גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

​בג"ץ ערוץ 14: בית המשפט העליון בשבתו ככותב טורי דעה לעיתון

בג"ץ עסק בסירוב מרצ לאפשר לערוץ 14 לשדר מתוך מטה המפלגה, במסגרת דיון מביך, פוליטי ואנטי־משפטי ● השופטים תהו מדוע הנושא הגיע לפתחם, אך זה לא מנע מהם לדון בו ● הביזאר הגיע לשיא כשהנשיאה אסתר חיות נזפה במרצ שעמדתה מנוגדת למצע הפוליטי שלה

אסתר חיות, זהבה גלאון, גלי בהרב-מיארה / צילום: רמי זרנגר, אייל יצהר
אסתר חיות, זהבה גלאון, גלי בהרב-מיארה / צילום: רמי זרנגר, אייל יצהר

לא פעם פסיקות בג"ץ נראות לאזרח מן השורה כמו טורי דעה שהוא רגיל לקרוא בעיתונים, עם הבדלים זניחים של שימוש מוגבר בסוגריים ובאורך הטור. לצערי, לא פעם האזרח צודק. דוגמה בולטת היא עתירת ערוץ 14 לבג"ץ נגד מרצ, בנוגע לסירוב המפלגה לאפשר לערוץ 14 לשדר ממטה המפלגה ביום הבחירות.

איך הכלכלה תשרוד עם ממשלת קיצוניים? בן גביר והחרדים יתקרבו לקונצנזוס | טור סופ"ש
לקראת המו"מ הקואליציוני: הקרבות שצפויים לנתניהו, ועל מה הוא לא יוותר | טור סופ"ש
בארה"ב מגדירים את ממשלת נתניהו המסתמנת "משקולת כבדה על רגל ימין" | טור סופ"ש 
הפיצול ודפוסי ההצבעה: הציבור הערבי אכן הכריע את הבחירות | טור סופ"ש

לדעתי, הסירוב היה ילדותי ולא כיבד את זהבה גלאון ומפלגתה. אדרבה, מרצ ראויה לביקורת ציבורית. הנה, אני כותב על כך בטור דעה. אבל השאלה היא למה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כותבת על כך טור דעה. מפלגה לא נותנת לערוץ טלוויזיה להיכנס למטה שלה ולשדר משם. מדוע זה קשור לבג"ץ?

ההליך כולו היה ביזארי. ראשית, מצד ערוץ 14 שמדבר נגד האקטיביזם השיפוטי ואז רץ לעתור לבג"ץ כשהוא בעצמו מודה שלא ממש מצא מקור חוקי שמאפשר הגשת עתירה שכזו נגד מפלגה. אולם, עיקר הביקורת צריכה להיות על שופטי בג"ץ: הנשיאה חיות, דפנה ברק־ארז ועוזי פוגלמן. העתירה הוגשה ב־30 לאוקטובר, והדיון התקיים למחרת בצהריים - שעות לפני פתיחת הקלפיות.

לחיות יש רקורד כאדם שמסוגל להשתיק בבוטות בא כוח שגולש לפוליטיקה בדיון בבג"ץ, אבל נראה כי בדיון הזה חיות עצמה החליטה להגג הגיגים פוליטיים. חיות דחקה בעו"ד אורי הברמן, שייצג את מרצ, לחזור בו מעמדת המפלגה. "מי כמו המפלגה שלכם שנושאת על דגלה ערכים דמוקרטיים צריכה להבין את זה", אמרה נשיאת העליון. אני אצביע לבונים החופשיים לפני שאצביע למרצ, סליחה מראש, אבל זה ציטוט מחפיר של נשיאת בית המשפט העליון. למרבה האבסורד והיפוך היוצרות, בא כוחה של מרצ ביקש כמה פעמים מחיות לא להתעסק בפוליטיקה.

במהלך הדיון, השופט פוגלמן "הודה" כי בג"ץ הוא לא הערכאה הנכונה לדון בעתירה. כאשר נציגתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שנגררה להליך הזה על ידי בג"ץ בניגוד לרצונה, העלתה את טענת הסמכות - השיב לה פוגלמן את המשפט הבא: "גבירתי צודקת, זה לא היה צריך להגיע לכאן, אך הוא הגיע לכאן. העתירה הגיעה". לא היה צריך להגיע, אך הגיע ומכיוון שהגיע - נקדיש שעתיים לשמיעת התיק שלא היה צריך להגיע, נכריח את היועמ"שית להתייצב לדיון, ונפסוק בתיק הזה שבכלל לא היה צריך להגיע.

היועמ"שית התמקדה בשאלת הסמכות

מלכתחילה, העתירה לא כוונה נגד היועמ"שית, אולם ברק־ארז דרשה את תגובתה ואת התייצבותה. בהרב־מיארה, שיש לה די צרות גם ככה - לא התלהבה בלשון המעטה מהכניסה למים העכורים האלה והחליטה שלא לגבש עמדה לגופו של עניין ולהסתפק, בעיקר, בשאלת הסמכות. שלושת השופטים לא הסכימו לכך, ודרשו תגובה לגופה של העתירה.

באת כוח היועמ"שית אמרה: "ההליך הקונקרטי הזה, אנו לא סבורים שצריכים לקבוע מסמרות... לא גיבשנו עמדה אופרטיבית". במילים אחרות: תעזבו אותנו, אנחנו לא צד להליך. השופטים הבינו את המסר, אך לא ויתרו ודרשו תגובה לגוף העתירה - תוך שהם עוקצים את היועמ"שית על סירובה להביע את עמדתה. באת כוח היועמ"שית ביקשה להפסיק את הדיון לצורך התייעצות עם בהרב־מיארה. לאחר ההפסקה, חזרה עם "עמדה מהותית" שאומרת כי "התשתית שהועמדה לרשותנו בתגובת מרצ לא מאפשרת לקבוע כי הונחו כאן טעמים כבדי משקל בעוצמה כזו כדי למנוע את השתתפות גופי התקשורת", אולם, הוסיפה: "אנו מדגישים כי היועצת לא נדרשה לסוגיה ולשאלות כבדות המשקל כאן". או, במילים אחרות: בבקשה תניחו לי.

השופטים לא הניחו לה ופסק הדין ניתן כמה שעות לאחר מכן, כאשר בג"ץ מקבל את העתירה. אגב, השופטים בחרו לצטט בפסק הדין מתוך הדיון רק את דברי היועמ"שית שתומכים בעמדת השופטים שהוצאו ממנה בכוח לא מתון והשמיטו מתוך פסק הדין את כל מה שלא התאים להם. טור דעה, כבר אמרתי?

ברק־ארז כתבה כי המתכונת שבה הוגשה העתירה מעוררת קשיים לא מבוטלים בנוגע לשאלת סמכות בג"ץ לדון בעתירה, אולם מיד הוסיפה: "איננו סבורים כי המקרה דנן מחייב הכרעה בכלל ההיבטים העקרוניים המתעוררים במישור הסמכות".

"מקרה בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים"

השופטת עוד כתבה כי "מקרה זה הוא בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים ביותר, התומכים בהטלת חובות מנהליות על המפלגה ובראשן גם החובה לנהוג בשוויון ולכבד את חופש העיתונות". בהשתפכות נפש, היא ציינה: "אנו מצויים ערב פתיחת הקלפיות במדינת ישראל, כאשר לא ניתן להפריז בחשיבותה של העבודה העיתונאית בתקופת בחירות. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העניין התקשורתי הברור הקיים בסיקור מטות המפלגות ביום הבחירות".

כאדם שצפה בחייו בסיקור עיתונאי אחד או שניים מתוך מטה בחירות, ואף סיקר בעצמו את יום הבחירות מתוך מטה הבחירות - אני יכול להגיד כי אין בסיקור הזה מתוך מטה הבחירות שום תועלת וחשיבות עיתונאית. לוקיישן לשם הלוקיישן בלבד. אך גם אם כן - איזה זכות יש לערוץ 14 לכפות על מפלגה לתת לו לסקר אותה מבפנים? "משמעות החלטת מרצ היא חסימת דרכו של ערוץ 14 לבדו מפני סיקור האירוע, בד בבד עם מתן גישה חופשית לכל יתר כלי התקשורת, לרבות ערוצי הטלוויזיה המתחרים". אוקיי, לא יפה, אז מה? אם לטור הדעה שלי היה את אותו מספר עמודים של טור הדעה של ברק־ארז, הייתי מפרט כמה פסק הדין הזה, שבא כביכול להגן על חופש הביטוי של ערוץ תקשורת, הוא פתח חסר תקדים להתערבות ופגיעה בחופש הביטוי הפוליטי של המפלגות.

לא אחשוד חלילה בבג"ץ שפסק הדין הזה היה מהלך אסטרטגי בטיימינג גאוני בבחינת חיבוק דוב לערוץ 14 ולאגף הימני שחגג על פסק הדין הזה, ואשר עלול עוד לבכות ממנו מרה.

עיתונאים לא אמורים לשרת קמפיינים כוזבים

ועוד מילה קטנה על מרצ מכיוון אחר: המפלגה נפלה אל מתחת לאחוז החסימה. ביום הבחירות, ניהלו כמה מעמיתיי המזוהים עם "גוש השמאל" קמפיין כוזב על אחוז ההצבעה בחברה הערבית ועל מפלגות הערביות שנמצאות כולן מתחת לאחוז החסימה, במטרה להמריץ את האזרחים הערבים לצאת לקלפיות. בסופו של דבר, התברר כי שיעור ההצבעה בחברה הערבית דווקא עלה יפה בבחירות אלו. אבל הם, במקום לסקר את הבחירות, החליטו להנדס את הבחירות.

מי יודע, אולי נעשה כאן צדק פואטי, וקמפיין הגעוואלד נטל את הקולות שהיו חסרים למרצ והעביר אותם לחד"ש, רע"מ ובל"ד. בבחירות 2019א', כמה מעמיתיי המזוהים עם הליכוד עשו קמפיין כוזב מהכיוון השני על כך שאם הליכוד לא תהיה המפלגה הגדולה - גנץ יהיה ראש הממשלה. יש להניח כי הימין החדש איבד, בלי כוונה, הרבה יותר מ־1,400 קולות שהיו חסרים לו. גוש נתניהו איבד את הרוב שהיה במרחק נגיעה. אולי היושב במרומים רומז שכדאי שעיתונאים יתמקדו בעיתונות ופחות בקמפיינים פוליטיים?

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; וולוו: זינוק חד במכירות המכוניות החשמליות

הדאקס עולה ב-0.5%, בלונדון לא מתקיים היום מסחר ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר לב-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%