ביטול משרד השיכון ורמ"י, הקלות בדרישות התכנון: האם תוכנית הדיור של איילת שקד ישימה?

התוכנית של מס’ 2 בימינה, שנחשפת בגלובס, מציגה תפיסה כלכלית ימנית הכוללת הפרטות, פירוק מוסדות והסבת משרדים למגורים ללא הגבלה • ויש גם התייחסות לדיור הציבורי

איילת שקד / צילום: איליה מלינקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלינקוב

שמה של מפלגת ימינה מחייב גם במישור הכלכלי, והרפורמות שהיא מציעה נובעות מתפיסה כלכלית ימנית למהדרין. לא מעט מהתוכניות שלה מגיעות באות מבית היוצר של גופים מחקריים ואסטרטגיים (THINK TANK) עם תפיסות ימין מובהקות כמו "קהלת", "בצדק" ואחרים. וכזו היא גם התוכנית המוצעת לשוק הדיור המובאת בגלובס לראשונה. את עקרונותיה הכין הד"ר לכלכלה אמציה סמקאי, בעלים ומנכ"ל של חברת הייעוץ "סמקאי אסטרטגיה", שהיה מעורב בעבר בייעוץ לתהליכי הפרטה ומהלכים אסטרטגיים אחרים של האוצר.

"תוכנית שקד לדיור" מוצגת על ידי איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, ולא בכדי. אף שלא מוכנים לדבר שם על דרישות למשרדים בקואליציה עתידית, קידום התוכנית על ידי שקד הוא הרבה יותר מרמז עבה. מדובר בתוכנית בעלת 10 נקודות, ולפי שקד נועדה לטפל במשבר הדיור שיצמח בשנים הקרובות לממדים מבהילים בשל הפער הגדל בין התחלות הבנייה לביקוש.

היא מביאה שורה של רפורמות מבניות מהרמה הממשלתית ועד לרמת הרשות המקומית, ובהן שינוי תפקוד של גופים קיימים, ולעתים ביטולם. הרוח הכללית גורסת הפרטה של חלקים נרחבים מניהול הקרקעות ושיווקן, וקיצוץ גדול בבירוקרטיה.

ביטול משרד השיכון

נפתח ברמה הממשלתית. כאן מציעה שקד את ביטולו למעשה של משרד השיכון כמשרד עצמאי, והכפפתו למשרד הפנים. המטרה: "לייצר סינרגיה בין רשויות התכנון, מקטעי שיווק וניהול הקרקעות, והאחריות על פיתוח וניהול הרשויות המקומיות". כבר כאן עולה שאלת ההיתכנות היישומית של התוכנית. ברמה הפוליטית, בכל ממשלה של נתניהו שבה יכהן אריה דרעי הוא יהיה שר הפנים, ולימינה אין כוונה להעביר אליו את כלל הסמכויות המדוברות. שקד מודה כי זהו מהלך פוליטי קשה, אבל הגיוני מאוד מהבחינה המעשית.

פירוק רמ"י

הסעיף הבולט ביותר בתוכנית הוא פירוקה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לפי שקד מדובר בגוף שכשל בניהול קרקעות המדינה ושיווקן, ומהווה את המחסום העיקרי בניהול קרקעות המדינה. ומכיוון שהוא "גוף ריכוזי במיוחד הסובל מחוסר יעילות קיצונית", יש להוציא את מערך ניהול הקרקעות מידיו ולהעבירו במיקור חוץ לחברות פרטיות שייבחנו ויתוגמלו בהתאם למדדי ביצוע ושביעות רצון.

משרד השיכון, שכאמור יעבור תחת משרד הפנים, יהיה אחראי על מינוי ופיקוח החברות הפרטיות המנהלות ומשווקות את הקרקעות. ד"ר סמקאי אומר כי מדובר באלמנטים כמו רישום קרקעות, שהממשלה יכולה לוותר עליו, אבל תשאיר אצלה את התכנון והשיווק. עם זאת, התכנון הפרטני אמור לעבור ליזמים פרטיים, שאמורים לתכנן את מבני הציבור, התחבורה וכו’.

איחוד עבודות התכנון

המענה לסוגיית התכנון ארוך השנים הוא שוב, הפרטת התהליך. לפי שקד, בשל אינטרסים סותרים הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה פועלים בחוסר יעילות, ולכן יש לאחד את כל עבודות התכנון המפורט, הפיתוח והבנייה של דירות המגורים ואת מוסדות הציבור השונים - לזוכה אחד במכרז שיתחייב להשלים את הבנייה והפיתוח בזמן קצוב.
הוועדות המחוזיות אמורות לקבל חיזוק ולהפוך למקום היחידי שאליו מגיע היזם, ושם הוא אמור לקבל מענה מכל משרדי הממשלה. מנגד, בסעיף אחר מדובר בפירוקן של הוועדות המחוזיות והפיכתן לוועדות אזוריות המסונפות לאשכולות של רשויות, בעלות מאפיינים דומים. הכוונה לחזק את סמכויות השלטון המקומי, ולאפשר לו בין השאר קביעת שיטת מיסוי משלו, מתוך מטרה לצמצם את פערי הארנונה בין מגורים לעסקים.

התוכנית מציעה הקלות בדרישות התכנון ובהגבלות על השימושים ובהן, תיקון חוק התכנון והבנייה על ידי צמצום דרסטי של הדרישה לקבל היתר בנייה והיתר לשימוש חורג. במקום אישורים בירוקרטיים יקבעו כללים ברורים ורזים לתכנון מבנים.

הסבת משרדים למגורים

התוכנית קובעת גם תיקון תוכניות בניין עיר (תב"ע) שיותאמו למגמות העולמיות של שוק התעסוקה העתידי ועירוב שימושים, כלומר מתחמים בהם יש מגורים, משרדים, תעשייה נקייה, מסחר, חינוך ותרבות במרחקי הליכה. בד בבד, וזו קריצה למגזר החקלאי, יצומצמו המגבלות על שימושים כך שבשטחי היישובים ניתן יהיה לקיים פעילות של מגורים, מסחר ועסקים.

סעיף אחר, מציע לאפשר ליזמים להסב משרדים למגורים ללא הגבלה. עוד פתרון לדיור הוא הקמתה של עוד עיר ממזרח לראש העין, קרי על או מעבר לקו הירוק.

החייאה לתמ"א 38

שקד מבקשת להחיות את תמ"א 38 התוכנית ממשלתית לחידוש מרכזי הערים ובעיקר בפריפריה לדבריה תוכניות תמ"א 38 ופינוי בינוי נכשלו ברוב ערי הפריפריה כי לא ניתנו כלים כלכליים מספקים ליזמים והפכו את מרבית הפרויקטים ללא כלכליים. התוכנית לפיה תאפשר את השלמת כל התוכניות לחידוש ושיקום מרכזי הערים וביצוע פרויקטי תמ"א 38 ופינוי בינוי בכל ערי הפריפריה בתוך 3 שנים, באמצעות הקצאת קרקע משלימה וניוד זכויות באזורי ביקוש להשלמת הפער הכלכלי עבור היזמים.

סיוע בשכר דירה

לקינוח, הפתרון לדיור הציבורי הוא סיוע בשכר דירה. שקד אומרת כי יש לעשות שינוי הדרגתי במדיניות הבנייה של הדיור הציבורי והחלפתו בסיוע לשכר דירה לטווח בינוני-ארוך למעט מקרים מיוחדים.

כוחה של התוכנית בחדשנות של כמה מסעיפיה, ובהיותה רפורמה רחבת היקף. וזו גם חולשתה. התוכנית נראית כחזון שיש קושי רב עד אי יכולת לממשו במתכונת הפוליטית הישראלית הנוכחית. בהפרטה יש יתרונות רבים אבל גם חסרונות. האינטרסים של חברות פרטיות שונים מאלה של המדינה, וברעיונות שהוצגו בתוכנית מועברים ניהול ושיווק קרקעות המדינה שהן משאב לאומי לידיים פרטיות. לצד זה ההקלה בהגבלות הבניה (סוג מורחב של רפורמת המרפסות) מבורכת מחד אבל עשויה בצידה להביא לבניה פרועה פרטית ומסחרית שתחסל שטחים ירוקים, למשל.