גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשר תחנות מרכזיות של נצבא תחת איום סגירה, למדינה אין פתרונות חלופיים, והמו"מ תקוע

חברת הנדל"ן שבבעלות קובי מימון דורשת ממפעילות תחבורה ציבורית להתפנות מ–10 תחנות מרכזיות עד סוף ספטמבר ● האסטרטגיה: הפעלת לחץ על המדינה שתשלם יותר עבור השכירות רק כדי למנוע כאוס תחבורתי ● נצבא: אף תחנה מרכזית לא מפונה. ההסכמים טרם חודשו למרות התראות חוזרות ונשנות

התחנה המרכזית בטבריה. אחת מהתחנות שמימון דורש לפנות / צילום: אייל מרגולין
התחנה המרכזית בטבריה. אחת מהתחנות שמימון דורש לפנות / צילום: אייל מרגולין

חברת נצבא, שבשליטת איש העסקים קובי מימון, דורשת ממפעילות תחבורה ציבורית להתפנות מ-10 תחנות מרכזיות שבבעלותה ברחבי ישראל. בכך החברה מעלה שלב במלחמת ההתשה מול המדינה על המסופים התחבורתיים, שלשטחיהם היא לוטשת עיניים לשם קידום מיזמי נדל"ן.

נצבא היא הבעלים של חלק מהתחנות המרכזיות בישראל, שחלקן מנוהלות באמצעות חברת ניהול. בחודש שעבר פנתה החברה לאגד ולמפעילות תחבורה ציבורית אחרות בדרישה לפנות תחנות מרכזיות עד לסוף חודש ספטמבר. זאת בטענה לפיה חוזה השכירות מול אגד הסתיים.

● נצבא לבעלי חנויות בתחנה המרכזית החדשה בת"א: לא תקבלו זכויות בנייה עתידיות
● מה עוצר את ההתחדשות העירונית במתחמים הנחשקים בתל אביב
●האלכימיה של הנדל"ן: ההחלטה שתקפיץ פי 6 את ערך הקרקע של גב-ים בחולון

באגד, שמולה נחתמו ההסכמים בשעתו, הפנו את הדרישה למשרד התחבורה ושם טוענים, כי "המדינה נכונה לקיים עם נצבא שיח שיבוסס על נתונים כלכליים ותפעוליים שלא הוצגו על ידי נצבא עד כה, למרות בקשות המדינה. יחד עם זאת, תפעל המדינה לפי כל דין כדי לשמור ולשפר את רמת השירות לציבור במתקנים שבבעלות נצבא ובכלל".
בנצבא מסרו לגלובס כי "החברה פנתה למשרד התחבורה לחדש עמה את ההסכמים שפג תוקפם, כאשר תשלום דמי השכירות ודמי הניהול ייקבעו על ידי שמאי נייטרלי שימונה. אבל משרד התחבורה גורר רגליים ונמנע מלחדש את החוזים תוך שהוא ממשיך לשלם דמי שכירות ודמי ניהול שנקבעו לפני שנים רבות ואשר נופלים בשיעור ניכר מדמי השכירות והניהול המגיעים לנצבא".

בנצבא טוענים כי "משרד התחבורה הוא המונע הפעלה נכונה ותקינה של התחנות", וטוענים כי לפי פקודת התעבורה בנסיבות מסוימות משרד התחבורה רשאי להורות על המשך הפעילות של מפעילות התחבורה הציבורית בתחנות המרכזיות השונות בכפוף לתשלום מחיר הוגן עבור השימוש והניהול.

"משרד התחבורה נמנע מלמנות שמאי מוסכם אשר יקבע את הסכום ההוגן שיש לשלם לנצבא בגין השימוש בתחנות המרכזיות ומחייב למעשה את נצבא לפעול לשמירה על זכויותיה. נצבא הציעה לפתור את כל חילוקי הדעות בין הצדדים במסגרת בוררות בפני בורר מוסכם (שופט עליון בדימוס), אך למרבית הצער משרד התחבורה ‘שלח’ את נצבא לבית המשפט".

המודל: תחבורה ציבורית, תחנות בבעלות פרטית

שורשי המאבק טמונים בחטא הקדמון של הפרטת שטחים ציבוריים וחיוניים. נצבא (ראשי תיבות של "נכסי צאן ברזל אגד") נוסדה בשנת 1948 כחברת בת של אגד, שבה למדינה הייתה מניית זהב, והייתה אחראית על אחזקת המבנים. מאז עברה גלגולים שונים עד שבתחילת שנות האלפיים נרכשה על ידי קובי מימון, כאשר בסופו של דבר מניות שהיו בבעלות חברי אגד הועברו לחברת איירפורט סיטי שבשליטתו.

אם נצבא תצליח להביא לעלייה בדמי השכירות והשימוש שהיא מקבלת, החברה תרוויח פעמיים - הן מהגידול בהכנסות והן מעליית ערך הנכסים שברשותה. בנצבא מסתכלים על הטווח הארוך, אם המדינה לא תפנה את המסופים אך תשלם יותר ערכם יעלה; אם המדינה תבחר לפנות את המסופים החברה תוכל לקדם פרויקטי פיתוח אחרים ורווחיים יותר בשטח התחנות.

לפי טענות שנשמעות בענף, נצבא נוהגת בכוחניות. כך, רק לאחרונה בוטל דיון מול משרד התחבורה שנועד להביא לסיכומים על שדרוג תחנות, במקביל לשליחת דרישת הפינוי מ-10 תחנות.

האסטרטגיה: שינוי ייעוד התחנות למגורים

לאורך השנים נשמעו טענות רבות ולפיהן מטרתה של נצבא היא לדרדר את התחנות כדי להביא לפינוי שלהן, כך שתוכל לעשות בשטחים שימוש אחר. התחנה המרכזית החדשה בתל אביב היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר, וכך כתב אודותיה ב-2017 שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בנימין ארנון: "תוכניתה של נצבא הייתה לכל אורך הדרך להוביל לכך שהתחנה תקרוס, והאינטרס העסקי שלה התמצה בנדל"ן של התחנה".

ההתשה היא אולי לא חלק מהאסטרטגיה הרשמית של החברה, אך שינוי ייעוד הנכסים בהחלט כן. לפי דוח הפעילות של נצבא לשנת 2021 למשל, מגמת הפיתוח העסקי היא "הצפת ערך במאגר הנכסים הקיים, וזאת על ידי אופטימיזציה של מגוון השימושים בנכסים, לדוגמה - שינוי ייעוד של נכסים תחבורתיים לשימושי ייזום של בנייה לרבות למגורים", וכן "הקטנה הדרגתית של התלות במפעילי התחבורה כשוכר עיקרי, הן באמצעות הרחבת המגוון הכולל של נכסים המוחזקים על ידי הקבוצה והן על ידי הסבת נכסים תחבורתיים המפונים על ידי אגד לשימושים אחרים, בעיקר בתחומי המגורים, המלונאות, המשרדים והמסחר".

החברה מקדמת תוכניות במתחם התחנה המרכזית לשעבר בהרצליה; בעפולה נבנתה תחנה מרכזית חדשה עם שתי קומות משרדים מעליה; על התחנה המרכזית הפעילה בכפר סבא, קיימת תוכנית בניין עיר מאושרת להקמת פרויקט הכולל 170 יחידות דיור בשלושה מגדלים, מרכז מסחרי ומסוף תחבורתי; ובאשקלון ממוקמת אחת התחנות המרכזיות המוזנחות ביותר בישראל, ולפי החלטת ממשלה שהתקבלה בסוף 2020, משרד התחבורה יפעל להקמת תחנה מרכזית חדשה.

המאבק בין נצבא למדינה הוא לא רק על דמי השכירות והשימוש. נצבא מעריכה בדוחותיה לרבעון הראשון של 2022 שהשווי ההוגן של הנדל"ן המניב שברשותה בתחום מרכזי התחבורה הוא 1.48 מיליארד שקל, כשהכנסותיה השנתיות בו עמדו לפי הדוח לשנת 2021 על יותר מ-128 מיליון שקל. ההכנסות מהחניונים הסתכמו ב-2021 בכ-47 מיליון שקל והשווי ההוגן שלהם הוערך בסוף מרץ 2022 ב-868 מיליון שקל.

הפתרון: הלאמה או הקמת מסופים חלופיים

כך האסטרטגיה של נצבא מתכתבת עם חולשת המדינה: רכישה של קרקע להפעלת תחבורה ציבורית, ולאחריה פעילות לשינוי ייעוד הקרקע כך שתניב הכנסות גדולות יותר. היא עושה זאת כמעט ללא הפרעות מיוחדות מטעם מוסדות התכנון והתנהלות שוטפת מול משרדי הממשלה, כשאין להם שוט משמעותי - שכן כל שינוי בסטטוס קוו עלול להשפיע על שירות התחבורה הציבורית.

 

מעבר לגיבוש מדיניות אחודה, אחד הפתרונות הוא הפקעה והלאמה של השטחים. בחלק מהמקרים הדבר ימשיך וישרת את האסטרטגיה של החברה להשביח את הנכסים ולמצות את הפוטנציאל, אך הוא יחזיר את השליטה לידי המדינה. פתרון אחר, ארוך טווח יותר, הוא להקטין את השליטה של נצבא על מסופי התחבורה הציבורית, באמצעות הקמת מסופים חלופיים והסטת התחבורה הציבורית, הקיימת וזו שתתווסף, אליהם. כך מנסה המדינה, ללא הצלחה גדולה, לעשות בתל אביב ולפנות את התחנה המרכזית למסופים אחרים, תוך שעיריית תל אביב הובילה לדחיית המהלך בטענה לקיומו של אתר טבע עירוני באחד המסופים החלופיים.

נצבא: "הסכמי השכירות הסתיימו ולא חודשו"

מנצבא נמסר בתגובה: "החברה לא מפנה שום שוכר, בשום תחנה מרכזית, גם לא בתחנה מרכזית תל אביב. הכנסות משכירות הן חלק מרכזי מפעילות החברה ולפיכך הטענות הללו חסרות כל הגיון בסיסי. בנוסף, כחברת נדל"ן שמתרכזת גם בצמיחה, קידום תב"עות הוא חלק מפעילות החברה.

"בחלק מהתחנות המרכזיות משרד התחבורה עוזב או מחליט לצמצם פעילות תחבורתית כדוגמת התחנה המרכזית בהרצליה שפונתה על ידי משרד התחבורה ונצבא בונה כעת פרויקט מגורים ומסחר לפי תב"ע ששונתה למקרים כאלו.

"החברה מקדמת תב"עות מבעוד מועד ליום הפינוי, אך גם כשמסתיים קידום התב"ע החברה לא מפנה את השוכרים אלא אם כן הם לא משלמים ו/או לא נחתם איתם הסכם שהסתיים.

"כפי שצוין, הודעות הפינוי שקיבלו מפעילות התחבורה הציבורית נובעות לחלוטין מכך שהסכמי השכירות שלהן הסתיימו ולא חודשו עד היום למרות התראות חוזרות ונשנות.
באפשרות המפעילים, באמצעות משרד התחבורה, לחתום על הסכמים חדשים לתחנות המרכזיות ובתנאי שיפעלו על פי המנגנונים הקבועים בחוק". 

כך נמכרה נצבא לקובי מימון בנזיד עדשים

כמעט שני עשורים חלפו מאז נמכרו מניות השליטה בחברת הנדל"ן נצבא לידי חברה בשליטת איש העסקים קובי מימון, תמורת מה שהתברר בדיעבד כנזיד עדשים. נצבא (נכסי צאן ברזל אגד), חברה שהייתה בבעלות  חברי וגימלאי אגד,  החזיקה בנדל"ן שהושכר לענקית התחבורה הציבורית וחלשה במועד מכירתה על 100 נכסים בנויים, מהם 44 הושכרו לתחנות מרכזיות של אגד ברחבי הארץ. נוסף עליהם נכללו בעסקה חניונים ומוסכים של אגד.

מכירת מניות השליטה בנצבא נועדה לאפשר פירעון חוב של יותר מ-200 מיליון שקל לבנק הבינלאומי, שנוצר כתוצאה מפדיון מניות של חברי אגד שפרשו מהחברה (אז קואופרטיב), ולהבטיח את המשך פדיון המניות קדימה.

בסופו של תהליך, שנמשך על פני מספר שנים, רכש מימון את מניות השליטה בנצבא בשנת 2006, באמצעות חברת איירפורט סיטי שבשליטתו, תמורת סכום של 645 מיליון שקל, מחיר ששיקף לנצבא שווי של מיליארד שקל בלבד. עשור לאחר מכן, ערב מיזוג בין שתי החברות (נצבא ואיירפורט סיטי) נסחרה נצבא בשווי של כ-4 מיליארד שקל.

כיום עומד שווי החברה הממוזגת על כ-7.7 מיליארד שקל, שווי שרובו הגדול מיוחס לנכסיה של נצבא.

חזי שטרנליכט

נצבא

תחום עיסוק: ניהול נכסי נדל"ן בישראל ובאירופה: מלונות, מרכזים מסחריים, תחנות מרכזיות, תעסוקה ומגורים
היסטוריה: חברת נכסי הנדל"ן של אגד, שהוקמה ב־1948, נמכרה בסוף שנות ה־90 לקובי מימון. ב־2003 החלה בייזום והקמה של פרויקטים בתחום הנדל"ן למגורים בארץ ובאירופה. ב־2017 חדלה להיות חברה ציבורית
נתונים: נצבא היא חברה בשליטת איירפורט סיטי הנסחרת בבורסה, שנשלטת על ידי חברה בורסאית נוספת (אקויטל), שבה שולט קובי מימון. היא מחזיקה נכסי נדל"ן בשווי של 10.53 מיליארד שקל*

*לא כולל נתוני מלון הנסיכה באילת, שנסגר לשיפוצים ב־2015

עוד כתבות

ד''ר נאוה מיכאלי-צברי / צילום: כדיה לוי

מונו כונסי נכסים לביתה של נכדת מייסדי שטראוס בסביון; המימוש יעוכב בחצי שנה

ביהמ"ש מינה השבוע כונסי נכסים לביתה בסביון של ד"ר נאוה מיכאל-צברי, בתה של רעיה שטראוס ואלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי ז"ל שנפטר באוקטובר האחרון ● המינוי יעוכב למשך חצי שנה על-מנת לאפשר למיכאל-צברי להשיג חוב של 15 מיליון שקל

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

הטירה הצרפתית שזמינה על המדף / צילום: whisperauctions.com

"לו הייתי רוטשילד": טירה שהייתה בבעלות המשפחה היהודית נמכרת בסכום של 454 מיליון דולר

בטירה הצרפתית מהמאה ה-12 החולשת על פני 2,500 מ"ר יש 17 חדרי שינה, דיור נפרד לאנשי צוות, שלוש מעליות ואורוות היכולות להכיל עד 50 סוסים ● בעבר הטירה הייתה שייכת למשפחת הבנקאים היהודית, אותה הם מכרו למלך מרוקו - חסן השני ● כעת היא צפויה לעמוד למכירה פומבית ועשויה אף להפוך לאחד הנכסים היקרים שנמכרו אי פעם

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש

כפר סבא / צילום: Shutterstock

שתי שכונות ישנות סמוכות: המיקום שווה הרבה במחיר

שכונה אחת קרובה לרכבת והשנייה למרכז העיר, ובשתי השכונות מקודמים פרויקטים של התחדשות עירונית ● איפה יותר משתלם לרכוש דירות קטנות?

מה צפוי לשקל? / אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר יגיע ל-3.5 שקלים? מה קורה בשוק המט"ח

לראשונה מאז תחילת אפריל, השקל מתחזק בחדות מול המטבעות הזרים ויורד מתחת לרף ה-3.7 שקלים לדולר ● מדובר בשינוי מגמה חד לעומת התקופה האחרונה בהמשך להתפתחויות הבטיחוניות ● מה עומד מאחורי שינוי המגמה?

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את התחזיות וצמצמה את ההפסד הנקי; המניה קופצת במסחר בת"א

הכנסות החברה עקפו את התחזיות המוקדמות וההפסד הנקי הצטמצם בהשוואה לרבעון המקביל ● לצד זאת החברה אשררה את התחזית השנתית שמסרה ברבעון הקודם

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

החברה הישראלית שתספק שמונה מלט"ים לצי הגרמני

במסגרת העסקה יסופקו שמונה מל"טים מדגם הרמס 900 של אלביט לצי הגרמני ● בחברה הגרמנית מעריכים כי הפרויקט המשותף יושק בסלון האווירי בברלין ביוני

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חברת הדירוג S&P תפרסם בסוף השבוע את עדכון לדירוג האשראי של ישראל: מה צפוי בו?

אחרי שהורידה בהפתעה את הדירוג של ישראל בחודש אפריל, צפויה S&P לפרסם סקירה נוספת ביום שישי ● באוצר מתוחים, אבל מעריכים שלא חלה הרעה במצב הביטחוני שמצדיקה הפחתה נוספת ● החשב הכללי מעדיף לפי שעה להתמקד בגיוס חוב מהמוסדיים הישראלים

חדרה. אין מספיק אוטובוסים / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

בגלל מאבק על כביש בחדרה: במשרד התחבורה מאיימים לבטל נת"צים בכל הארץ

בעקבות סכסוך בין משרד התחבורה למשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה מאיים לבטל נת"צים ברחבי הארץ ● הסיבה: משרד האוצר לא אישר חתימה על הסכם עם עיריית חדרה לחידוש רחובות והקמת נתיבי העדפה

אבי מעוז, נעם / צילום: ויקיפדיה

האם קוצצו 90% מתקציב הרשות לזהות לאומית יהודית?

כמה מתקציב הרשות של אבי מעוז "הוקרב" לטובת המאמץ המלחמתי? כמעט הכל ● המשרוקית של גלובס

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

ההפסד הנקי של אופקו הלת' גדל, המניה צוללת בכ-11%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אנלייט הציגה דוחות מעורבים אך בחברה אופטימיים לגבי התוצאות בהמשך השנה ● אופקו הלת' ● ההפסד של אופקו הלת' גדל בהשוואה לתקופה המקבילה והמניה צוללת ●  מדור חדש

מתחם תעש השלום / צילום: טלי בוגדנובסקי

המכרז במתחם תעש בת"א: כמה תעלה דירה באזור המבוקש?

מכירת הקרקע ל-528 דירות במתחם תעש השלום הוכיחה שיש ביקוש גבוה לקרקעות אטרקטיביות, אך המחישה עד כמה הענף רחוק משיאי עבר ● ודאי כשבצד הסיכון יש גם זיהום שטרם טופל

התחדשות עירונית. חובה לדווח על ניגוד עניינים / צילום: באדיבות י ח דמרי

להתחייב למועד כבר בהתחלה: כל מה שצריך לדעת על תקנות השקיפות בהתחדשות עירונית

פרויקטים תקועים, סכסוכים בין בעלי דירות ליזם ואיחורים משמעותיים גורמים לרבים להימנע מפרויקטים של התחדשות עירונית ● תקנות חדשות שעברו לאחרונה בכנסת מנסות לצמצם את אי הוודאות בפרויקטים