גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חייבים לבלום את הצעות האוצר שנועדו לעידוד השקעות הון

במקום להעביר את התוכנית שהאוצר דוחף לו יש להקים ועדת מומחים שמטרתה תהא לבחון את יעילותן של הטבות המס המוענקות היום להשקעות הון, את הצורך בחוק השקעות הון ואת האפשרות להמירו בחוק עידוד השקעות הון אנושי ושוויוני יותר

מליאת הכנסת לקראת ההצבעה על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת לקראת ההצבעה על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ההצעות לחוק ההסדרים לשנים 2021 ו-2022 מעוררות שתי בעיות קשות. האחת, נוגעת בעצם הליך החקיקה של חוק ההסדרים. השנייה - לאיכות ההצעות ולמהותן. ברשימתי זו אתרכז רק בבעיה השניה.

ניתן לאתר בהצעות טביעת אצבע של בעלי עניין ובעלי הון. על אף ההצהרה בדבר הצורך להגדלת היצע כוח האדם המיומן, עיקר ההצעות מיועד להטבות לבעלי ההון - הבעלים והמשקיעים; לא לעובדים/ות, ולא להשקעות ארוכות טווח לטיפוח ההון האנושי והחברתי בישראל. (חריג, מרגיז ותמוה למגמה זו נמצא באיזכור הרצון להוסיף הטבות שהוקנו בזמנו בחוק הנורא המכונה "חוק מילצ'ן"). בכך, מציעי ההצעות מתעלמים הן מעובדות המאפיינות את המשק הישראלי, הן מתובנות - בעיקר כלכליות - שהתפתחו בעולם במהלך העשורים האחרונים.

העובדות המאפיינות את ההתפתחויות במשק הישראלי הן בעיקרן פשוטות ומבוססות גם על מחקרים של חוקרים ומוסדות מכובדים. אפרטם בקיצור: מדינת ישראל סובלת מתופעת בריחת מוחות אקדמאיים. מחקר כלכלי שנערך לפני כמה שנים מצא כי בתחום זה נמצאת ישראל במקום הראשון בעולם המערבי. ולא בכדי, ההון האנושי בישראל, בעיקר בתעשיות ההייטק לרבות בינה מלאכותית, הוא באיכות גבוהה מאד. חברות בינלאומיות מגיעות לישראל ומשקיעות בה בגלל איכות העובד והעובדת הישראליים. לא פלא שמעסיקים בישראל בתעשיית ההיי-טק מדווחים על עזיבת עובדים ועובדות מצוינות ועל קשיהם לגייס עובדים.

עוד אזכיר, כי על פי הלמ"ס, מחלקת המחקר של בנק ישראל ומרכז ההמחקר והמידע של הכנסת, הפערים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים מתרבים אצלנו. פערים הבאים לידי ביטוי עיקרי בין הפריפריה למרכז הארץ. ישראל ניצבת בין הארצות המובילות במדדי אי-השוויון בחלוקת ההכנסות הכלכליות (על פי הלמ"ס, הפער בין העשירון העליון לתחתון - הגדול ביותר במערב!); שיעורי העוני בישראל הם מהגבוהים במדינות המערב. גם משרד הבריאות הצביע כי הפערים בין עשירים ועניים - באים לידי ביטוי גם בשיעורי התמותה מקורונה. עוד נזכור כי התשואות של בעלי ההון הפיננסי על השקעותיהם גבוהות בהרבה משיעור עליית השכר של העובדות והעובדים. כפי שמתברר, לשיטת המס הישראלית תרומה רבה מאד למגמות אלה.

בשנת 2010 מונתה "ועדת שני", שהורכבה - בניגוד להנחיות היועמ"ש - רק מעובדי מדינה. בראשה עמד חיים שני, מנכ"ל האוצר שהגיע מתעשיית ההייטק הישראלית. לאחר יישום ההמלצות חזר שני לכור מחצבתו והקים בשותפות (על פי ויקיפדיה), קרן-הון-סיכון, שמשקיעה בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלב הצמיחה.

בהתאם להמלצות השערוריתיות של הוועדה, חוק עידוד השקעות הון מעניק הטבות מס בעיקר לבעלי ההון ולהשקעות בתעשיות מכוונות יצוא והוא מתעלם מתעשייה המייצרת תחליפי יבוא. מאז אימוץ ויישום ההמלצות הללו, תעשיות שאינן מייצאות לפחות 25% מתוצרתן אינן זוכות להטבות מס. מאז הרפורמה נהנות מהטבות המס חברות הייטק, גם אם מושבן בתל-אביב. מחירי הדיור בתל אביב מאז הרפורמה זינקו בשיעורים כמעט חסרי תקדים. מנגד חוו תעשיינים בפריפריה ירידה קשה בפעילותן. בעקבות צמצום הטבות מס לתעשיות בפריפריה והגדלתן של אלה המצויות במרכז הארץ, מחלקת המחקר בבנק ישראל הצביעה על כך שהפערים בין המרכז לפריפריה זינקו ב-84%.

עוד מוסכם כי אין בישראל מחסור בהון פיננסי. קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקרנות השקעות מגוונות אחרות, ישראליות וזרות, מחפשות השקעות. יתירה מזו, למדינת ישראל יש יתרות מטבע חוץ בסכומים אדירים, בניגוד לשנות החמישים והששים של המאה הקודמת. על כן אין צורך לעודד השקעות הון ולא ייצוא אלא במקרים נדירים ונקודתיים.

 לא כל הפחתת מסים מביאה לגידול בצמיחה בת קיימא

נעבור לתובנות שהתגבשו במהלך העשורים האחרונים. הן מרתקות.

ראשית, גורמי הייצור במשק הם שלושה: הון ריאלי, הון אנושי והון חברתי. שנית, מחקרים כלכליים אמפיריים מתחילת המאה הנוכחית (IMF ת' פיקטי, ג' סטיגלץ ג' זקס, פ' קרוגמן, א' הלפמן ועוד) עמדו על ההבחנה בין תוצר לבין צמיחה כלכלית והדגישו את המסקנה הבאה: מדיניות של צמצום פערים מביאה דווקא לגידול בצמיחה בת-קיימא. ולהיפך, במדינות ובתקופות בהן ממשלות הזניחו את מלחמתן במיגור העוני ובצמצום פערים, הצמיחה הכלכלית ירדה.

תובנה נוספת - העומדת בניגוד לסיסמא שדופה של אנשי הזרם הניאו ליברלי - היא כי לא כל הפחתת מסים מביאה לגידול בצמיחה בת קיימא. נהפוך הוא, הורדת מסים עלולה לפגוע בצמיחה בת-קיימא. זאת עקב הפגיעה בהון האנושי והחברתי (בין בהקטנת איכות הסחורות והשירותים הציבוריים בין בהטלת עול כבד מדי על משלמי המס שאינם נהנים מהטבות המס). על פי מחקרים כלכליים מוכרים (בין היתר: ג' בקר, ר' סולו, א' דניסון וחוקרים של קרן המטבע הבינלאומי- IMF), העלאת מסים ברמה סבירה על ידי ממשלה טובה תגדיל את ההון האנושי והחברתי - לרבות תשתיות פיסיות, מערכת ההשכלה והחינוך, מערכת הבריאות והרווחה, מערכת שלטון החוק, חופש החוזים ואכיפתם ותביא לצמיחה בת-קיימא.

ועוד תובנה: תפישת השוק החופשי מחד, ומשטר קפיטליסטי מאידך, לא רק שהם לא מושגים זהים, אלא כמעט סותרים זה את זה. הראשון, שפותח ע"י אנשי אתיקה ומוסר ("חכמי כלכלה"; "פילוסופיים ארציים"), מבקש להגדיל את הרווחה המצרפית באמצעות היד הנעלמה, ותומך בהתערבות ממשלית כשמתרחש כשל שוק. השני (שפותח על ידי מי שתוארו ע"י א' אוקון ו-ר' היילברונר "טכנאיי כלכלה") מתרכז בהשאת רווחים, מעניק הטבות ופריבילגיות לבעלי ההון ומטיף לרעיונות - שהופרכו זה מכבר - דוגמת ה"חילחול למטה" ו"עקומת לאפר". בישראל נמצא ביטוי להבחנה האמורה, בין היתר, בחוק עידוד השקעות המתרכז כאמור רק בעידוד השקעות הון פיננסי ומתעלם מהצורך לעודד את ההון האנושי והחברתי.

ועוד כלל ידוע - המקובל על חסידי השוק החופשי: כל הטבת מס יוצרת עיוותים ומביאה לחוסר יעילות. הדעה המקובלת היום (גם על ידי בנק ישראל, גם מבקר המדינה וגם באקדמיה) כי חוק עידוד השקעות הון נכשל בהשגת מרבית מטרותיו המוצהרות והפך לחוק מיותר ומזיק.

קשה להבין את הרצון להעניק הטבות מס נדיבות למשקיעים יחידים 

עוד אזכיר כמה כללים מקובלים בתורת המסים. על פי דרישת ה"שיבוב" (recapture), יש לחייב במס רגיל (ולא בשיעור המופחת המוטל על רווחי הון) את הרווח שנוצר בעת מכירת ההשקעה אם עלותה הותרה לנישום בניכוי כנגד הכנסותיו השוטפות. ועוד כלל ידוע: ניכוי מיידי של הוצאת הון שווה, בהתקיים תנאים מסוימים, לפטור ממס על פירות ההשקעה. עוד נזכור כי כל השקעה במחקר ופיתוח שאושר על ידי הרשויות מותר בניכוי בישראל כהוצאה שוטפת.

לאור כל העובדות והתובנות הללו, קשה להבין את הרצון להמשיך ולהעניק הטבות מס נדיבות למשקיעים יחידים ("אנג'לים") במספר לא מוגבל של חברות מועדפות (בתנאים משופרים מאלה הקיימים היום) וזאת בנוסף לניכוי הוצאות השקעה במו"פ. להטבות אלה מצטרפת ההצעה ההזויה לאפשר למשקיעים האמורים לדחות ללא הגבלת זמן את מס רווחי הון על הרווחים שהם מממשים, כל עוד הם חוזרים ומשקיעים את רווחיהם בהשקעות דומות תוך 12 חודשים ממועד מכירת המניות. חסכון המס שנובע מהעדר הוראת ה"שיבוב" (recapture), הניכוי המיידי של ההשקעות האמורות וההצעה לדחיית המס, מביאים לתוצאה על פיה משקיעי ההון הללו זוכים להטבות מס משולשת - למעשה למס שלילי!

אלה הן הצעות שערורייתיות. הטבות המס המוצעות - המיועדות בפועל רק לאנשי המאיון העליון - תבאנה לגידול בפערים החברתיים ובסולידריות החברתית, תאיץ את בריחת המוחות וכתוצאה תגרום להאטה בצמיחה הכלכלית בת-קיימא.

לסיכום: אם חברי/ות ממשלת השינוי והצמיחה הכלכלית אכן נאמנים לדרכם, עליהם לבלום את ההצעות שנועדו לעידוד השקעות הון. יש להקים ועדת מומחים - בראשות שופט/ת. לוועדה ימונו מומחים בלתי תלויים מתחומים מגוונים כגון: מימון ציבורי, כלכלה התנהגותית, סוציולוגיה, חינוך, דמוגרפיה, בריאות ורווחה. מטרתה תהא לבחון את יעילותן של הטבות המס המוענקות היום להשקעות הון, את הצורך בחוק השקעות הון ואת האפשרות להמירו בחוק עידוד השקעות הון אנושי.

הכותב מלמד דיני מסים, מדיניות ציבורית ומימון ציבורי בישראל, אירופה וארה"ב. הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטת חיפה

עוד כתבות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

במקביל לדיוני המו"מ: צה"ל ממשיך לתקוף מטרות בח'אן יונס

מקור בכיר בחמאס: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה • גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות • במקביל לדיווחים, המלחמה בעזה נמשכת - מטוסי קרב תקפו תשתית טרור בחאן יונס שבה זוהה שיגור לעוטף • בלינקן לראש ממשלת קטאר: לסלק את בכירי חמאס מדוחה אם ימשיכו להתנגד לעסקה • עדכונים בולטים

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"