המהומות בבלפסט בשבוע האחרון / צילום: Reuters, JASON CAIRNDUFF
התמונות שמתעדות את האלימות המתפרצת בבלפסט בשבועיים האחרונים מזכירות לרבים בבריטניה תקופה שהיו מעדיפים לשכוח. כמעט מדי לילה זורקים מתפרעים צעירים בקבוקי תבערה ואבנים על כוחות המשטרה, שמפרידים בין השכונות הפרוטסטנטיות לקתוליות.
עשרות שוטרים נפצעו עד כה, האלימות התרחבה לשני הצדדים, והחשש מפני התחדשות העימותים העקובים־מדם שנמשכו כשלושה עשורים וידועים בבריטניה בשם "הצרות" (The Troubles), הולך וגובר.
אחת הסיבות העיקריות לפתיחה מחדש של הפצעים הישנים הם הסכמי הסחר החדשים בין האיחוד האירופי לבריטניה. מחנה הפרוטסנטים־יוניוניסטים בצפון אירלנד ועם על מה שהוא מרגיש כ"נטישה" מצד הממלכה המאוחדת. האלימות החלה מהפגנות של צעירים ממחנה זה, לפני שגלשה גם למחנה היריב, של הקתולים תומכי עצמאות או איחוד עם אירלנד.
שאלת השייכות של צפון־אירלנד לממלכה המאוחדת - משאת נפשם של היוניוניסטים־לויאליסטים - הייתה הבעייתית ביותר במהלך כל דיוני השנים האחרונות סביב הסכם ה"ברקזיט". היא טירפדה את ההסכמים שהשיגה ראש ממשלת בריטניה לשעבר, תרזה מיי, ואיימה גם על היכולת של מחליפה בוריס ג'ונסון, להגיע לפרישה בהסכמה.
הסכם "יום שישי הטוב" מ־1998, שסיים את ההתנגשויות האלימות שגבו את חייהם של קרוב ל־4,000 בני אדם באזור, הכתיבו כי לא ניתן להקים גבול פיזי בין צפון־אירלנד לאירלנד מדרום - מדינה החברה באיחוד האירופי.
הרבה מלל הסווה את הבעיות
זה היה אחד הגורמים שחמקו מעיניהם של תושבי בריטניה כשהצביעו ביוני 2016 ברוב קטן בעד הברקזיט מהאיחוד האירופי. מצד אחד, בריטניה דרשה עצמאות, גבולות ברורים וקשיחים וריבונות; מצד שני, גבול קשיח באמצע האי האירי, עם משטרת גבולות וביקורות מכס הוא "טאבו" מבחינה חברתית ופוליטית. תרזה מיי נכשלה לגבש פתרון והשוותה את הניסיון ל"לרבע את המעגל". קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה כי גרמניה הייתה יכולה בקלות לפרוש מהאיחוד האירופי, אבל בדיוק המצב באי האירי הוא זה שהופך את הפרישה של בריטניה למסובכת מאוד.
הפתרון שנמצא הוא להזיז את ביקורות המכס והבדיקה של הסחר מהגבול בין צפון־אירלנד לאירלנד לקו ערטילאי בים האירי, המפריד בין האי ליתר הממלכה. הבעיה עם פתרון זה, שהוסווה בהסכמים בהרבה מאוד מלל משפטי, היא בכך שהוא מערער את השייכות של צפון־אירלנד לממלכה המאוחדת (לצד סקוטלנד, וויילס ואנגליה), ולמעשה מעניק לה מעמד מיוחד.
לא עזר הניסיון של ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, להעביר חוק פנים־בריטי שיכריז על כל הממלכה כאזור סחר משותף - הוא טורפד אחרי מחאה מצד בריסל ואיום ב"שבירת כלים" מצד האיחוד. לא עזרו גם התכניות שהודלפו לחבר בעתיד בין צפון אירלנד לסקוטלנד במנהרה בעלות של עשרות מיליארדים. "גבול" לצרכי סחר ומכס צץ מחדש מתחילת השנה בין האי האירי לבין יתר הממלכה.
התוצאה של גבול זה היא שהיוניוניסטים בצפון אירלנד מרגישים "אזרחים מדרגה שנייה". ג'ונסון חזר והבטיח להם כי לא יהיו הבדלים, אך כעת, כמה חודשים אחרי שההסכם נכנס לתוקף, הם רואים כיצד מנגנון של ביקורות על סחורה כמו מזון, תרופות ופלדה הולך ונבנה; מדפים רבים בסופרמרקטים בצפון אירלנד של מוצרים מבריטניה, נותרו ריקים בשבועות הראשונים של השנה בעקבות העיכובים שיצרו הבדיקות; וגם הדואר בין צפון אירלנד ליתר הממלכה שובש.
המהומות גלשו מחוץ לבלפסט
יחד עם המתח שנבנה תמיד בצפון אירלנד סביב חג הפסחא, ותקרית מקומית הקשורה בקורונה וטענות למדיניות "איפה ואיפה" סביב הלוויה קתולית שהפרה את התקנות למאבק במגיפה, הזעם החל להתפרץ בשבועיים האחרונים ברחובות.
מספר המוחים מוערך במאות. רובם צעירים לובשי שחורים, רובם עם פנים מכוסות. לתושבי בלפסט משני הצדדים, הם מזכירים את הצעירים שסייעו ללבות את הסכסוך הדתי והלאומי במשך עשרות שנים.
בסוף השבוע קיוו הרשויות כי מותו של הנסיך פיליפ ירגיע מעט את הרוחות. קבוצות היוניוניסטים תלו שלטים ברחבי העיר, שבהם הודיעו כי ההפגנות "מושעות" מתוך כבוד למשפחת המלוכה, עד אחרי הלווייתו של הנסיך, שמת בגיל 99. אולם גם ביום שישי האחרון נרשמו התפרעויות בבלפסט. חבורות של צעירים רעולי פנים זרקו בקבוקי תבערה ואבנים ושיגרו זיקוקים לעבר מבנים, הציתו פחי אשפה והתכתשו עם השוטרים המקומיים.
רוב המהומות כרגע מתרחשות בשכונות של היוניוניסטים, מול כוחות משטרה שמנסים למנוע מהם לעבור או לפגוע בשכונות של קתולים. אך גם צעירים קתולים רפובליקאים מוחים באלימות. נכון לעכשיו, המשטרה היא זו שמפרידה בין הצדדים, אך בינתיים המהומות גלשו גם מחוץ לבלפסט לשורת ערים קטנות יותר.
התנגדות נרחבת להסכמי הסחר
לא רק הצעירים, גם גופים פוליטיים מתנגדים להסכמי הסחר כפי שהם, אולם הם קוראים להימנע מאלימות. המפלגה הצפון־אירית DUP, שטירפדה במשך כהונתה של תרזה מיי את הסכמי ה"ברקזיט", עדיין דורשת מג'ונסון לשנות את ההסכמים שנחתמו. כמה ארגונים עצמאיים של תומכי האיחוד עם בריטניה אף הודיעו כי הם מסירים את תמיכתם מהסכם "יום שישי הטוב", אך הבהירו בימים האחרונים כי הם מתנגדים לכול אלימות. כל הצדדים חוששים ממקרה מוות, שעלול להוביל להסלמה מהירה במצב.
מאחורי הקלעים, דיווח השבוע ה"פייננשייל טיימס", מתנהלים דיונים עם האיחוד האירופי - שגם הוא חושש מהתחדשות המהומות - כיצד לייצר בפועל "גבול ללא ביקורות", שבשאיפה יחליש את הסיבה למחאה. הממשלה באירלנד פנתה ללונדון בבקשה לכנס ועידת חירום באי על פי הסכם "יום שישי הטוב". הממשלה בראשות ג'ונסון חוששת לעשות זאת כעת, דווח ב"אובזרוור" בתחילת השבוע, בשל מה שנראה כמעורבות־יתר של דבלין בענייני האי.