גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק דין חוק הלאום: העליון השמיע צפירת הרגעה

בפסק הדין של הנשיאה חיות לא רק שאין התערבות בחוק יסוד, אין גם הכרעה בשאלה האם בית המשפט מוסמך בכלל לבטל חוקי יסוד ● גישת העליון הייתה של ריסון שיפוטי והשארת שאלות מהותיות אודות חוקי היסוד - לכנסת

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

15 עתירות הוגשו נגד חוק יסוד: הלאום. 11 משופטי בג"ץ ישבו בהרכב. העתירה נדחתה ברוב של 10 שופטים, כנגד דעתו של השופט ג'ורג' קרא. כיוון שהעתירה נדחתה, נדמה כי העיסוק בפסק הדין המונומנטלי (201 עמודים) ירד די מהר מסדר היום. הרי לא קרה בו דבר. בית המשפט לא התערב בחוק היסוד, והוא איתנו, כאן, כדי להישאר.

צריך לזכור שזו לא הייתה עתירה נגד חוק רגיל אלא נגד חוק יסוד חדש, פרק בחוקתה של ישראל. את חוות-הדעת המרכזית כתבה הנשיאה אסתר חיות, ופסק דינה הוא נכון, חכם, מאופק ומחושב - מכמה סיבות מרכזיות: 

1. על איפוק, ריסון וכבוד לכנסת: פסק הדין של הנשיאה חיות נותן ביטוי לגישה מרוסנת של בית המשפט ביחסו אל הכנסת. לא רק שאין התערבות בחוק יסוד, אין גם הכרעה בשאלה האם בית המשפט מוסמך בכלל לבטל חוקי יסוד.

זה נושא רגיש שעוסק בבסיס מערכת היחסים שבין בית המשפט לבין הכנסת. זו לא הפעם הראשונה שעולה בפני בג"ץ שאלת הסמכות לדון ולבטל תיקון לחוק יסוד בשל היותו "תיקון לא חוקתי חוקה". גם הפעם, כמו בעבר, החליטו שופטי הרוב כי עדיפה גישה של ריסון שיפוטי, וכי אין מקום להכריע בשאלה האם לבית המשפט יש סמכות לבטל חוק יסוד. זו שאלה שהתשובה לה נתונה בראש ובראשונה לכנסת, במסגרת חוק יסוד: החקיקה שאותו אמורה הכנסת לחוקק.

כדברי הנשיאה חיות: "הליך גיבוש החוקה מצוי בעיצומו, וטרם נחקק חוק יסוד: החקיקה, כך שהמכונן לא נתן דעתו באופן מפורש לסוגיית הביקורת החוקתית המהותית על חוקי יסוד". או כדברי השופטת דפנה ברק-ארז: "אנו איננו האסיפה המכוננת של המדינה". גישה מאופקת זו באה לידי ביטוי גם בכללי הפרשנות שאומצו לחוק היסוד: הלאום. הפרשנות תהיה "מקיימת". השופטים מניחים שהמחוקק שלנו התכוון רק לטוב.

השופטים סומכים על כוונותיהם של חברי הכנסת כפי שבאו לידי ביטוי בדברי ההסבר, לפיהם חוק היסוד נועד להגן על מעמדה של ישראל כמדינתו של העם היהודי באופן שווה להגנה שמעניקה חקיקת היסוד בישראל לזכויות האדם ולאופייה הדמוקרטי של המדינה. היינו - בית המשפט מניח כי המחוקק התכוון לשמור על השוויון בין כלל אזרחי המדינה ולהגן עליו (גם אם המיעוט אינו מוזכר בו וגם אם עיקרון השוויון לא מוזכר); בית המשפט מניח שהמחוקק התכוון לשמור על הערכים הדמוקרטים של המדינה (גם אם המושג "מדינה יהודית ודמוקרטית" לא מוזכר בחוק היסוד).

הכנסת אינה כל-יכולה

אולם, גם אם בית המשפט מחליט שלא להחליט בנושא סמכותו לבקר את חוקי יסוד, יש בפסק הדין קביעה ברורה לפיה הכנסת אינה "כל-יכולה" בחקיקה ובתיקון של חוקי יסוד. במקרי קיצון קיימת מגבלה על כוחה של הכנסת: "אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית". בכך מקדמת הנשיאה חיות תפיסה שהתגבשה בפסיקה, לפיה באותם המצבים שבהם חוק יסוד ישלול את "המאפיינים הבסיסיים של היות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית - ניתן יהיה לומר כי הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת", ובמקרה כזה יהיה בית המשפט מוסמך להגן על ערכי הליבה של המדינה.

2. על מה שחסר בחוק היסוד: אחת השאלות המעניינות היא האם ניתן לעתור לבג"ץ לא רק נגד מה שיש בחוק יסוד, אלא גם נגד מה שאין בו. חוק יסוד הלאום לא מזכיר את ערך השוויון, לא את המיעוטים החיים בישראל וגם לא את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית.

חלק מן העותרים ביקשו כי בג"ץ יורה על תיקון חוק היסוד כך שיכלול את עיקרון השוויון. גם כאן מקפידה הנשיאה חיות על הפרדת רשויות ברורה: "ככלל, אין בית משפט זה מוציא מלפניו צו המורה על תיקון או על שינוי של דבר חקיקה, משום שעל תיקון או שינוי כאמור אמונות רשויות השלטון האחרות".

בית המשפט לא יוסיף לחוק את מה שאין בו, אולם מפסק הדין עולה בבירור כי גם מה שלא נמצא בתוך החוק - שריר, קיים ומחייב. קביעת בית המשפט ברורה: מה שהושמט מחוק היסוד - קיים ממילא, גם אם לא במסגרת חוק יסוד זה. השופטים קובעים במפורש כי חוק יסוד: הלאום אינו שולל את אופייה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (שני הערכים, "יהודית ודמוקרטית", כתובים בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם); הוא לא נותן עדיפות לזהות היהודית של ישראל על פני הדמוקרטית.

גם אם לדעת השופטים ראוי היה לכלול בו את עיקרון השוויון, הרי חוק היסוד לא גורע ממעמדו של השוויון בשיטת המשפט (שנובע מכבוד האדם, והוא בעל מעמד חוקתי); הוא גם לא פוגע במעמדה של השפה הערבית, הוא לא שולל זכויות אישיות ממי שמשתייך לקבוצות מיעוט, ולא מקנה זכויות יתר למי שמשתייך ללאום היהודי.

קול הכאב והעלבון

3. על הקריאה של השופט ג'ורג' קרא: נדמה כי חוות-דעת המיעוט של השופט קרא מבקשת להביע את קולם ואת עוצמת הכאב והעלבון שחשו כחמישית מאזרחי המדינה עם חקיקתו של חוק יסוד: הלאום. השופט קרא לא מוכן לעשות "הנחות" למחוקק באמצעות פרשנות מקיימת. לשיטתו, חוק הלאום הוא חוק מפלה וחלקי, ולא ניתן להתעלם מהמציאות הנורמטיבית והחברתית בישראל ומהרקע החברתי והמשפטי לחקיקתו. חוק הלאום בא על רקע מציאות קיימת של העדר שוויון. ועל כן - אין מקום ל"הנחה" בדבר שוויון.

בסוף דבריו כותב קרא כי "המיעוט (הערבי והדרוזי) בישראל - מיעוט ילידי, שאינו גר תושב או זר, הרואה במדינת ישראל את מולדתו בה מבקש הוא לחיות את חייו כשווה בין שווים, מתקומם על הדרתו ועל שלילת היותה של מדינת ישראל גם מדינתו. יוזמי החקיקה ומוביליה, מעצם היותם קבוצת הרוב במדינה, אינם חשים 'על בשרם' את הפגיעה הקשה שהם גורמים למיעוטים במדינה".

לסיכום, פסק הדין שדחה את העתירה כולל "צפירת הרגעה" לכל מי שחשש מהשלכותיו של חוק יסוד: הלאום, ולא על דרך התערבות בית המשפט בתוכנו. כדברי השופט יצחק עמית: "גם אם חלקים בציבור הישראלי אינם רואים בחוק יסוד: הלאום מקור לגאווה, הרי שאין מקום לדאגה. גם לאחר חקיקת חוק היסוד ארצנו לא שינתה את פניה".

הכותבת היא חוקרת ומרצה בפקולטה ע"ש שטריקס למשפטים, המכללה למינהל

עוד כתבות

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל מבלי להודיע על כך באופן רשמי ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם