גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדהירה במחירי הדירות - רק הבירוקרטיה והסרבול הממשלתי אחראיים לטירוף

הממשלה היא היחידה שתוכל לעצור את העלייה התלולה במחירי הדירות ולהבטיח שהזוגות הצעירים במדינת ישראל יוכלו לאפשר לעצמם לקנות דירה

דירות בבנייה. הפתרון היחיד להגדלת היצע הדירות ולבלימת ההתייקרויות בשוק נמצא בידי הממשלה / צילום: שלומי יוסף
דירות בבנייה. הפתרון היחיד להגדלת היצע הדירות ולבלימת ההתייקרויות בשוק נמצא בידי הממשלה / צילום: שלומי יוסף

מחירי הדירות המשיכו לעלות ב-12 החודשים האחרונים בשיעור מדאיג של 9.3%, והממשלה הנוכחית, כמו גם קודמותיה, לא עושה דבר כדי לעצור את השתוללות המחירים. המפסידים הגדולים הם בעיקר עשרות אלפי הזוגות הצעירים, שחלום רכישת הדירה שלהם הולך ומתרחק.

כל מי שעוקב אחר ההתפתחויות בשוק הנדל"ן בעשור האחרון, מבין שהסיבה העיקרית לעלייה התלולה במחירי הדירות היא הפער שבין הביקוש לדירות לבין ההיצע. במילים אחרות: מספר הדירות שנבנות בישראל מדי שנה נמוך משמעותית ממספר הדירות שהזוגות הצעירים, העולים החדשים והמשקיעים מבקשים לקנות.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 הסתיימה בנייתן של 49,920 דירות בלבד, ירידה של 8% בהשוואה לשנת 2019. לעומת זאת, הביקוש לדירות בכל אחת מהשנים האחרונות נע בסדרי גודל של 55,000-65,000 דירות. מדובר במחסור של בין 10,000-15,000 דירות בשנה.

לפי חוקי הכלכלה, כאשר יש פער כה גדול בין הביקוש לדירות לבין ההיצע, המחירים חייבים לעלות ואין שום כוח בעולם שיכול לעצור את ההתייקרויות. הדרך היחידה לבלום את המשך עליות המחירים, שנמשכות כבר יותר מעשר שנים, היא הגדלה משמעותית של היצע הדירות מכ-50,000 התחלות בנייה בשנה ל- 60,000-65,000 התחלות בנייה.

מדוע זה לא קורה? התשובה פשוטה: משך הבנייה הממוצע של דירה בישראל הגיע בשנה האחרונה לשיא של כ-30 חודשים (שנתיים וחצי). שוק הדירות הוא שוק תנודתי, והקבלנים לא יכולים לקחת על עצמם את הסיכונים העצומים הכרוכים בבניית עוד עשרות אלפי דירות. זאת בשעה שהם צריכים להתמודד עם בירוקרטיה ממשלתית מסורבלת, וועדות בניין ערים שמעכבות שנים את אישורי הבנייה, מחירי קרקעות מרקיעי שחקים, מחסור בעובדי בניין מאומנים, והקושי לממן ממקורות עצמיים את המיליארדים שנדרשים להרחבת היקף הבנייה.

מכאן שהפתרון היחיד להגדלת היצע הדירות ולבלימת ההתייקרויות בשוק נמצא בידי הממשלה, שרק היא יכולה ומסוגלת לפעול להגדלה משמעותית ומהירה של התחלות הבנייה. אולם מאחר שהגדלת ההיצע כרוכה בהשקעות של מיליארדי דולרים מתקציב המדינה, כל הממשלות של השנים האחרונות העדיפו לדחות את הקץ.

במקום להציף את השוק בקרקעות מדינה במחירים נמוכים, ולממן בניית עשרות אלפי דירות מוזלות לשכבות החלשות, הממשלות הסתפקו במסיבות עיתונאים שהבטיחו בנייה במחירים מוזלים לזוגות הצעירים. במקום להקל בתהליכים הבירוקרטיים, לזרז את הוועדות לאישור הבנייה, ולהתיר יבוא של עשרות אלפי פועלי בניין מאומנים מסין, שרי האוצר והשיכון הציגו כל אחד בתורו תוכניות חדשניות שזכו לכותרות, אולם לא תרמו דבר להגדלת היצע הדירות.

כל אחד משרי האוצר בעשור האחרון הציג תוכנית מהפכנית משלו. התוכניות זכו לשמות זוהרים ומבטיחים: "דיור בר-השגה" של שטייניץ ונתניהו ב-2011, "מע"מ אפס" של יאיר לפיד ב-2014, "מחיר למשתכן" של משה כחלון ב-2016, ובאחרונה "תוכנית מטרה 2.1" של אלקין וליברמן. המשותף לכל התוכניות הללו הוא שכולן עסקו בגימיקים שיווקיים, מיסוי משקיעים, הגרלות, משחקי מס וכד'. אף תוכנית לא פעלה ברצינות להגדלת היצע הדירות במשק.

הפעם האחרונה שבה הממשלה פעלה להגדלת היצע הדירות, ובהצלחה רבה, היתה בתחילת שנות ה-90 כשהגיעה לארץ העלייה הגדולה מברית המועצות. שר השיכון באותה תקופה, אריאל שרון, הבין שכדי לספק מגורים למאות אלפי העולים שהגיעו לארץ, הממשלה חייבת לבנות עשרות אלפי דירות בבנייה מואצת, ללא חסמים בירוקרטיים ובעיקר תוך הקטנת הסיכונים לקבלנים שיבנו את הדירות.

שרון פעל במהירות וביעילות. הוא הציף את השוק בקרקעות זמינות לבנייה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, דחף יזמים לבנייה נרחבת תוך מתן התחייבות לקנות מהם דירות שלא יימכרו בשוק החופשי, והיכן שלא ניתן היה לבנות במהירות הוצבו קרוואנים. בתקופת כהונתו נבנו 144 אלף דירות ו-22 אלף דירות שופצו מהיסוד. זו, ככל הנראה, הדרך היחידה גם כיום כדי להגדיל את היצע הדירות, להוזיל את מחירי הדירות ולפתור את משבר הדיור של הזוגות הצעירים.

עדיין לא מאוחר. ממשלת השינוי בראשותו של נפתלי בנט, יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן ושר השיכון זאב אלקין, יכולים לאמץ וליישם את הנקודות הנכונות מכל התוכניות שהוצגו בעשור האחרון על ידי הממשלות השונות.

אולם, מאחר שהסיכוי שדווקא הממשלה החדשה תיקח על עצמה את המשימה שכל הממשלות הקודמות התחמקו ממנה הוא אפסי, עדיין קיימת אפשרות שתפוח האדמה הלוהט יועבר לטיפול ולאחריות של השוק החופשי. דהיינו לקבלנים, ליזמים ולחברות הבנייה הגדולות. אבל כמו בתקופתו של שרון, הממשלה תהיה חייבת להקטין באופן משמעותי את הסיכונים שהיזמים הפרטיים ייקחו על עצמם. זאת באמצעות שני צעדים חשובים. הצעד הראשון - מתן ערבויות מדינה לקבלנים על ההלוואות שיידרשו להם להרחבת הבנייה בהיקף של מיליארדי שקלים. הצעד השני - התחייבות לרכוש מהקבלנים לפחות 50% מהדירות שהם לא יצליחו למכור תוך שנה מסיום הבנייה.

ללא צעדים תומכים אלה, הקבלנים וחברות הבנייה לא יוכלו להשיג את הכספים הדרושים למימון הבנייה המוגברת, ולא יוכלו לשאת בסיכונים של דירות לא מכורות.

הכותבת היא ראש המחלקה למימון ולימודים כמותיים, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

עוד כתבות

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי