחוק "זו הכלכלה, טמבל". מן הסיבה הזו אנחנו מציעים לקוראת, אף לקורא, להקדיש תשומת לב גם להתמודדויות המקומיות.

2. כל הפטישים יעברו ידיים

הבחירות לקונגרס מאפילות כמובן על כל השאר. הן תמיד מאפילות בבחירות של אמצע קדנציה, אבל הפעם הן מאפילות במיוחד.

לדמוקרטים יש רוב בשני בתי הקונגרס היוצא, אבל זה רוב זעיר, בעצם מיקרוסקופי. תנודה של חמישה מושבים בבית הנבחרים (מתוך 435) תספיק לרפובליקאים ליטול את כל הפטישים. בקונגרס, בניגוד לכנסת, אין פרסי ניחומים. כל כהונות היושב ראש, לא רק של הבית אלא של כל הוועדות ושל כל ועדות־המשנה, נמסרים לידי המפלגה המנצחת. למנוצחים, גם אם הם מפסידים על חודו של קול, אין כל השפעה על סדרי היום.

 

בסנאט, הרוב הדמוקרטי בעצם אינו רוב. הסנאט חצוי 50־50, מה שמעניק את זכות ההכרעה לסגנית הנשיא, שהיא, על פי החוקה, "נשיאת הסנאט". אין לה כל סמכויות, וגם לא זכות הצבעה, אלא כאשר משתרר תיקו במליאה. הקול ה־101 הוא זה המעניק לדמוקרטים את הזכות לנהל את הסנאט. הרפובליקאים זקוקים אפוא לתוספת נטו של סנאטור אחד ויחיד, כדי להפוך את היוצרות.

מה יקרה אם היוצרות יתהפכו? באמריקה יש הפרדת רשויות, והנשיא אינו זקוק להצבעות אמון. לשורה ארוכה של נשיאים במרוצת ההיסטוריה לא היה רוב בקונגרס, אבל הם השלימו את כהונותיהם, והסתדרו לא רע. "לא רע" הוא עניין יחסי. כאשר אחד מבתי הקונגרס נמצא בידי האופוזיציה, קל וחומר שניהם, הנשיא נאלץ להתפשר הרבה, או להשיג מעט.

3. תקרת החוב תיפול על ראשו

עד אמצע שנות ה־90 היה בקונגרס בסיס להסכמה רחבה, ושתי המפלגות שיתפו פעולה בענייני חקיקה מרכזיים, עם יוצאים רבים מן הכלל. זו הייתה תוצאה של הגמוניה דמוקרטית רבת שנים. המפלגה הדמוקרטית שלטה בבית הנבחרים 40 שנה רצופות, והחזיקה בסנאט 34 שנה מתוך 40. הקונסנזוס התפוגג בן לילה לאחר הבחירות אמצע הקדנציה הדרמטיות של 1994, שבהן הרפובליקאים גרפו את שני בתי הקונגרס. הם שלטו בבית הנבחרים 20 מ־28 השנה הבאות. שלטונם בסנאט היה קצר יותר, 17 שנה.

הדומיננטיות הרפובליקאית שיבשה ללא הכר את סדרי היום של שני נשיאים דמוקרטיים ביל קלינטון וברק אובמה. היא עיקרה למעשה את יכולת החקיקה שלהם. היא סיכלה את יכולתם להתאים את תקציבי הממשלה לצרכים משתנים.

הואיל וממשלת ארה"ב לא הצליחה להנפיק שום תקציב מאוזן זה 20 שנה ויותר, היא צריכה ללוות. החוק מטיל עליה תקרת חוב, והיא זקוקה להסכמת הקונגרס כדי להגביה את התקרה. הרפובליקאים, העומדים על ניהול תקין של פנקסים לפחות כאשר הם באופוזיציה, התנו פעם אחר פעם את הגבהת התקרה בוויתורים מפליגים של הממשל. אחת התוצאות, כל אימת שהנשיא סירב להיכנע, היתה שממשלת ארה"ב חזרה ונסגרה חלקית, לפעמים רק ליום־יומיים, אבל לפעמים לשבועות אחדים. הסכנה שהממשלה הפדרלית תיקלע לחדלות פירעון הילכה אימים על שוקי הכספים. זה מעולם לא קרה. סביר שזה גם לא יקרה, מפני שהתוצאות עלולות להיות הרות־אסון, לכל המערכת הפיננסית הבין לאומית.

4. הינדוס אזורי הצבעה

ההיסטוריה הפוליטית הארוכה של ארה"ב מלמדת אותנו, עם יוצאים מעטים מן הכלל, שמפלגותיהם של נשיאים מכהנים נוטות להפסיד מושבים בבחירות אמצע־הקדנציה. עצם ההפסד של מושבים אינו מוכרח להניב הפסד של שליטה. אם גדול הוא יתרון הפתיחה של מפלגת הרוב, והיא מצליחה לצמצם את הפסדיה, היא יכולה להוסיף ולהחזיק בפטישים גם עם רוב מוקטן.

מה שלא כן הפעם. ההפרשים כה קטנים, עד שאם יתאמתו לקחי העבר, "גל אדום" יציף את וושינגטון, ואולי גם ערי בירה של מדינות יחידות. אדום, משום מה, הוא הצבע של מפלגת הימין. רק באמריקה.

הדמוקרטים משתדלים להעמיד פנים אמיצות, אבל אבדן בית הנבחרים נראה עכשיו בלתי נמנע. חוץ מן התופעה ההיסטורית, המתוארת למעלה, יש סיבה נוספת: הרפובליקאים ניצלו את שליטתם ברוב בתי המחוקקים של מדינות ארה"ב, כדי לחזור ולשרטט את מחוזות־הבחירה לבית הנבחרים לטובת סיכוייהם. המונח האנגלי לתיאור התהליך הזה הוא gerrymandering, אולי "הינדוס", והוא נחשב למלת גנאי. ההינדוס הוא לעתים קרובות שערורייתי במידת השקיפות והמניפולציה שלו. אבל זה מה שעושים פוליטיקאים, כל אימת שניתנת להם ההזדמנות.

5. שלוש המדינות הקריטיות

המערכה האינטנסיבית אינה ניטשת על בית הנבחרים, אלא על הסנאט. שם אין מחוזות בחירה, וממילא אי אפשר להנדס אותם. סנאטורים נבחרים בכל שטחי המדינה שהם מייצגים. הרפובליקאים לא השכילו לבחור את המועמדים הטובים ביותר, מה שמסכן את סיכוייהם בשנת בחירות מבטיחה מאוד מבחינתם.

נראה שהבחירות יוכרעו בשלוש מדינות: פנסילבניה, ג'ורג'יה ואריזונה. בפנסילבניה מתפנה מקום לאחר שהסנאטור הרפובליקאי פרש. בג'ורג'יה ובאריזונה יש סנאטורים דמוקרטיים, שנבחרו ברוב קטן, או קטנטן.

 

בכל השלוש הסקרים מראים יתרון לא מכריע, אפילו דחוק, למועמדי הדמוקרטים. אם הם ינצחו בכל השלוש נראה שמפלגתם תשמור על שליטתה בסנאט. אם הדמוקרטים יפסידו בכל השלוש, הרוב שלהם אבוד.

המאבק על השלוש דרמטי במיוחד, מפני שבהן הוכרע המירוץ לנשיאות לפני שנתיים, בנצחונות דחוקים של ג'ו ביידן. המועמדים הרפובליקאים במדינות האלה, לסנאט ולכהונות נוספות, הם נאמני דונלד טראמפ, הסומכים את ידיהם על טענתו (שהופרכה בכל בתי המשפט) שהדמוקרטים זייפו את הבחירות של 2020. גורלם של נאמני טראמפ עשוי לרמוז על מידת הסבירות של חזרת טראמפ לנשיאות בעוד שנתיים.

6. האינפלציה, הפשיעה, המסתננים

אבל זה אינו העניין העיקרי של סדר יומם של רוב האמריקאים. שלושה עניינים מעסיקים אותם, לפי הסקרים, על פי הסדר הבא: האינפלציה, התגברות הפשיעה, והעלייה הדרמטית במספר המסתננים דרך גבול מקסיקו. בכל שלושת העניינים האלה, רוב האמריקאים רוחשים אי אמון להתנהלותם של הנשיא ושל מפלגתו. קשה לחשוב על רקע מבשר רעות יותר בזמן בחירות. הנשיא סובל מגרעון קבוע של פופולריות, אם כי הסקרים של החודשיים האחרונים הראו שיפור קטן.

הדמוקרטים קיוו להעמיד במרכז מסע הבחירות שורה של הישגי חקיקה, כולל סיוע מסיבי לקורבנות הכלכליים של מגפת הקורונה, חוק היסטורי לשיקום התשתית והקצבות להתמודדות עם התחממות האקלים. הנשיא מקווה שיוזמתו למחול חלק ניכר של חובות סטודנטים לממשלה הפדרלית תשפיע על הבוחרים. הוא גם מקווה שהחלטת בית המשפט העליון להפקיע את המעמד החו קתי מן הזכות להפלות מלאכותיות תשכנע בוחרים להעדיף את הדמוקרטים על יסוד הבטחתם לחוקק חוק פדרלי להבטחת הזכות הדמוקרטים תולים תקוות מיוחדות בקולותיהן של נשים לבנות מן המעמד הבינוני, המתגוררות בפרוורים הערים. הם נוטים לנצח כאשר הפלח הדמוגרפי הזה מתגייס לטובתם.

7. בין אוקראינה לישראל

משקיפים פוליטיים נוטים להסכים, שהחששות הכלכליים הגוברים יכריעו את הכף נגד הדמוקרטים. ואף כי ענייני חוץ אינם ממלאים תפקיד ממשי בבחירות, עצם השינוי הצפוי במבנה הקונגרס ישפיע בהכרח לפחות על צדדים מסוימים של מדיניות החוץ, בוודאי בעניינים המצריכים תקציבים.

אוקראינה ממתינה בחיל ורעדה לראות מה יעשו הרפובליקאים בהקצבות עתירות המיליארדים המאפשרת לה להתנגד לפלישת רוסיה. לישראל יש כנראה פחות סיבות לדאוג. ממשלתה החדשה תשמע פחות שאלות על איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' ממה שהייתה שומעת בקונגרס דמוקרטי. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● על פי ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צוללות בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב־70 מיליארד דולר ביום אחד

בית ההשקעות ברנשטיין פרסם בסוף השבוע האחרון המלצת קנייה אופטימית על אפל, שהזניקה את המניה המדשדשת וביקשה לנפץ את התחזיות הקודרות לגביה ● האם זה סימן להתאוששות?

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

טל–אור כהן מונטמאיור, מנכ''לית CyberWell / צילום: הגר בדר

גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות זינקו מאז המתקפה האיראנית

דוח חדש של ארגון CyberWell, שנלחם באנטישמיות ברשת, מצביע על כך ששיעור ההסרה של תוכן שטנה בערבית נמוך לעומת אנגלית ● המנכ"לית: "האכיפה חייבת להיות יותר אפקטיבית"

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין