רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב / צילום: איל יצהר
כל מי שעובר בתל אביב בשנים האחרונות רואה את המהפכה שעוברת העיר: נבנים בה שלושה קווים של הרכבת הקלה, סומנו 64 ק"מ של נתיבי העדפה לאוטובוסים, העירייה סללה 167 קילומטר של שבילי אופניים (מתוך 250 שעליהם הכריזה), בחלק מרחובות העיר מדרכות מורחבות וכבישים מתכווצים, ורחובות אחרים נסגרים לתנועת כלי רכב ונפתחים להולכי הרגל. במקביל מתקדמים בעיר 745 פרויקטים של בנייה ו־196 פרויקטים של תמ"א 38. וכל אלה לפני החפירות ההכרחיות לרשת המטרו, הרכבת התת־קרקעיות, שאמורה להתחיל לפעול ב־2032 לפי ההבטחות.
● ביום רביעי: גנץ, נתניהו וכל בכירי המשק על במה אחת - כל הפרטים על ועידת ישראל
● לתוכנית המלאה ולהרשמה לוועידת ישראל לעסקים של גלובס
● עידן הכסף הזול נגמר, והאגדות על מחירי הדיור בתל אביב מתנפצות
● "התיקון במחירים קרוב": ב-UBS מזהירים ששוק הדיור בתל אביב מראה סימנים של בועה
תל אביב מתכוננת לגידול המשמעותי הצפוי באוכלוסיית המטרופולין ולחלוקה אחרת של המרחב הציבורי - ולדבר יש מחיר. רבים מבקרים את ריבוי העבודות במקביל, ואת הסכנה וההפרעה להולכי הרגל שגורמים הכלים הממונעים.
בעין הסערה ניצב ראש העירייה הוותיק רון חולדאי, שמהקומה ה־12 בבניין העירייה באבן גבירול חולש על העיר במשך 24 שנים ומתמודד לקדנציה נוספת בבחירות המקומיות שייערכו בנובמבר בשנה הבאה.
"בראיית מאקרו אנחנו נמצאים בעידן חשוב בתולדות המדינה, המטרופולין והעיר תל אביב. זו מהפכה של ממש, ולטובה, כי קו אחד של הרכבת הקלה ייפתח בחודשים הקרובים ובעוד שש שנים העיר תהיה מרושתת ב־64 תחנות וזה אומר שבמרחק 500 מטר מכל אדם בעיר יש תחנת רכבת. עם המטרו שיקרה בעוד 15־20 שנה יהיו לנו ארבע תחנות רכבת ארצית לאורך איילון, 22 תחנות מטרו ו־64 תחנות של הרכבת הקלה. זו תהיה עיר אחרת מכל היבט. אבל לאנשים קשה לדמיין מה הולך לקרות לעיר, והכול קורה יותר מדי לאט".
לפי חולדאי, זה תמיד היה החזון שלו. הוא נבחר ולדבריו מיד החל לקדם תוכנית למטרו, הוריד את חנית הרכבים הפרועה מהמדרכות ("אנשים שאלו איפה נחנה?") וגם שבילי אופניים נסללו במסגרת פרויקט חידוש השדרות ואבן גבירול ("גם כשלא היה לנו גרוש").
אבל חולדאי גם היה מי שדרש שהקו הירוק ישוקע באבן גבירול, במבצע לא אופייני לרכבות קלות בעולם תוך עלויות ועיכובים רבים, הוא ביטל את אזורי החניה בעיר והנהיג חניה חינם - על אלה ועל צעדים נוספים שביצע מומחי תחבורה מתחו ביקורת לאורך השנים.
הדרישה שלך למנהר את הקו הירוק מוצדקת בדיעבד?
"בוודאי וזה פחות מדי. אני שואל למה לא המשיכו עוד קילומטר מתחת לירקון במקום ליצר גשר אימתני שיעבור מעליו. ובכלל, כל המערכת של הרכבת הקלה הייתה צריכה להיות מטרו".
אבן גבירול יכול היה להיות רחוב כמו שדרות יפו בירושלים. אם הייתה עוברת על הרחוב רכבת, היא הייתה מחייה אותו.
"אני חושב שהוא יהיה יותר טוב. כי אפשר יהיה להוסיף מדרכות רחבות ומרחב ציבורי שעליו הולכים".
ויישאר מקום לנסיעת מכוניות.
"ייסעו פחות מכוניות כי יהיו פחות נתיבים למכוניות ותהיה הרבה יותר מדרכה, שבילי אופניים. המרחב התת־קרקעי מהווה תוספת זכויות משמעותיות להובלת הרבה יותר נוסעים באותו מרחב דרך וזה הסיפור הגדול של המטרו".
בעבר העיר חולקה לאזורי חניה וביטלת את זה. זה משהו שאתה עומד מאחוריו?
"לא נכנס לזה, זה לא משמעותי".
לדעתי זה משמעותי. הטענה שלי היא שהתפכחת ולא תמיד החזון התחבורתי שלך היה להעמיד בראש את הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התח"צ ואפשר לראות בהחלטות שלך שעבר תהליך.
"ההחלטה על מתן חניה חינם לתושבי תל אביב היא פוליטית ולא תחבורתית, אבל יש מאחוריה הצדקה שהסובלים העיקריים ממה שקורה כאן הם תושבי תל אביב ומאחר ולא היה אמצעי תחבורה ציבורית ראוי אפשרתי חניה חינם ברחבי העיר. צועקים כאן על הסבל מכלים דו־גלגליים וקורקינטים אבל בגלל כמות העבודות במרחב הציבורי אני עיכבתי בנייה של שבילי אופניים, כדי לא לייצר עוד עבודה והפרעה במרחב הציבורי ולעשות משהו יותר מדוד. אז תבוא ותגיד - 'אתה פועל בניגוד למדיניות שלך'".
נכון.
"לא. העובדה שבמדינת ישראל מחכים עד שיהיה משבר כדי להתחיל לעשות משהו גרמה לזה שעושים כאן דבר שלא נעשה במקומות אחרים - שלושה קווי רכבת קלה בבת אחת. אבל כך המדינה עובדת - בשנת 2000 חתמתי עם ממשלת ישראל על הקו האדום. לקח 22 שנה והוא עדיין לא נוסע. אז נדחקנו למצב שהמשבר החמיר והחמיר ועושים הכול יחד. היה שר תחבורה (ישראל כ"ץ - א.ז) שהתגאה 'אני, אני ואני', אבל הוא גרם לדחייה של הרבה שנים בביצוע הפרויקט".
יש משהו שאתה מתחרט עליו שהיום אולי היית נוהג אחרת?
"מה זה מתחרט? מישהו חושב שאני פופאי? אני עושה מה שאני יכול באותו זמן. אפשר להסתכל על נתיב האופניים באבן גבירול וכולם אומרים שזו שגיאה. כעשיתי אותו לא היה לי גרוש על הנשמה, נסעו פה רק אופניים רגילים, לא צפיתי את התהליך ואת המהירות של כניסת כלים שהפכו נתיב על המדרכה לבעיה. אני מודה. טעיתי. אבל בנתונים של אז - קשה היה לצפות. מבחינת המדינה, הייתה שגיאה לא לעשות מהקו האדום מטרו ולא צריך היה בכלל רכבת קלה. שיטת קבלת ההחלטות אצלנו מביאה לכך שאנחנו משקיעים ומבזבזים המון כסף בדברים שאם היינו עושים אותם בזמן - היינו חוסכים המון כסף".
יש אנשים שטוענים שכשהחלטת לרוץ שוב חזרת אחורה מכמה יוזמות. אתה בעצמך הזכרת את תוכנית האופניים 2025.
"לא ירדתי מהתוכנית, רק האטתי את הקצב. צריך להאיץ אותה כשנראה את הקו האדום עובד. אפשר לעשות את זה".
פינוי התחנה המרכזית: "יש כאלה שקנו שם דירה והם הצעקנים הגדולים"
יוזמה נוספת שנדחתה היא פינוי התחנה המרכזית. מיכאלי הצהירה על סוף שנת 2023 אך העירייה דרשה להעביר תוכנית בות"ל, והפינוי פוצל לשני שלבים: שלב ראשון בסוף שנת 2023 והשני בסוף שנת 2026. לאחרונה בית המשפט קיבל עתירה ששמטה את הקרקע תחת השלב הראשון לפינוי.
חולדאי מתקומם. "לא הייתה תוכנית לפינוי התחנה המרכזית מעולם ואין תוכנית כזו. יש פה הטעיה של הציבור לאורך שנים. אי־אפשר לתכנן את הרק"ל ששתי תחנות שלה יהיו בסמוך לתחנה ולסגור את התחנה המרכזית שסמוכה לתחנת ההגנה נוסף לקו הירוק והסגול. צריך לתכנן את זה לבינוי חדש שבמסגרתו יש גם מסוף תחבורה, רצוי תת־קרקעי. יש לנו מסופים בכל העיר, ופתאום עושים רעש".
זה מסוף שונה כמו שאתה יודע.
"מה שונה?"
קרוב מאוד לבתי תושבים, נתוני זיהום אוויר גבוהים.
"אין שם נתוני זיהום אוויר גבוהים, זה לא נכון".
אז המשרד להגנת הסביבה לא בודק?
"לא. זה עניין פוליטי לגמרי. חד־משמעית. כשלוקחים תחנת ניטור ושמים בגובה אפס בעוד שהיא צריכה להיות גבוה, וגם ככה אין חריגות, זה עניין פוליטי. אני לא רוצה להיכנס לשאלה לגבי כן נכריז (על האזור מוכה זיהום אוויר - א"ז), לא נכריז. זה לא מעניין אותי. שיכריזו".
אתה צריך להגיש תוכנית לשרה להגנת הסביבה לפי חוק אוויר נקי.
"משרד התחבורה יגיש לה, לא אני. אני קובע איזה אוטובוסים נוסעים לאן? מה הם רוצים ממני בכלל? התחנה המרכזית זה היה פלופ, זה נכון. זה בגללי? לא. אבל עם זה אני צריך להסתדר וצריך לספק תחבורה פה".
אתה מרוצה מהשירות שמקבלים הנוסעים שם?
"איזו מין שאלה זו, בוודאי שאני לא מרוצה. אבל אנחנו נכנסנו לשם בצורה מסיבית והתחנה היום הרבה יותר נקייה ומסודרת".
עדיין אין לה רישיון עסק קבוע אפילו.
"היה לה סיפור בגלל כיבוי אש, ופתרו אותו. היום היא מסודרת, נקייה, מטופחת ומטופלת מאשר הייתה אי־פעם. עם זאת, יש שם בעיה. למי שגר קומה שלישית יש לו בעיה. מצד שני צריך לזכור: יש שם כאלה שקנו את הדירה מול הדבר הזה, והם הצעקנים הגדולים. קנו את זה כי זה היה בזול".
היחסים עם התושבים: "יש פשרות, ולפעמים אני צריך לרצות את כולם"
הסגן שלך עד לא מזמן, אסף הראל, טוען שאתה בוחר במדיניות גם וגם שמנסה לרצות את כולם ובסוף כולם מפסידים - ברכב הפרטי ובתחבורה הציבורית.
"אני לא יכול להגיד שהוא טועה לגמרי ולא יכול להגיד שהוא צודק. אסף רוצה שאני אמשיך לסלול שבילי אופניים למרות ההפרעה לציבור, הוא רוצה הכול עכשיו.
"אבל מי שמסתכל על דרכי - הורדת המכוניות מהמדרכות, העיר שמוליכה אנשים ביי פאר ורק השנה נטע 12 אלף עצים, אולי העיר היחידה שהפכה את האופניים למערכת מסיעה, תחבורה ציבורית - זה תל אביב־יפו וגם התמיכה שלי בבניית הקווים. אבל יש פשרות, ואני מודה שלפעמים אני צריך לרצות את כולם. מה לעשות, כולם בניי ולא רק אינטרס אחד קובע".
השאלה אם אתה יכול לרצות את כולם בהינתן שהמרחב הציבורי מוגבל והעיר מצטופפת.
"לא, אני לא יכול לרצות את כולם. אני נבחר תמיד על 50%. זה אומר שאני נבחר אבל לא מרצה את כולם. אני מוכן שיהיו הרבה כאלה שמתנגדים לי לטובת מה שצריך לעשות. אין דבר שאני עושה שאין לו התנגדות קולנית.
"מיליון איש נכנסים לעיר מדי יום, ומי שחושב שאני קובע הכול טועה במהות. יש כל־כך הרבה דברים שקשורים למדינת ישראל ולשרי התחבורה והאוצר".
אז בוא נתמקד בדברים שאתה יכול לעשות בעיר, למשל - שדרות העיר שאתה חידשת. אני יכול לטעון שאם לא היית רוצה לרצות את כולם, יכולת להוריד את שביל האופניים מהשדרה ולהחזיר אותה להולכי הרגל ולייצר נתיב אופניים במקום נתיב לרכב פרטי בכביש, אבל כנראה שזו החלטה פוליטית שאתה לא מסוגל לקבל.
"אני חושב ששבילי אופניים והליכה ברגל יכולים שניהם להתקיים ביחד".
קורקינט שנוסע במהירות של 40 קמ"ש יכול להיות לצד הולך רגל?
"לפי החוק הוא צריך לנסוע עד 25 קמ"ש, וצריך לטפל בזה, אבל כשעשינו את השדרות לא נסעו באופניים בעיר הזאת והסיפור היה לשפץ את השדרה ולייצר מרחב ציבורי ראוי. זו הייתה מהפכה למרחב הציבורי.
"אני לא יכול לגעת בשדרת רוטשילד כרגע כי אלנבי הולך להיסגר וצריך להעביר בה תחבורה ציבורית. המרחב הציבורי משתנה. כאשר תסתיים העבודה על קווי הרק"ל ניתן יהיה לטפל בכל השדרות. צריך לטפל בדו־גלגלי ובאכיפה שיביאו לידי כך שלא ייסעו שם 35 קמ"ש וזה מרתיח אותי. ולא רק זה, מרכיבים אחד את השני בלי קסדות, נמרחים על הקרקע ואני צריך לאסוף אותם לאיכילוב כי הם חסרי אחריות".
הקורקינטים: "הבעיה העיקרית היא לא עם הכלים השכורים"
ניכר שהטיפול בכלים החשמליים מטריד את חולדאי, ולא בכדי לנוכח העיסוק התקשורתי הנרחב בנושא. "לכלים האלה יש משמעות עצומה - הם המייל האחרון", הוא אומר. לדבריו, הפתרונות הם רגולציה, אכיפה מסיבית, תשתיות והפרדה בין חשמליים להולכי רגל. "הבעיה העיקרית שלנו לא עם קורקינטים שכורים שמוגבלים במהירות. מתוך 170 אלף הנסיעות היומיות של הכלים הללו במרחב, 40 אלף נעשות באמצעות השכורים והיתר בפרטיים, והפרטיים הם הבעיה כי שם מגבירים מהירות לא חוקית, לוקחים כלי ששוקל 80 קילוגרם וקוראים לו אופניים והוא נוסע ב־60 קמ"ש".
מדברים על קורקינטים, ואתה מפנה לאסדרה וחקיקה, אבל גם כלי רכב ואופנועים מפריעים להולכי הרגל על המדרכות, ושם הדברים האלה כבר קיימים.
"אנחנו עושים אכיפה כמיטב יכולתנו ומשתפרים. לא הכול אידאלי, ואני יודע מה לא בסדר אבל יודע לאיזה כיוון אנחנו הולכים".
אתם שוקלים לגבות תשלום על שימוש של חברות הקורקינטים בחניות במרחב הציבורי?
"זאת שאלה טובה, אבל יש עניין שתחבורה ציבורית תהיה זולה ככל האפשר, ומן הראוי שלא אעמיס הוצאות נוספות ומאחר שעיריית תל אביב נמצאת במצב כלכלי ראוי לא מצאנו כרגע צורך לחייב אותם. ממילא הם ממושמעים ומשתפים פעולה בניסיונות למצוא פתרונות. הבעיה היא הפרטיים".
הרכבת הקלה: "הבעיה תיפתר ובעוד חודשיים־שלושה יהיה קו"
חולדאי מטיל את יוקרתו על השינוי שתעבור העיר בעקבות הפעלת קווי הרכבת הקלה. בינתיים, כפי שנחשף בגלובס, תקלות במערכת האיתות של הקו האדום גורמת לעצירות פתע של הרכבות ותאריך ההשקה נדחה בתזמון בעייתי עבור ראש העירייה שמסרב להתרגש "מה חדש? ב־2000 חתמנו, היו אלף החלטות והיו לי 13 שרי תחבורה ו־17 שרי פנים. אני ממש לא מאוכזב כי יושבים מהנדסים על התוכנה, יפתרו את הבעיה ובעוד חודש חודשיים־שלושה יהיה קו.
"מנכ"ל נת"ע אומר ששיתוף־הפעולה עם עיריית תל אביב הוא שגרם לקו לקרות וזה נכון. הבנתי שאני צריך להיות המסייע הראשי כדי שזה יקרה כי נימבי כאן ונימבי שם, אלה קיימים כל הזמן".
ואולם, ההרמוניה הופרה לאחרונה לאחר שהעירייה התנערה מהסכמתה לסגור לעבודות הקו הסגול את רחוב אלנבי בעיר. "לא נכון לסגור את הרחוב לפני שהקו האדום נוסע בבטחה ובצורה מסודרת כי תהיה לו משמעות תחבורתית עצומה. גם נת"ע צריכה ללמוד לעבוד במקטעים ובוודאי בשלב הסטת התשתיות שקודם לעבודות. אחרת הציבור רואה שלא עובדים".
לחולדאי יש ביקורת נוקבת גם על חברת החשמל. "יש לנו בעיה עם צווארי בקבוק של חוסר יכולת לפתור בעיות. למשל חברת חשמל אינה ערוכה לעמוד בקצב ובמקצועיות המתאימה לרכבת הקלה ובהמשך גם למטרו. אנחנו פותחים רחוב ומסיטים תשתיות וצריכים תשתיות חדשות - ומחכים לחברת החשמל. זה קורה לא פעם ולא פעמיים. חברת חשמל אומרת - 'עשיתם רפורמה ואמרתם לנו לרדת מכמות העובדים - איך נענה עכשיו לעבודה?' במדינה כמו שלנו שהממשלה מתחלפת בכל פעם קשה לפתור בעיות כאלה כי אין מי שיחליט. לכן, גם אם אלנבי ידחה לסוף השנה הבאה - זה לא מה שיעכב את הקו".
הבנייה למגורים: "בונים כמו משוגעים אבל בצורה מושכלת"
אתם מספקים הרבה היתרי בנייה בסביבת הרכבת הקלה והמטרו ובמקביל חותכים בתקני החניה - אתה לא חושש שהתשתיות יבשילו הרבה אחרי שהבניינים קמים ולאנשים לא יהיה בינתיים פתרון תחבורתי מתאים?
"יש להם היום פתרון? אספר לך סיפור: אני באתי מרקע בחיל האוויר ובניהול גימנסיה הרצליה. במקומות שבהם גדלתי תכנון מראש ולטווח ארוך הוא אבן־יסוד. כשנכנסתי לתפקידי היה סיפור סביב מחלף קפלן, והלכתי ליוסי פרחי שהיה מהנדס המחוז ואמרתי לו - יוסי, איך אפשר לתת היתרים לכאלה מגדלים כשלא פותרים את בעיות החניה? אז הוא אמר לי, 'תקשיב טוב, במדינת ישראל אין תכנון לשום דבר. אם תייצר משבר, יפתרו אותו. גם את איילון לא בנו כי מישהו חשב שצריך לייצר נתיב תחבורה כזה. כשהפקידים של האוצר התחילו לנסוע לאט בפקקים מירושלים לתל אביב אז הבינו שצריך את האיילון. גם את שלושת הקווים האלה עושים כי בנינו כמו משוגעים, אבל בנינו בצורה מושכלת, עיר טובה שיש בה אופציות גם למי שרוצה לחיות פה בלי רכב".
עד להשלמת העבודות, יש תחושה שהסדרי התנועה בעיר מנסים להתחשב ברכב פרטי אבל פחות בהולכי רגל. אתה בטח מכיר את הדוגמה של מגדל המאה.
"גם אתה וגם בטלוויזיה, כל מי שמגיע הנה מצלם את מגדל המאה. אני לא אומר שאין בעיה - יש בעיה, אבל אי־אפשר לצלם מקום כמעיד על מדיניות. אנחנו במלחמת חורמה על הסדרת המרחב הציבורי ליד העבודות והוא פי אלף יותר מסודר מאשר במקומות אחרים בישראל. גם לנו יש בעיה כי נת"ע איננה חברה־בת של תל אביב. יש בית שגר בו נכה בכיסא גלגלים שלא יכול להתנייד על בלטות רעועות ואנחנו עוסקים ברמה הכי אינטימית כמיטב יכולתנו לעזור לכולם, אבל לא יכולים לעזוב את המטרה העיקרית ולראות לאן העיר הולכת מבחינה תחבורתית - והיא הולכת בדרך הנכונה".
הפעלת הקו האדום בשבת: "לא יקרה. אני לא רואה מצב פוליטי כזה"
אתה מאמין לשרת התחבורה שהקו האדום יפעל בשבת?
"היא לא אמרה את זה והוא לא יפעל בשבת. אני לא רואה מצב פוליטי כזה. כי אפילו אדם שחושב שכן - אם צריך תמיכה של גורמים פוליטיים כאלה ואחרים, לא זה הנושא שעליו הוא ילחם כרגע".
איך עובדים קווי האוטובוס שלכם, "נעים בסופ"ש"?
"הם עובדים יוצא מן הכלל, אבל הם אינם תחבורה ציבורית אמיתית כי היא מוגבלת למטרופולין. לאט לאט מצטרפות רשויות נוספות ויש לנו לחץ ממבשרת, הר אדר, מטה יהודה להתחבר גם כן. אני מקווה שכפר סבא תתחבר בקרוב. אני עושה את זה מפני שאני מאמין שעצם העובדה שהתרגלו לעובדה שזה קורה - תהיה לזה השפעה עתידית. אפילו אני פעם אחת נעזרתי בזה כי יש לי תחנה ליד הבית אבל אני לא יכול לקרוא לזה תחבורה ציבורית, זה שקר בנפשי".
העיר היקרה בעולם: "מודדים גם את מחיר החשמל והמלפפונים"
נושא נוסף שמטריד את צמרת העירייה הוא יוקר המחיה בעיר ומיקומה ברשימות הערים היקרות ביותר בעולם. "העירייה כמעט ואיננה יכולה לעשות שום דבר כי מודדים ברשימות האלה את מחירי החשמל, המים, התחבורה, המלפפונים והלבן ודברים נוספים. מדרך הטבע כשאתה לוקח את סה"כ יוקר המחיה בישראל ומוסיף עליו את הדלתא של הדיור בתל אביב אז נוצר הפער שהופך אותה ליקרה ביותר".
מדוע לא תשתמשו בהיטלי השבחה כדי ליצור דיור בר־השגה?
"אנחנו העיר היחידה שעוסקת בדיור בר־השגה. גם מדינת ישראל לא מכירה בדבר הזה. רק הלחץ שלנו הביא בסופו של דבר להכרה שבשדה דב יהיו אלפי יחידות דיור בר־השגה ואנחנו קבענו שבכל בניין חדש יהיו 15% דירות בר־השגה על קרקע פרטית ובמיעוט קרקע שיש לנו אז 50% יהיה דיור בר־השגה. אבל זה הוא לא דיור סוציאלי, הוא דיור לאותם אלה ממעמד הביניים שהחברה לא יכולה להתקיים בלעדיהם: השוטר, המורה והאחות. יש לנו קושי עצום היום בעניין של מורים שלא רוצים לנסוע שעה וחצי מראשון לציון לתל אביב ולא באים ללמד, אחרי שתמיד רק רצו לעבוד בתל אביב. בנינו בניין בן 75 יחידות דיור שמושכרות רק למורים. בזה מדינת ישראל לא מתעסקת לכן, אנחנו חלוץ לפני המחנה".
מה הסיכוי של ערים אחרות שלא נהנות משטחי תעסוקה ומסחר לשגשג?
"כבר היה מוכן איחוד ערים בין בת ים ובין תל אביב, זה מה שצריך לעשות. אם היו מאחדים את כל גוש דן לעיר אחת - בני ברק, גבעתיים, רמת גן ותל אביב - זה היה פותר בעיות כלכליות לבני ברק, אבל בני ברק רוצים להיות עיר חרדית. בישראל כל אחד רוצה להסתגר ולא מוכנים להתחלק עם הכלל. הגדולה של תל אביב היא שכל אחד יכול לחיות בה על־פי השקפתו. עיר של דמוקרטיה וסובלנות. הצרה היא שמתעסקים בסוף במגדל המאה".
תגובה: "טענת העירייה נבחנה ונשללה"
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מסרה: "הכרזתי על אזור התחנה המרכזית בתל אביב כאזור נפגע זיהום אוויר על־פי חוק אויר נקי, ובהתבסס על חוות־דעת מקצועית שלפיהן יש חריגות חוזרות ונשנות בערכי המזהמים באזור, מזהמים בעלי פוטנציאל ממשי לפגיעה בבריאות הציבור. הטענה לעניין מיקום תחנת הניטור נטענה על־ידי העירייה, נבחנה ונשללה. אין כל שחר בטענה שלפיה מדובר בהחלטה פוליטית, שכן היא נסמכת על נתונים ועל ניטור שנאסף ונבחן בקפדנות על־ידי גורמי המקצוע במשרד ובהמלצתם.
"למיטב היכרותי את הדברים, יש כוונה ותוכניות לפינוי התחנה, וטוב שכך. במסגרת הפינוי ייוותר כל הנראה מסוף תחבורתי באזור, קטן באופן משמעותי מן הקיים. על־פי חוק אוויר נקי, תוכנית להפחתת זיהום האוויר באזור התחנה המרכזית תוגש על־ידי עיריית תל אביב בתוך חצי שנה. בשל ההיבטים התחבורתיים הברורים, ראוי שיתקיים שיתוף-פעולה בגיבוש התוכנית וביישומה בין כלל הגורמים הרלוונטיים".
רון חולדאי (78)
אישי: נשוי + 3, מתגורר בתל אביב, בעל תואר בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ולימודי ניהול בוורטון מאוניברסיטת פנסילבניה
מקצועי: ראש עיריית תל אביב מאז 1998. קודם לכן היה מנהל גימנסיה הרצליה בתל אביב וקצין בדרגת תא"ל בחיל האוויר
עוד משהו: רשומות על שמו שלוש הפלות של מטוסי אויב